ישיבת ההסדר "נצר מטעי" באריאל עברה שנות נדודים עוד מימיה ביישוב נצרים בגוש קטיף, ועד למושבה במבנה הקבע החדש, אותו היא זוכה לחנוך בימים אלו במתחם חדש ומרשים במרכז העיר. הישיבה, שלא פסקה מלימודה גם בתקופת הגירוש המטלטלת, מתעצמת וצומחת מדי שנה במספר התלמידים האברכים. על סיפור גלגולה המטלטל של הישיבה מספר ראש הישיבה הרב ציון טויל שהחל את דרכו התורנית בישיבת מרכז הרב, את דרכו החינוכית בישיבת ההסדר בגולן, ואף זכה בצעירותו לשמש את הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בביתו.
צילום: ישיבת ההסדר נצר מטעי
בשיאה של האינתיפאדה השנייה, בעוד היישוב נצרים בגוש קטיף נצור ומסוגר, החליטו הרב טויל ואשתו לעבור לנצרים. "היה ברור לתושבי היישוב שהם רואים בנצרים מקום של תורה מול אי הוודאות שמסביב", נזכר השבוע הרב. "אי של ודאות זו התורה. אי של ודאות זהו בית מדרש שוקק חיים עם בחורים צעירים תוססים היושבים ולומדים. זכינו לגור בנצרים במשך ארבע שנים בלבד, אך ארבע השנים הללו היו שקולות כמו 40 שנה", מספר הרב. "התחושה הייתה שכל פעולה שמתבצעת במקום היא שליחות. כשאישה שותה כוס קפה ומשחקת עם ילדיה היא חלק מהשליחות הזו. חקלאי המחזיק את הקרקע בעשר אצבעותיו היהודיות מקיים את החיים היהודיים במקום. זו הייתה התחושה, 24/7, 365 ימים בשנה".
צילום: יוסי זליגר
"קיבלנו החלטה משותפת להקים יישוב חדש בדמותה וצלמה של נצרים"
את יום הפינוי מנצרים זוכר הרב היטב. "הישיבה מנתה באותה עת עשרות בודדות של תלמידים", הרב טויל משחזר. "אף אחד בקרב מקבלי ההחלטות לא לקח בחשבון שנבקש להישאר מאוחדים ומגובשים, ולעזוב יחד כיישובים וקהילות. פנו אלינו מהמרכז האקדמי אריאל (לימים אוניברסיטה) והציעו לנו להשתכן באופן זמני בקרוואנים של סטודנטים, עד שנמצא פתרון קבוע". לאחר חודשיים בהן שהו המשפחות העקורות בקרוואנים, הם היו צריכים לקבל החלטה לאן מועדות פניהם. הרב טויל: "קיבלנו החלטה משותפת להקים יישוב חדש בדמותה וצלמה של נצרים, והחלטנו כי מוטת הכנפיים של היישוב החדש תתפרש על שני מישורים: הקמת יישוב חדש בחולות חלוצה בדרום, וחיזוק העיר אריאל".
צילום: ישיבת ההסדר נצר מטעי
בדיעבד מסתבר, שהישיבה, שמקום מושבה הועתק לאריאל, לא שבתה מלימודיה אף לא יום אחד, הודות לכך שכבר בתחילת זמן אלול, זמן קצר לאחר הגירוש, פתחה הישיבה את שעריה בקרוואנים של האוניברסיטה באריאל. כיום לומדים בישיבה למעלה מ-100 תלמידים, מתוכם 30 אברכים. בוגרי הישיבה שלמדו בה בתקופת הגירוש מעידים כי חוו באותם ימים את השבר הגדול בחייהם, והם אינם שוכחים את התחושות והמראות של אותם ימים שלוו בתהליכי בירור ביחס לגאולה, לממשלה ולצבא. "למדנו בקרוואנים עד שהמדינה הכירה על פי חוק ההתנתקות שיש ליישב את הישיבה במבנה קבע", מסביר הרב טויל. "מבחינתי, התיקון והתשובה של המדינה על העקירה הם בעצם החלטתה להקים את הישיבה".
"חיזוק עולם התורה תוך השתלבות וחיבור עם תושבי העיר"
"האווירה המשפחתית, אחוות החברים והסולידריות החזקה הם מאפיינים בולטים מאוד בישיבה וחלק מרוח חזקה מאוד של אחדות הבאה לידי ביטוי במהלך הלימוד ובשגרת היומיום בכלל", משתף ישי אברהם, תלמיד שיעור ד' בישיבה. משה דוקס, חברו של ישי, מחזק את דבריו ומוסיף: "בישיבה נותנים לכל אחד לבטא את המקום והגוון האישי שלו. כל אחד יכול להתפתח כאן לפי דרכו, ברוח שלו, בקצב שלו".
צילום: ישיבת ההסדר נצר מטעי
הרב טויל מסביר כי אחד הרעיונות המרכזיים עליהם מושתתת הישיבה, הוא החיבורים: "חיזוק עולם התורה תוך השתלבות וחיבור עם תושבי העיר". הרב מונה יוזמות ברוכות שמקיימת הישיבה עם הפנים לקהילה: תוכניות הכנה לבר מצוה לילדי העיר בהכוונת אברכי הישיבה, מרכז לימוד לסטודנטים המגיעים ללמוד בישיבה בזמני הפנאי שלהם, ערבי עיון לקראת מועדי ישראל אליהם מגיעים תושבים מהאזור, מסיבות פורים, שמחת תורה ברחובה של עיר, מסיבת חנוכה יחד עם ישיבות נוספות מהאזור ועוד. לבסוף הרב סיים ואמר: "אשרינו שזכינו, שבאריאל, בירת השומרון, נחנך בימים אלו מקום קבע של תורה, שנזכה ונראה בבניין אריאל".