סגור

ענהאל שמואלי חושפת: "העפתי לו את הידיים בחוזקה והוא הפסיק. הייתי מופתעת"

ענהאל שמואלי חושפת את סיפור ההטרדה המינית אותו עברה לפני 13 שנים, בהיותה בשירות לאומי. "הרגשתי אי נעימות ומעט נדחקת לפינה, אך האמת לא התרגשתי, אוטובוס מלא באנשים, מה כבר יקרה?! מה יעשה?!"

חדשות כיפה
י בכסלו התשפא
,
26 בנובמבר, 2020 16:56
ענהאל שמואלי

ענהאל שמואליצילום: צילום מסך

לרגל היום הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים, ענהאל שמואלי חשפה סיפור קשה אותו הסתירה במשך שנים. וכך היא כותבת: "״הוא לא ממש בסדר את יודעת״, כך אמר לי הנהג אוטובוס כשנגע בי בחור בחזה".

שמואלי חשפה את סיפורה ההטרדה המינית אותו עברה בהיותה בשירות לאומי: "13 שנים של שתיקה והיום החלטתי לספר לא בשביל שתרחמו או תקללו, אלא בשביל שתפקחו את העיניים ותסתכלו סביב".

"זה היה סופ"ש, חזרתי מהשירות לאומי הביתה, עליתי לאוטובוס, התיישבתי יחסית קדימה, האוטובוס היה מלא כיאה לנסיעה בסופ"ש. כעבור תחנה התיישב על ידי בחור גדול, גבוה, רחב, הרגשתי אי נעימות ומעט נדחקת לפינה, אך האמת לא התרגשתי, אוטובוס מלא באנשים, מה כבר יקרה?! מה יעשה?!"

ענהאל המשיכה לתאר את שחוותה: "תוך כדי שפני מופנות אל הנוף בהמתנה להגיע הביתה, אני מרגישה ידיים שממששות אותי ואת פלג גופי העליון, מיד העפתי לו את הידיים בחוזקה והוא הפסיק . כעבור דקה הוא ניסה שוב , פניתי לנהג לעזרה ״הוא נוגע בי״ אמרתי. ״הוא לא ממש בסדר, עוד כמה תחנות הוא יורד״ ענה לי הנהג. לשניה התבלבלתי, הוא לא זז מהמקום, הייתי מופתעת, הרגשתי חוסר אונים, הרי אוטובוס מלא באנשים, ואף אחד לא קם להושיט לי יד. ואם לכולם זה בסדר אז אולי אני לא בסדר? אמרתי לעצמי מה את רוצה יש לו בעיה, הוא לא מאה אחוז".

למרות שהיתה הקורבן, שמואלי כותבת כי הרגישה אשמה: "מיד בתחנה ביקשתי שיקום והפצרתי, אני צריכה כאן לרדת. ירדתי מהאוטובוס נגעלתי כולי.
התביישתי. לא האמנתי איך זה קרה לי. ו... שתקתי. העובדה שהנהג נתן לגיטימציה, ושאף אחד לא פצה את פיו, גרמה לי לחוש שאני הבעיה... שאולי החולצה הייתה צמודה או מזמינה".

"ההגדרה לאלימות היא מגוון פעילויות מזיקות, הנעשות על ידי אדם אחד או יותר ופוגעות באחר או בחברה, בין אם פיזית, מילולית, חברתית, מינית או אחרת, תוך פגיעה או כוונה לפגוע בבני אדם" הסבירה שמואלי לאחר שחשפה את סיפורה. "כאם לארבע בנות אני כועסת על עצמי ששתקתי. למה? ועל מה? מה היה לי להתבייש? אבל התביישתי. היום, יום הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים, 13 שנים של שתיקה הגיעו לסיומם. אני לא משתפת כדי שתרחמו או שתספרו שיש גרוע יותר".

שמואלי כותבת כי ערנות בנושא יכולה להציל חיים: "היום כולם יעודדו נשים במצוקה לדבר ולשתף,
לנו כחברה יש השפעה אדירה ויכולת הצלה. אישה במצוקה תפנה אליכם ברמיזה, או אולי במבט לאותת שהיא בבעיה. התגובה שלנו יכולה לגרום לאסון או לפתרון .אל תזלזלו ותאמרו ״בקטנה, יש לו בעיה״, אדם שיש לו בעיה או סטייה צריך להיות מטופל נקודה. ולא עם יד חופשית לפגוע באחרים.
אל תשפטו ,כי מבלי לשים לב במקום להוות פתרון אתם הופכים לבעיה. ערנות מצילה חיים".
.

26.11.2020

1. שיתוף חשוב (שירה)

דווח על תגובה לא ראויה
29.11.2020

2. עכשיו אני מבינה את החרדים (יעל)

שלא יושבים גברים ליד נשים

דווח על תגובה לא ראויה
01.12.2020

3. עברתי את אותו הדבר עם אדם במימדים שאת מתארת בחיפה באוטובוס, אף אחד פשוט לא פצה פה עד היום אני מצתמררת מזה, מעדיפה לא להיזכר ! (עדי)

דווח על תגובה לא ראויה
07.12.2020

4. לא יודעים מי השכן שלי (עובדיה)

למה לא לעשות מעשה ולהתלונן מימי אנו מפחדים מחר תהיה בחורה אחרת עם בחור אחר לא כולם חולים אבל כולם נושאים את יצר המין האנושי ובלי מעצורים כולם בבעיה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שירה איסקוב צילום: Yonatan Sindel/Flash90

שירה איסקוב ושכנתה השיאו משואה: "לכבודן ולזכרן של כל הנשים שלא זכו שזעקתן תשמע"

קרא עוד