הם צעירים, בעלי עמדות מפתח והשפעה ולמרות זאת עתידם עוד לפניהם. עיתון 'גלובס' פרסם בסוף השבוע את 40 האנשים, בני פחות מגיל 40, שהספיקו לכבוש לא מעט יעדים בתחומים שונים. אנחנו התמקדנו בבעלי הרקע הדתי.
אלירן מלכה - תסריטאי ובמאי
מלכה (38), נשוי + 6, מירושלים, למד בבית הספר לקולנוע "מעלה" ושמו עלה בשנה האחרונה לכותרות בעקבות יצירותיו, הסדרה "שבאבניקים" והסרט "הבלתי רשמיים". לפני שהתפרסם עבד כצלם חתונות.
על ההצלחה המהירה, שהגיעה לאחר מספר שנים בתחום, אמר כי הוא חש "טראומה של הצלחה. שבאבניקים יצאה והסרט שלושה חודשים אחרי. פתאום אני נחשף לדברים שאני לא מכיר. אחרי כמה שבועות הבנתי שאני צריך לרדת מתחת לרדאר, לחזור לבסיס, לפשטות, לקרקע את עצמי מחדש ובעיקר לא לעשות".
על המתח שבין עולמו הרוחני לעיסוקו ציין כי מה שמניע אותו, "זה להבין את הכוחות שמניעים את העולם, לספר סיפור, עלילה, להסתכל ב'מבט על' על הדברים. הרי כל אחד מאיתנו מסתכל על המציאות אחרת. ארבעת הגיבורים בשבאבניקים הם בעצם אדם אחד שחילק את עצמו לארבעה כדי לספר את הסיפור מכמה זוויות. כולנו חיים בעולם של הקדוש ברוך הוא, ואני מרגיש הכי חופשי במרחב הזה, אני לא ממלא פונקציה של אף אחד ובשביל אף אחד".
פחות מגיל 40 וכבר מאוד משפיע. אלירן מלכהצילום: עומר מסינגר
יפית אטיאס - מנכ"לית רמי לוי שיווק השקמה
אטיטאס (35) נשואה + 4 מירושלים, היא בוגרת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ומסיימת תואר ראשון במשפטים. היא בתו של איש העסקים ובעלי הרשת, רמי לוי, שההבנה כי היא זו שתמשיך את מורשת המשפחה בתחום הכתה בה לא מזמן.
"פתאום ירד לי האסימון", היא אמרה על כך שראתה בכתבה עיתונאית כי סומנה כיורשת על ידי אביה, "זה נהיה מחייב כזה ברמה האישית. יורשת זו מילה קשה, כי זה אבא שלי. אבל אני יודעת שאבי מאוד סומך עליי ועל שיקול דעתי. הוא עוקב אחרי הפעילות שלי ויודע שאני מכירה את כל המחלקות ואת כל הנפשות הפועלות".
על הרקע שבו גדלה אמרה כי "היינו משפחה מסורתית, אבל לא דתית בכלל. אני תמיד האמנתי בשם, אבל אחרי שהתחתנתי והייתי כל-כך מאושרת, רציתי להודות לקדוש ברוך הוא, ובעלי, שגם הוא מצדו התחיל 'להתחזק', זרם איתי והחלטנו לשמור שבת חתן. ואז שמרנו את הראשונה, ואחריה את השנייה והשלישית. ועם כל לידה הרגשתי שמדובר בנס פרטי שלי, וחשבתי שלא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא לא מעורב בזה. לאט-לאט התחלתי גם לשנות את הלבוש, וככה הגענו לאן שהגענו".
לדבריה, האמונה בדת "נתנה לי להבין שעם כל העשייה והשאפתנות האישית, יש מישהו שמנהל את העולם. זה מוריד אותי לקרקע, נותן לי פרופורציות, וגם מאפשר לי להתמודד עם בעיות".
ד"ר רחל שריג - האנתרופולוגית הדנטלית היחידה בארץ
שריג (38) נשואה + 5, מפתח תקוה, היא רופאת שיניים עם התמחות באורתודונטיה, שעשתה דוקטורט באנטומיה ובאנתרופולוגיה. ונחשבת לאחת החוקרות הבודדות בעולם, שעוסקות במקביל גם באורתודונטיה בקליניקה, וגם בחקר מערכות שיניים מן העבר - הן מן האדם הקדמון והן מן האדם המודרני בהיסטוריה.
היא נולדה בבני ברק למשפחה דתית-לאומית שעודדה אותה לחקור ולשאול. לטענתה, לעובדה שהיא גם אישה וגם דתייה יש השפעה גדולה על עולמה המקצועי, ""אני מרגישה צורך להוכיח את עצמי יותר, גם כדתייה וגם כאישה. שאלו אותי מפורשות 'מה יקרה כשתלמדי, מה יקרה אם הילד יהיה חולה'. התשובה לכך היא פשוט להיות טובה. אם את טובה, אז את טובה".
שריג משוכנעת כי אין כל סתירה בין מדע לתורה, "אני רואה את זה כך: העולם נברא והדברים הללו נמצאים בו - גם דינוזאורים וגם ניאנדרטלים שייכים לבריאה. אז למה דווקא מהחלק הזה של הבריאה נתעלם ונעצום מולו עיניים? ועוד כשהציבור הדתי מוביל בכל תחום במדע. גדולי החכמים הכירו בכך שעולם הטבע נמצא בתהליך מתמיד של שינוי".
לדבריה, היא "לא חוששת מהכנסת האבולוציה גם לבתי הספר הדתיים, וגם אם יש לי שאלות על חלק מן התיאוריה של דארווין - זה בסדר, כי במדע מותר ורצוי לשאול שאלות. וגם אם השאלות הגיעו בין היתר מן ההשכלה הדתית שלי - גם זה בסדר, כל עוד הן מנוסחות בצורה מדעית".
איציק קרומבי - מנכ"ל ביזמקס, מתחם עסקים וחדשנות לחרדים
קרומבי (35), נשוי + 5, מכפר חב"ד, הוא חרדי המשתייך לתנועת חב"ד שלא שירת בצה"ל ובכל זאת הצליח להקים ולמכור סטארט-אפ. לעולם האינטרנט הוא נחשף רק לפני 15 שנה, מה שלא מפריע לו לעמוד בראש "ביזמקס" - מרכז יזמות וחדשנות שמטרתו לסייע לגברים חרדים להשתלב בשוק העבודה בדגש על תעשיית ההייט.
"נולדתי בצפת למשפחה חב"דניקית, חרדית קלאסית", סיפר, "אנחנו שבעה בנים ג'ינג'ים ואנרגטיים, כשכל אחד אנרגטי בדרכו. כמו רבים כמותי, למדתי בתלמוד תורה, עשיתי את מסלול הישיבות והמשכתי להסמכה לרבנות. לא היה לי רקע אחר, בטח שלא בתכנות. מגיל 16 עד 20 למדתי בישיבות בחו"ל - שנתיים בוונציה ושנתיים בניו יורק - ובמהלך הלימודים בישיבה התעניינתי בבניית אתרים".
מי שדחף אותו ועזר לו להגיע לאן שהגיע הוא חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית, "דיברתי עם חבר שאמר לי שהוא עורך חוג בית למתמודד למפלגת העבודה. אמרתי לו שזה לא מעניין אותי, בטח לא מפלגת העבודה, אבל החלטתי להגיע".
כשמרגלית סיפר על שיתופי הפעולה שלו עם בני המגזר הערבי, איש ההייטק החרדי התערב, "שאלתי אותו - אבל למה אתם לא עושים משהו לחרדים? והוא ענה: קדימה, בוא נעשה'. מרגלית הציע שנארגן כנס, וזמן לא רב אחר כך ערכנו את ועידת ההייטק ברובע המדיה של JVP. זה היה ב-15 בינואר 2013. הגיעו לשם בכירים בהייטק, משקיעים ויזמים. גם נפתלי בנט הגיע. בסך הכול היו שם כ-500 איש - גברים ונשים שישבו בהפרדה".
רחלי רושגולד לא תשתוקצילום: באדיבות המצולמת
רחלי רושגולד וצביקי פליישמן - עמוד "לא תשתוק", לאיתור וחשיפת פדופילים במגזר החרדי
רושגולד (32), גרושה + 3 ובוגרת לימודי סיעוד, ופליישמן (28) נשוי + 2 בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובעיצומם של לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. שניהם מירושלים שהקימו את תנועתם בעקבות פוסט שכתבה אשת יחסי הציבור, אביגיל קרלינסקי, בנושא פגיעות מיניות בציבור החרדי.
רושגולד גדלה בירושלים, בת למשפחה חסידת גור, שבילדותה עברה "פגיעה מינית חמורה ומתמשכת בגיל 9 על-ידי מכר של המשפחה". פליישמן, ביחד עם רושגולד, היה שליח בבתי חב"ד בעולם, ובזמן שהותו בניו יורק, נחשף לנושא הפגיעות המיניות בילדים בחברה החרדית.
לדבריהם, "אין הבדל בין היקף התקיפות במגזר החרדי לכללי, ההבדל הוא שבקרב הציבור החרדי, עברייני מין פוגעים ביותר ילדים מאשר בציבור הכללי, כי יש להם יותר גישה ולא עושים להם שום דבר. לפעמים הקהילה מעבירה אותם למקום אחר - כלי שמקובל מאוד בקרב רבנים שפשוט עושים הגליה. אבל גם שם הם יכולים לפגוע, לכן חלק מהמאמצים שלנו הם לעקוב אחריהם וליידע את הציבור שיש עבריין מין עם היסטוריה".
צביקה פליישמן לא תשתוקצילום: באדיבות המצולם
רחלי אלפרוביץ - מייסדת ומנכ"לית קרן ריאליה
אלפרוביץ (35), גרושה + 2, ממודיעין, היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני בכלכלה. למרות השכלתה המשפטית, חלומה הראשון היה רפואה, "אני באה מבית חרדי. חב"ד. מכיתה י' התנדבתי והייתי פעילה בעמותות קו לחיים וזיכרון מנחם. במקביל, מכיתה י"א הייתי יושבת ראש מועצת תלמידים בתיכון גדול. אחר הצהריים שלי היה מורכב מלימודים והתנדבות, מה שהיה חריג בעולם הזה ולא היה פשוט, בעיקר כי הקרבתי את כל הזמן הפנוי שלי. הייתי חוזרת ב-23:00 ובבוקר מתייצבת לבית הספר".
לדבריה, להורים שלה יש חלק גדול למקומות שאליהם הגיעה, "גדלתי אצל הורים מאוד משכילים, שזה לא מאפיין את המגזר החרדי. אמי בת למשפחת רבנים מפורסמת, קרייריסטית עם שישה ילדים. אני לא זוכרת יום אחד שבו לא חיכתה לנו ארוחת צהריים חמה. הכול תמיד היה מטופל, היא נהגה והייתה מאוד עצמאית, היא לבדה דוגמה. אבי הקים עסקים מצליחים מאוד בעשר אצבעות בעיירת פיתוח. עבודה קשה רק מביאה אהבה לבעליה. התמדה ואמונה הן דברים הכרחיים כשעוסקים ביזמות ורוצים לעשות עסק טוב. אי אפשר להיות רק אנשים עסוקים ומנותקים מהסביבה. שילוב של רוח וחומר הוא חובה. גם אני לפני הכול אמא, זהו תפקיד חיי הראשון ואני מגשימה אותו כמו שצריך. כל היתר זה חלומות נוספים".
אלפרוביץ מעידה על עצמה כי היא "אני לא פמיניסטית" וכי מבחינתה, "אישה שראויה להערצה היא אישה שמגשימה את החלום שלה ולא משנה מהו: בין אם זה לגדל ילדים, לגדל גינת ירק, או להיות מנכ"לית של קרן מוצלחת בעולם - את כולן אני מעריכה באותה מידה. הרי לכל אישה יש את החלומות שלה, אז למה ליצור לחץ או ציפייה ולהגדיר באופן גורף מה נשים צריכות ומסוגלות לעשות? יש גם גננות או חוקרות ארכיאולוגיה שיכולות להיות דמויות בכירות בשוק ההון, אבל הן לא יהיו מאושרות שם".
נעמה גלעדי - בכירה בפרוקטר אנד גמבל
גלעדי (38), נשואה + 3, מרעננה, היא בוגרת תארים בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך, ו־MBA. עד גיל 8 גדלה בשכונת מאה שערים החרדית בירושלים, למרות שמשפחתה לא הייתה חלק מהחברה החרדית והתחנכה בבית ספר דתי. בגיל 12 כתבה לרב שלה כי "אין אלוהים, זו המצאה של בני האדם שמחפשים קהילה".
לדבריה, "הרב דווקא קיבל את זה יפה", וכעבור שלוש שנים עברה ללמוד בבית ספר חילוני, "אני חושבת שלמדתי ליהנות מהעולם הערכי והעמוק של הדת, ומהליברליות של החילוניות, וגם מהיכולת להבין את המורכבות והיופי ברב-תרבותיות".
כמי שבאה מרקע מורכב, היא בחרה לעסוק ביצירת גיוון תעסוקתי, "בשוק הישראלי, הנושא של גיוון תעסוקתי משמעותי במיוחד כי קיימת הפרדה מובנית בין החברה החרדית, החברה הערבית ושאר הציבור. היום אתה לא פוגש ערבי לשיחה מעמיקה, אולי חוץ מאיזה מפגש שיוזמים בתיכון. בשוק העבודה נוצרים המפגשים הראשונים המעניינים וזו הזדמנות אדירה להסיר חסמים. יש פה גם אינטרס דחוף ובוער של הכלכלה הישראלית בכללותה - שילוב של האוכלוסיות הללו יניע את גלגלי הכלכלה מאוד מהר ואנו צריכים למצוא את הדרך לשלב אותם".