"כולם חושבים שהשף הכין את זה, ובעצם אנחנו הכנו"

מעיין דרעי וכנרת בן עמרם הן בעלות המפעל "פסטטריה", המייצר פסטות מיוחדות בעבודת יד. בראיון לכיפה מעיין מספרת למה בחרו במפעל ולא במסעדה ומה מיוחד בפסטה שלהן, "אנשים שטועמים לא חוזרים אחורה"

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/03/23 11:23 א בניסן התשפג

"כולם חושבים שהשף הכין את זה, ובעצם אנחנו הכנו"
צילום: חיים יוסף

מעיין דרעי וכנרת בן עמרם הכירו כשכנרת חיפשה מטפלת לילדיה, שתכין להם אוכל בריא, ומאז הפכו לחברות טובות. החברות התגלגלה לשותפות, ויחד הן הקימו מפעל לפסטה בעבודת יד מחומרים טבעיים בלבד, הנקרא "פסטטריה", פסטה טריה. שוחחנו עם מעיין על הרעיון ועל הייחוד של המפעל.

מאיפה עלה הרעיון למפעל פסטה מעבודת יד?

אני חולת פסטה מגיל צעיר, קיבלתי מדוד שלי מכונת פסטה כשהייתי צעירה והתחלתי לשחק בבית. החלום המקורי היה לפתוח מסעדה, החלטתי ללכת עם זה והבנתי שאין לי מספיק כסף בשביל זה. לפתוח מפעל היה משהו שהוא יותר בטוח מבחינתי. אחד הדברים שבגללם רציתי לפתוח מסעדה הוא כי הייתי אוכלת בחוץ ותמיד הרגשתי טעמי לוואי בכל המוצרים של הרביולי והממולאים. לא יכולתי לאכול אותם, זה לא כמו באיטליה. 

צילום: נטע ליבנה

הפסטה שלכם כמו באיטליה?

גם שלנו לא כמו באיטליה. באיטליה אין רביולי בטטה או סלק, הטעמים הם טעמים מקוריים. אפשר לראות את הרכיבים שלנו ולדעת שאין שם כל מיני אבקות, זה מפעל תעשייתי לכל דבר אבל חומרי הגלם הם חומרים שמכירים בכל בית. לא הייתי באיטליה ולמדתי את רזי המקצוע, אלא הכל מתוך האהבה האישית שלי, מלראות, מלקרוא, מלשמוע. בגלל זה גם השם של העסק הוא פסטה טרייה, לא ניסיתי להתייפייף עם שמות איטלקיים, אני לא מתיימרת להיות כמו איטליה. יש לנו טעמים שהם מותאמים לחיך הישראלי, וגם הבצקים שלנו מתאימים לפה, עם נוחות.

"זה הכי לא איטלקי שיש, זה כמו לשים אורז בפיתה"

השנים הראשונות היו רק למסעדות ובתי קפה. לא מכרנו בכלל לשוק הפרטי. בעלי מסעדות הרבה פעמים רוצים חידוש, ישראלים אוהבים חדשנות. באיזה שהוא שלב נסענו לטיול באיטליה ואמרתי לכנרת, "אני בטח הולכת לקבל השראה", אבל לא היה ככה. הכל מסורתי ונצמד, אין טעמים מיוחדים. יש לנו לדוגמה רביולי פולנטה, זה הכי לא איטלקי שיש, זה כמו לשים אורז בפיתה, פחמימה בתוך פחמימה, וזה אחד המוצרים הכי נמכרים באתר. אנחנו משתמשים בגבינות של מחלבות בוטיק, תבנית ביצים מהשוק ולא אבקות, זה עושה את כל ההבדל.

צילום: סופגי

"פתאום קיבלנו את הפידבק מאנשים"

למה בחרתן לצאת בקמפיין מימון המונים?

המפעל שלנו עבד עד הקורונה רק עם מסעדות, ובגלל שהן נסגרו בקורונה התחלנו לפנות לשוק הפרטי והופתענו מהתגובות, אנשים הרגישו שהם גילו משהו מחדש והבנו שלשם אנחנו רוצות ללכת. פתאום קיבלנו את הפידבק מאנשים. זה לא כמו במסעדה שכולם חושבים שהשף הכין את זה ובעצם אנחנו הכנו את הפסטה.

המקום של השוק הפרטי גרם לנו לרצות להתרחב עוד יותר, להקים מרכז סדנאות שזה חלק ממטרות הפרויקט, להכין פסטה ללא גלוטן, להרחיב את מגוון המוצרים ולאפשר לאנשים הפרטיים להתקרב עוד יותר, לבוא אלינו למפעל, להרחיב את שעות הפעילות, את אזורי החלוקה. אנחנו מגיעות מבאר שבע עד חיפה והקריות. את עמוד הגיוס שלנו ניתן למצוא תחת השם "פסטטריה" באתר "הדסטארט".

"זה כמו מסעדה, רק בבית"

מה מיוחד במפעל שלכן?

יש המון אנשים שמבינים שזה כמו במסעדה רק בבית. לוקח שלוש דקות לבשל את זה, זה נשמר במקפיא שלושה חודשים ומתי שרוצים אפשר לשלוף את זה. יש לנו גם אג'נדה של שמירה על סביבה, כל האריזות מתכלות מקרטון ולא מפלסטיק, וכל הדברים האלה ביחד יצרו מותג שאנשים שטועמים לא חוזרים אחורה. החלטנו לעשות את זה באמצעות גיוס המונים ולהפיץ את השמועה. יש לנו קהילה של 10000 עוקבים באינסטגרם, ואנחנו רוצות שעוד אנשים יכירו. שעוד אנשים יזכו להנות מהטוב הזה. 
אין היום פסטה טרייה ללא גלוטן בארץ.

צילום: סופגי