שאל את הרב | למה שומרים דווקא שש שעות בין בשר לחלב?

סיימתם להתענג על ההמבורגר המושקע, ולקינוח הייתם שמחים עוגת שוקולד קלילה ואווירית. אבל כמובן, תאלצו להמתין 3 שעות בין בשר לחלב, ועדות מסוימות אפילו 6. שאלה שהתקבלה במערכת מבקשת לברר את הסיבה לעניין. מדוע צריך דווקא לשמור 6 שעות בין בשר לחלב? למה לא 4 או 3?הרב הלל מרצבך השיב: בקצרה, שש שעות זהו זמן שהעריכו חכמים בין סעודה לסעודה שבו גם השאריות שבין השיניים כבר לא נמצאות שם, וטעם הבשר נעלם כבר מפיו.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאליברמן קורא לכל בעלי העסקים: שימו שלט "המקום כשר"

  22/12/21 16:30

הגמרא במסכת חולין קד ע"ב - קה ע"א כותבת: "תניא, בית שמאי אומרים: מקנח {פיו / ידיו}, ובית הלל אומרים: מדיח {פיו / ידיו}... מר אמר חדא, ומר אמר חדא, ולא פליגי {בית שמאי ובית הלל לא נחלקו}...אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – מותר לאכול בשר!... אמר מר עוקבא: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא – כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר כי השתא, ואילו אנא – בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא – אכילנא".

נחלקו הראשונים: כיצד ניתן לאכול גבינה אחר אכילת בשר: (ב"י או"ח סי' קעג ד"ה כתב בה"ג וד"ה ומ"ש רבנו, דר"מ סק"ה, ט"ז סק"ב)

 ר"ח, רי"ף, רמב"ם, רשב"א, כלבו ורא"ש – לא מועיל קינוח או הדחה, שב"ש וב"ה נחלקו כשקודם אכל גבינה ורוצה לאכול אח"כ בשר. וצריך להמתין שיעור מסעודה לסעודה, וכתב הרמב"ם: "והוא כמו שש שעות". וכ"כ הרשב"א (חולין קה.), בעל העיטור (שער ראשון הכשר הבשר יג ע"א) והכלבו.

מנהג רש"י להמתין שלוש שעות 

בה"ג ור"ת (תוס' חולין קד ע"ב ד"ה עוף) – יכול לאכול גבינה אחר שנטל ידיו והדיח פיו , או שימתין לסעודה הבאה (ומספיק אפילו שיברך ברכת המזון). תוספות וראבי"ה – יכול לאכול גבינה מיד אחרי שמברך ברכת המזון על הסעודה שאכל. - או"ה והגש"ד – נהגו להמתין שעה אחר שבירכו ברכה"מ, שעשו פשרה בין דעת התוספות לבין דעת הרמב"ם. מנהג רש"י מובא באו"ה לר' ירוחם (סי' לט) – צריך להמתין 3 שעות בין בשר לחלב. וכן מנהג יהודי גרמניה. הכרעה: השולחן ערוך פסק כר"ח וסיעתו: "אכל בשר... לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות". 

הרמ"א הביא את דעת התוספות, וכתב שהמנהג הפשוט במדינותיהם כהגש"ד וסיעתו, וסיים שנכון להחמיר כדעת הרמב"ם: "ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סילק ובירך ברכת המזון - מותר על ידי קנוח והדחה. והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר, דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין. אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה . ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות".וכ"פ הרש"ל, הש"ך (סק"ח) והט"ז (סק"ב) שמי שיש בו ריח תורה ימתין ו' שעות. וכ"פ הקיצוש"ע (סי' י טז).

ובטעם ההמתנה בין בשר לחלב, ישנה גמרא במסכת חולין קה ע"א: "אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא: בשר שבין השינים מהו? קרי עליה: (במדבר י"א) "הבשר עודנו בין שיניהם"

נחלקו הראשונים: מה הטעם להמתנה בין בשר לחלב: (ב"י או"ח קעג ד"ה ומ"ש ואם יש בשר, רש"י קה ע"א ד"ה אסור לאכול גבינה, ט"ז סק"א)

לדעת הרמב"ם (הל' מאכ"א פ"ט הל' כח) – "מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח". לדעת רש"י – "דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו"; (הבשר שבין השיניים מעכב, אך אינו מצריך ו"ש). הכרעה: השו"ע החמיר כשתי הדעות: "ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים – צריך להסירו. והלועס לתינוק – צריך להמתין". וכ"פ הט"ז, הילקו"י (סי' פט סע' ד, וסע' ט) והקיצוש"ע (סי' י, ו). ואף הרמ"א (סע' ג) החמיר כדעת רש"י: "ושומן של בשר דינו כבשר עצמו".