מי מאיתנו שעשה שינוי כלשהו בחייו, לא נתקל בסימפטום ה"מה יגידו". "מה יגידו אם אני לא אוכל את ההמבורגר ואזמין לי סלט במקום?" "מה יגידו אם לא אהיה חלק ממעגל המעשנים?" "מה יגידו אם לא אבוא למועדון כי אני רוצה לשמור שבת?" ועוד..
אז זהו, תופעת הלוואי הזו כואבת בדרך כלל במקום אחד מרכזי: בראש שלי. אוקיי, לעיתים גם בלב. אבל בעיקר הראש מלא המחשבות כמו "איך אני הולך לעשות את השינוי הזה? איך אני לא אוכל את הקציצות של אמא שלי! היא תיעלב!" "אני לא מסוגל לאכזב את אשתי". תתנחמו, התופעה הזו מוכרת לכולנו. כל אחד וניסיונותיו הוא. אז מה עושים? היש תרופה למכתנו?!
תתפלאו לשמוע, התרופה נמצאת בגוף התופעה. הרי כשם שאני יכול לחשוב על "מה יגידו" בצורה שלילית, ולצייר לי תמונה עצובה על איך המסך השחור הולך לרדת על המציאות החדשה שלי, אני יכול לצייר לי מציאות אחרת, אני אגיד לעצמי שאנשים יגידו "וואו תראו אותו, כל הכבוד על היוזמה", או "תשמע, אני לא יודע איך הוא מסוגל לעשות את זה, הלוואי והיה לי את האומץ".
התדר שתשדר לעצמך לראש, יוביל לכמה תגובות שרשרת: אם שידרת מסרים טובים, עיניך יבהקו, פיך יעטה חיוך רחב, גבך יהיה זקוף, ראשך למעלה ודאגותיך למטה. בית החזה ימולא באוויר פסגות, והפעולות הכימיות כמו חמצן בדם והורמוני תענוג לא יאחרו מלחולל בך פלאים! מה שאין כן, אם התדר יגיע לראשך קטוע שמחה וחשוך מרפא, אתה תיראה כמו בננה מובחלת שלא זכתה לתיקון: עקום, רקוב ובלי קליינטים. ושנינו יודעים כמה זמן יחזיק תהליך השינוי הזה.
כשעוברים תהליך, הימים הראשונים מלאים בחוסר ודאות, בין אם השינוי הוא פיזי או מנטלי. התופעות החדשות לגוף ולנפש הן זרות ולא תמיד מובנות. היצמד למי שנותן לך רוח גבית, והשתדל שהמישהו הזה יהיה אתה. בדור שהכל רץ כל כך מהר, אין כמעט לאף אחד זמן לעצור ולחשוב עליך.
הכותב: עידן יצחקיאן, יועץ ומנחה לרפואה טבעית גוף ונפש בדרך היהדות, בוגר מכללת אלימה מיסודו של הרב יובל הכהן אשרוב. ליצירת קשר: 0542321045. Idanitz@gmail.com