ירושלים. אווירה, מזג אוויר מדהים, רכבת קלה, קודש, חול, חו"ל. אחלה תפאורה למסעדה.
לארא ממוקמת במרכז העניינים, המדרחוב החדש ברח' יפו במרחק 3 פסיעות אחורנית והסביבה שוקקת חיים 24 שעות. שולחן ערוך ל-20 אנשים חיכה מחוץ למסעדה והמוזמנים החלו לטפטף. בחרנו להתערבב פחות ולאכול יותר, אז התיישבנו בשולחן נפרד. הי, למי אתה קוראים סנובים?
בניגוד למה שאנחנו רגילים, הפעם הבחירה במנות לא הייתה שלנו. דווקא נחמד, אפילו את השלב הקשה של ההתלבטויות חסכו לנו, נשאר רק להישען לאחור ולטחוב את המפית בצווארון החולצה. סתם, אנחנו לא באמת עושים את זה. נשבעים.
רוח קרירה ירושלמית בידרה את קרחתו של הרזה בזמן שהונחו על שולחננו המנות הראשונות. זה התחיל בסלט פטריות חם עם עגבניות שרי ונתחי ברווז דקיקים עם מעט מיץ לימון. הרזה אהב, השמנמן פחות - "החמיצות מיותרת". המשכנו עם סשימי מוסר ברוטב סויה, ווינגרט ווואסבי שהיה מעולה, חומר הגלם טרי ואיכותי ושילוב הרטבים היה מושלם. לאחר מכן טעמנו לברק כבוש במעט מלח במרינדה של שמן זית, ווינגרט, כוסברה וגולת הכותרת, פסיפלורה. מפתיע ובאותה מידה - מדויק. המנה הבאה שניסינו היא אתגר אמיתי למסעדה כשרה שמגישה בשר - ריזוטו עגבניות מיובשות ואספרגוס. הכנת ריזוטו בדרך כלל מצריכה כמות נדיבה של חמאה שעוטפת כל גרגר אורז ומוסיפה סמיכות אופיינית למרקם. השף ליאור חפצדי מצא תחליף פרווה (טופו כמובן) והצליח לחלוטין. יין אדום ליווה את הארוחה והוסיף עומק לטעמים. בנוסף הוא גם גרם לשמנמן לצחקק לפרקים בפתאומיות בלתי מוסברת.
העיקריות שהגישה אפרת, המלצרית החיננית, הגיעו בשני שלבים. פרק א' נפתח בסלמון מעושן מקושט בגבעול אספרגוס, ולצידו ניוקי תפוחי אדמה ברוטב פטריות ושיני שום שלמות ונימוחות. הסלמון היה רך ועשוי במידה נכונה והניוקי שימש תוספת מתאימה. טעם השום הוסיף גוון מתקתק למנה ולא עבר הרבה זמן עד שהקערה חוסלה. פרק ב' התהדר בספייר ריבס וקציצות העונות לשם: "הקציצות של סבתא נונה". הקציצות מזכירות את אלו מהבית ולא רק בגלל השם שקיבלו (לא, לסבתא שלנו לא קוראים נונה), הטעם אותנטי והניחוחות החזירו את השמנמן אחורה בזמן. הספייר ריבס היו פחות מוצלחים. למרות הטעם העשיר אי אפשר היה לעבור את מחסום הביס השלישי, הבשר היה קשה וסיבי והצליח סוף סוף לגרום לשמנמן להפסיק לצחוק.
בין העיקריות לקינוחים, ליאור, השף והבעלים, סיפר קצת על המסעדה. לפני כחודש הכשרות שודרגה למהדרין ומאז, לדבריו, רואים גם קהל סועדים חדש. הוא גם סיפר ששם המסעדה הוא בעצם ראשי התיבות של אשתו, שני ילדיו ושלו. מקורי. את שמות בני המשפחה אנחנו לא זוכרים, אך את ליאור או ליתר דיוק את הכישרון והיצירתיות שלו, צרבנו במוחנו.
לקינוח קיבלנו צלחת פירות ארץ ישראליים וקצת חיזוק טרופי בדמות אננס מתוק. במרכז הצלחת הייתה חלבה עם חתיכות קרמל שהפכו את המנה ליותר מקינוח מרענן. שמעו, אנחנו מאחלים לעצמנו עוד הרבה ערבים כאלו. גם לכם.
ירושלים לא משאירה אף אחד אדיש, בלשון המעטה וזה עוד מבלי לדבר על מלחמות, סינדרומי משיח (תשאלו את הומר סימפסון) והפועל ירושלים בכדורסל (אנחנו מהמחנה הצהוב- כחול). קסמה של העיר, רק העשיר את החוויה הקולינארית שמסעדת לארא השאירה בנו - חוויה שנשארה עמוק בפנים והצליחה לגרום לכל החושים לקחת בה חלק וזה, חזק יותר מהכל.
לארא. שמעון בן שטח 3, ירושלים. טלפון: 02-5370701
שעות הפעילות: א - ה 18:00 - 23:30, ש החל משעה אחרי יציאת שבת - 23:30
