השמנמן והרזה מבקרים באידי

על אידי שמענו מזמן אך מכיוון שהמסעדה אינה כשרה בעליל, מעולם לא הייתה לנו האפשרות לבקר בה. האמת, ספגטי פירות ים גם לא נשמע משהו. לאחר פסח האחרון, אחת משלוש המסעדות של אידי - אידי במרינה - הפכה כשרה. הזדמנות מצוינת לבדוק ממה האשדודים מתלהבים כבר 30 שנה.

השמנמן עדיין בדיאטה ומי ראוי להצטרף לארוחת דגים יותר מאשר האישה ממנה למדתי מה הוא דג טוב - אימא. מצחיק מאד, אימא שלי היא דג טוב. נרגעתם, יופי עברו לשורה הבאה.

כאמור, אידי ממוקמת במרינה לצד עשרות סירות עוגנות, המחזה הזה הוא כבר פתיחה טובה לארוחת צהריים באמצע השבוע. התיישבנו בתוך המסעדה, חבלים כרוכים על עמודים, צוהר עגול של אנייה ואלמנטים נוספים מעולם הספנות מקשטים את המקום. שמנו שנורקל ומשקפת והרמנו את התפריט.

אביב, המלצרית, ניגשה אלינו ובפנקסה רשמה את הראשונות שהזמנו: קרפצ'יו סלמון (52 ₪) - "פרוסות דקות של סלמון מתובלות בשמן זית וחומץ בלסמי" לאימא. גרבלקס גבינת שמנת (39 ₪) - "סלמון בכבישה קרה, מוגש עם גבינת שמנת" בשבילי. "הבחירה שלי יותר טובה" אמרה אימא שלי. "נחיה ונראה" עניתי מחויך, זו בטח הפעם הראשונה שאני "מתערב" עם אימא. הגרבלקס היה מצוין, טעמו הדומיננטי של הסלמון היה מורגש ומאוזן ועל חתיכת לחם חם עם גבינת שמנת היה פשוט מעדן. הקרפצ'יו היה מוצלח פחות, תיבול מוגזם (מה עשתה שם פפריקה??) העלים את טעמו של הסלמון כמעט לחלוטין וחצי מהמנה נשארה בצלחת. 1:0 לאימא.

(צילום: יחצ)

בשעות הצהריים מוגשות עסקיות הכוללות דג (או פסטותקישים), מבחר סלטים, שתייה קרה ושתייה חמה והכול במחיר הדג. המשכנו עם העסקית הנ"ל. אימא לקחה לברק בגריל (90 ₪) ואני ניסיתי סטייק מוסר אפוי בתנור עם ירקות שורש (90 ₪). בזמן שהדגים הוכנו, אביב הגישה לנו את הסלטים. קשה להתעלם מהרגשת השיפודייה שהשתלטה עלינו עת הונחו לפנינו 11 סוגי סלטים צבעוניים בצלוחיות לבנות. הסלטים היו בינוניים ועל רובם הייתי מוותר למעט הפלפלים הקלויים ו"סלט דודו" שהיו נהדרים. סלט דודו שע"פ האגדה נקרא על שם חבר של אידי שהיה מבקש את הסלט כל פעם שהגיע למסעדה, מורכב מעגבניות, פלפל חריף, שום, בצל, כוסברה ושמן זית. כמה פשוט, ככה טעים.

הדגים הגיעו והסלטים פונו בשביל הדבר האמיתי. הלברק ניצלה על הגריל "פתוח" והוגש מפתה על הצלחת, אימא טעמה ומיד שיבחה את הדג. שלחתי את המזלג וגנבתי נתח קטן, הלברק עשיר בטעם והריח המשכר לא הכזיב. המוסר הוגש מעל ירקות השורש שקישטו את המנה ומהר, ניגשתי למלאכה. הדג עסיסי ובשרני נאפה לפרק הזמן הנדרש ולא התייבש בעקבות צלייה מוגזמת. "אחלה דגים" אמרתי לאימא שלי. "מעולים, אני חושבת שגם לקינוח אקח דג" צחקה.

אביב ניגשה עם המגבונים הלחים ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות להזמין קינוחים. אימא הלכה על סופלה שוקולד עם כדור גלידה (29 ₪) ואני הלכתי עם המלצה של אביב מחוץ לתפריט - עוגת גבינה פירורים" (30 ₪). השתייה ה"חמה" שלנו הייתה אייס קפה. על צלחות מעוטרות באבקת סוכר ומגדלי קצפת מושחתים הוגשו הקינוחים והחיוך שנשאר מהדג התרחב אף יותר.
מאז שעלתה מהונגריה, כל פעם שאימא שלי רואה קצפת, היא כמעט בוכה מאושר. בליל מילים בהונגרית נפלט מפיה עוד היא מחסלת את הקרם האוורירי. "עוד פעם נזכרת בבודפשט?" שאלתי. "הצחקת אותי, אין כמו הקצפת של הונגריה".

אידי במרינה (הכשרה), אוניון 1, אשדוד. טלפון: 08-8662290
שעות פתיחה: א'-ה': 9:00-23:00, ו': 9:00-14:00, מוצ"ש: 18:30-23:00