פסטיבל אוכל מקורי

מול תרבות הפאסט פוד, קמה יוזמה חדשה שאתם לא יכולים לפספס, היא אומנם עדין טריה בארצנו אבל "סלואו פוד" חרטה על דגלה לתת כבוד לאוכל. ויש כבוד.

חדשות כיפה ראובן כהן, כיפה 11/05/14 16:43 יא באייר התשעד

נסענו לטיול בשכם, לא משהו שאני אמור לספר עליו באינטרנט כאשר כמעט אף אחד מבני משפחתי והחברים שלי לא יודע שהייתי בו, אך היתה לי מטרה והיא הושלמה- לאכול כנאפה אורגינל בשכם, זו שיש עליה אגדות לפחות כמו כמות החרדות המלוות מחשבה על טיול של ישראלים דתיים בשכם..

8.00 בבוקר אנחנו מתייצבים בלובי מלון מסוים בירושלים כשאנו נכונים להתמזג בקבוצת תיירים (כך הסביר לי שותפי לטיול), עאלק קבוצה- היינו חמישה, ואני הכי כהה מבין כולם, לך תסביר עכשיו לחייל במחסום שאתה הולנדי..

אנחנו מסבירים לגברת בלובי שאנחנו חלק מהטיול, היא מבקשת דרכונים, אנחנו מוציאים תעודות זהות ישראליות, היא נבהלת ומתריעה בנו שזה לא בסדר ואנחנו לא תיירים זרים ואין לנו אישור להיכנס לשטחי A במסגרת הטיול, אנחנו מהנהנים עם הראש ואומרים לה שיהיה בסדר, עלינו לטרנזיט והתחלנו בנסיעה לכיוון שכם לאסוף את המדריך עלי.

כמו ערבי טוב עלי תכנן נכון את הטיול והוביל אותנו היישר לסימטאותיה החשוכות של שכם במחנה הפליטים בלאטה. ככל הנראה מעין הנחת יסוד שטיפול באמצעות הלם ינציח את הזכרון הפלסטיני טוב יותר רגע לפני שנשכח אותם ונתמכר למתיקות הכנאפה בקסבה.

כנאפה. בשביל זה היה כל הסיור

מי מביניכם שלא ביקר בבלאטה, מדובר על אחד המקומות העצובים בעולם, חשוך מצפיפות הבתים, נעדר תשתיות ביוב ומים, ולחוויה הזו הוסיפו עיטורי תמונות שהידים המביטים אליכם מכל פינה, זהו- אתם באווירה.

הסיור במחנה היה משעמם, בקבר יוסף הורדנו דמעה והתרגשנו, ובמסגד הגדול כבר הייתי רעב, רעב לכנאפה. הסיור בשוק של שכם עורר בי כאדם עירוני את תובנת הניתוק שיש ביננו הצרכנים לבין המגדלים והיצרנים. שם - בשכם תפוחי האדמה מכוסים באדמה ואפילו חלקם עם גבעול קטן, התרנגולות לאכילה עומדות חיות בכלובים רגע לפני שישחטו אותם עבורך, ובעיקר חנות הכנאפה העתיקה של שכם מוכיחה בטעמיה שעבודת ידיים וכבוד למסורת מפיקים טעמים שאיננו חשים בתרבות הפאסט פוד הרווחת אצלנו, פשוט ובלי קישוטים אך עם טעמי גן עדן.

בתקופה האחרונה נכנסה לאופנת הקולינריה והצרכנות בישראל תנועת סלואו פוד . סלואו פוד חרטה על דגלה לתת כבוד לאוכל . הסיפור מאחורי השם מתחיל בהקמת הסניף הראשון של מקדונלדס ברומא איטליה. שני איטלקים שמחוברים לפסטה עוד מחבל הטבור התקוממו נגד כניסת הפאסט פוד והחליטו להעלות על נס את האג'נדה של שמירת מסורות בישול ומזון ומצרכים המגיעים ממגדלים קטנים תוך שמירה על איכות החומר והטעמים.

בישראל התנועה עוד לא צברה קהל אוהד כמו שמדינות אחרות בעולם, וירידי האיכרים השונים המתקיימים בחו"ל ומאגדים את המגדלים והיצרנים למקום אחד אחת לחודש רק מתחילים להתקיים לאחרונה.

מגדלים קטנים, טעמים איכותיים(צילום: יחצ, ירון לבון)

שף נדב מאלין מקייטרינג לואיזה שחזר ארצה לאחר לימודי תואר ראשון באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה מטעם סלואו פוד באיטליה, קורס מאסטר ב Basque culinary center ובישול במסעדות מהמובילות בעולם כמו מוגאריץ (Mugaritz) בעלת 2 כוכבי מישלן, הקים ועומד בראש סלואו פוד ירושלים ויהודה ומשלב טכניקות מודרניות, חומרי גלם משובחים ומטבח מקומי בלואיזה.

בתפריט הקייטרינג ניתן ייצוג ליינות מקומיים, שמני זית מהרי יהודה, עשבי תיבול טריים וחומרי גלם ממגדלים אזוריים, וכן לטכניקות ומסורות ישראליות ופלסטיניות כמו פלטת ירקות מקומיים ועונתיים (בסגנון גורגויו), חלמון כבוש ופתיתי גבינת פטה המוכנים בטכניקה של הקפאה וייבוש וכבישה קרה של חלמון ביצה, או סורבה סלרי עם שוט נענע- כן, זה נשמע מוזר אבל טעים!

ליריד סלואו פוד הראשון שהתקיים באבו גוש בחצר הקייטרינג הגענו שכשאין לנו מושג מה הולך להיות, והאם כל האורחים עתידים להיות שמאלנים טבעוניים או שבאמת יהיה שם כבוד לאוכל . בפועל- היו באירוע כמה מאות אנשים לאורך היום, שהתרשמו מהסחורה של היצרנים והמגדלים השונים שהציגו את מרכולתם, כמו שי זלצר - יצרן גבינות עזים, יוני יפת שעוסק בפרויקטים בתחום החקלאות, מגי רוזנברג - מגדלת ירקות אורגניים בנטף, יקב עג'ור, בירת עמק האלה, וכמה מנות מדהימות ממטבח הבית כמו גלידה בטכניקת חנקן נוזלי, ופיצה מקמח איטלקי הנעשית בתנור אבן המוסק בעצים, טעם מדהים.

לאוהבי המזון האיכותי, ולאנשים כמוני שחושבים שכדאי לתת לחומרי הגלם ולמגדלים מעט יותר כבוד כשהם עובדים כל כך קשה- זה האירוע ללכת אליו.

אירועי סלואו פוד מתפרסמים בפייסבוק, לקבלת פרטים על האירוע הבא שמתוכנן בקרוב מאוד ניתן ליצור קשר עם חפציבה luizacat@gmail.com