שאלה
שלום רב,
בטקסט שמצאתי מובא כך -
דין רופא שהזיק מבואר בטש"ע יו"ד סי' של"ו וז"ל הטור שם רופא שלא ברשות ב"ד והזיק חייב בתשלומין אפי' אם הוא בקי וכש"כ באחד שאינו בקי, שאין ב"ד מרשין למי שאינו בקי, אבל אם ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואם המית ונודע לו ששוגג גולה על ידו ע"כ, וכ"כ המחבר בש"ע שם.
ומקור הדברים הוא התוספתא ב"ק פ"ו ה"ו רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים, ושם פ"ט רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק פטור, חבל יתר מן הראוי לו ה"ז חייב, ועי' הגר"א שם שציין לדין חובת גלות בהמית אדם בשוגג הך תוספתא, וכנראה שהיתה בפניו הגירסא בתוספתא דהזיק ה"ז גולה
וכמובא גם ברמב"ן בספר תורת האדם.
מה משמעות הקיצורים הבאים-
בטש"ע יו"ד סי' של"ו וז"ל הטור שם
שוגג גולה על ידו ע"כ, וכ"כ המחבר בש"ע שם.
התוספתא ב"ק פ"ו ה"ו
בתוספתא דהזיק ה"ז גולה
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
תשובה, ואני מצרף לינק למקורות:
טור שולחן ערוך יורה דעה שלו, וזה לשון הטור שם:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%95
״שוגג גולה על ידו״ עד כאן (הציטוט), וכן כתב המחבר בשולחן ערוך שם:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%95
תוספתא היא אוסף מקורות תנאיים, בבא קמא פרק ו הלכה ו:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%95
בתוספתא: ״הזיק הרי זה גולה״
כל טוב