שאל את הרב

משפחה שנלחמת בחזרה בתשובה של הבן

חדשות כיפה חברים מקשיבים 05/10/04 13:04 כ בתשרי התשסה

שאלה

שלום לכם ותודה מראש על הנכונות לעזור... יש לי בעיה שמציקה לי והייתי רוצה להיוועץ בכם.

חבר שלי דתי, בא ממשפחה שאומנם מסורתית, אך קיימת בה הרתיעה מהתחזקות. וזה מתבטא בהתנגדות עזה לרצון שלו להתחזק, עד כדי ניסיון לאשפז אותו, בתואנה שהוא 'לקוי בנפשו' (אלוהים ישמור! ) , מתוך פחד שיתחזק ויהיה פנאט (זו לא הכוונה שלו ,כמובן) איך אפשר לגרום לאנשים כאלה להבין שהתחזקות באמונה ובדת אינה מעידה על חולי נפשי אלא על שלווה ובריאות הנפש,להבדיל מאדם שלא מאמין כלל???התפיסה שלהם ממש מעוותת!!! מה עושים???

תשובה

שלום לך.
שמחתי מאוד לשמוע על הרצון של חברך להתחזק והצטערתי מאוד לשמוע על ההתנגדות של המשפחה שלו.
חז"ל לימדו אותנו ש"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". ייתכן שאחת הסיבות לכך היא דברים כמו שאתה מתאר. לא קל לצעוד בדרך חדשה, לשנות הרגלים ולהתגבר על ניסיונות.
זה קשה עשרת מונים כאשר אין לך תמיכה מהאנשים הקרובים אליך ביותר, והם אפילו מפריעים ופוגעים.

לכן חשוב מאד שאתה כחבר תעמוד לצידו, תתמוך בו ותסייע לו במה שאפשר.
במילה טובה, בעצה חכמה, בעידוד.
אולי תזמין אותו אליך לפעמים כדי להקטין את החיכוך שלו עם המשפחה?
כדאי גם לעודד אחרים לעזור לו ולקרב אותו. אני מניח שיש לו עוד חברים, אך אולי לא כולם יודעים את הקשיים שלו ועם אילו דברים הוא נאלץ להתמודד.

לגבי המשפחה שלו:
לא ברור לי מה הכוונה במה שכתבת על ניסיון לאשפז אותו.
אי אפשר לאשפז אדם בניגוד לרצונו (בלי אישור של פסיכיאטר מחוזי), וכיוון שהוא בריא בנפשו הוא לא צריך לחשוש מדברים כאלו או מאיומים על דבר כזה.
אני מניח שהם חוששים מההשפעה של החזרה בתשובה שלו ושיהיה קיצוני. אולי הם מכירים או שמעו על דוגמאות לא טובות כאלו שגרמו להם לחששות בעניין. הניסיון מראה שהחשש הזה קיים במשפחות רבות שאחד מבני המשפחה החליט לחזור בתשובה. אך הניסיון גם מראה שכמעט תמיד, עם הזמן, כאשר בני המשפחה נוכחו לדעת שהחזרה בתשובה לא רק שלא השפיעה לרעה על אחיהם אלא בדיוק להפך. הוא רק נעשה אדם טוב, עדין, רגיש, ישר, מתחשב יותר. הם שינו את עמדתם והפחד והחששות התפוגגו, ובהמשך אפילו כיבדו והעריכו אותו על הצעד שעשו (ולפעמים אף הלכו בעקבותיו...).
תאמר לו שככל הנראה המצב הקשה הזה הוא זמני, ושלא יחשוב שתמיד זה יהיה כך. בינתיים כדאי לנסות למעט חיכוכים ולעקוף מכשולים ולנסות להוריד את המתח במה שאפשר. ההמשך בעז"ה יהיה טוב יותר, ובינתיים – כבר הבטיחו חז"ל : "לפום צערא אגרא" (=לפי הצער השכר). אתה מצידך, כחבר תמשיך לעמוד לצידו ולתמוך בו. זה הכי חשוב!

אני מצרף קישורים לעוד תשובות שלנו בעניין שכוללים עוד עצות טובות ורעיונות:
חזרה בתשובה וכיבוד הורים: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=19919
מנסה לחזור בתשובה ולא מצליחה - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29235
מנסה לחזור בתשובה – לא מצליח: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=14545
נורא רוצה לחזור בתשובה - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32469
עוד: http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=4197
בעיות עם ההורים בדרך של חזרה בתשובה: http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=14121
עוד: http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20174
חזרה בתשובה: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=15664

בנוסף, אני מעתיק לך משהו מתוך תשובה אחרת שעוסקת בהתנגשות עם ההורים בנושא הליכה למכינה:
כיבוד הורים הוא אחד מערכי היסוד של היהדות, עד כדי שהושווה כבודם לכבוד שמים. ניתן לומר שככל שאדם מתקדם בעבודת ה' כך עליו לפתח יותר את הקשר עם העולם הסובב אותו, ובודאי עם הוריו – מולידיו, החפצים בטובתו. ההורים מסרו את כל כוחותיהם לגדל את ילדיהם, ומחובתם של הילדים לכבדם ולהשתדל למלא את רצונם.
כיצד משלבים את שני הדברים? איני יודע אם מיצית את הדרכים לשכנע את הוריך בחשיבותה של המכינה. הדבר יכול להיעשות במספר מישורים:
כתבת שאתה בא ממשפחה חצי מסורתית, ומכאן אני מבין שהוריך אינם מתנגדים עקרונית למכינה אלא פשוט רואים בכך דבר מיותר. תנסה להסביר להם על חשיבותה של המכינה בשבילך, שחשוב לך להכיר יותר את עולמה של היהדות, שחשוב לך לבנות לעצמך חוט שדרה רוחני.
גם מצד השירות הצבאי, לא מדובר כאן על ויתור ביחס לצבא אלא להיפך. ראשית, השירות הינו 3 שנים מלאות ורק נדחה בשנה (כשם שיש כאלה שלומדים שנה לפני הצבא). יתר על כן, במכינה רק מתחזקת המוטביציה הקרבית עצמה (כפי שכתבתי קודם), כך שבסך הכל תתרום יותר לצבא כאשר אתה בא לאחר השנה במכינה.
גם אם הוריך עומדים על דעתם שהשהות במכינה הינה מיותרת לחלוטין, בקש מהם שיכבדו את רצונך כאדם מבוגר, שעומד על דעתו ויודע מה הוא רוצה. מדובר כאן על החלטה מאוד משמעותית להמשך החיים, וזכותך לרצות לקבל את החלטתך בעצמך. כשם שכולם מבינים שהורים לא יאמרו לבנם עם מי להתחתן, כך גם ביחס להחלטה חשובה זו.
כאמור, הדגש צריך להיות על שיתוף ההורים ולא על הליכה בניגוד לדעתם. אולם אם בכל זאת הוריך אינם מקבלים את דעתך, זכותך – עם כל הכבוד האמיתי שאתה חש כלפי הוריך – לפעול בהתאם לדעתך. מצוות כיבוד הורים אינה כוללת שהם יחליטו בשביל בנם החלטות אישיות, ובודאי לא החלטות כה משמעותיות. אגב, גם בעולם המודרני יש דגש רב על חופש הבחירה של כל אדם לנהוג לפי אמונתו ורצונו.
אני מקווה שלא תצטרך להגיע למצב של עימות, אולם גם אם הוא ילווה בקשיים וחיכוכים תזכור שזה זמני, ובסוף גם הוריך – אם הם מעריכים את הקשר למסורת – לא יצטערו על כך. בכל מקרה, גם אם תגיע למסקנה שהדבר הנכון לעשותו הוא הליכה לצבא, תעשה מצדך את המקסימום וממילא תרגיש ביטחון.


אתה מוזמן להמשיך ולעדכן אותנו בהתפתחויות ונשמח לעזור במה שנוכל.
כל טוב ובהצלחה
יוני, חברים מקשיבים
yony@kipa.co.il

כתבות נוספות