חז"ל

שלום וברכה,
לגבי שאלתך מהו תקפם של דברי חז"ל.
עיין בפסוק דברים פרק יז, י:
"וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:"
וכן בפסוק דברים פרק יז, יא:
"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:"
וכן בפסוק דברים פרק לב, ז:
"שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ:"

ועוד עיין בדברי הגמרא ששואלת היכן ציווה אותנו ה' לברך על נר חנוכה, ועונה שזו הסמכות שחכמים קבלו, תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א, וכן במסכת סוכה מו עמוד א:
"מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו? רב אויא אמר: מלא תסור. רב נחמיה אמר: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך."

וכן נפסק ברמב"ם (הלכות ברכות פרק יא הלכה ג): "וכן כל המצות שהן מדברי סופרים בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה, בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברך על הכל קודם לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות, והיכן צונו בתורה, שכתוב בה אשר יאמרו לך תעשה, נמצא ענין הדברים והצען כך הוא אשר קדשנו במצותיו שציוה בהן לשמוע מאלו שצונו להדליק נר של חנוכה או לקרות את המגילה וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים".

מקווה שהמקורות הללו קצת עזרו לך.
במידה והדברים לא נתנו מענה לשאלתך, אשמח שתכתוב לי.
בברכה רבה,
הלל מרצבך