שאלה
לכבוד הרב, שלום.
אני חשבתי שאני כבר די סגורה על עצמי ועל אמונתי, אבל לפני כמה חודשים אני כבר לא בטוחה בכלל. יש כמה דברים שמעורבים: ראשון, אני מרגישה שחסר בסיס הגיוני, שבאיזו שהוא מקום הכול מתבסס על הבחירה האם אתה רוצה או לא להאמין. ומי שלא מאמין, אין דרך לגרום לו להאמין.
דבר שני, אני מרגישה שהדת מגבילה אותי מאוד, שזה לא נותן לחלק ממני לפעול. באופן כללי במשך חיי אני תמיד הייתי מאוד "קשה" עם עצמי, אני מצפה ממני תמיד לעשות הדבר הנכון, אני אוכלת רק מה שבריא, עושה מה שצריך, ובדרך כלל לא מתייחסת בכלל למה שאני מרגישה. אני עושה דברים כי צריך או כי הגדרתי שזה הדבר הנכון לעשות. אבל האמת שאני היום בת 22 ואני חושבת שבהרבה מובנים אני לא "חייתי", שהייתי תמיד עסוקה בלעשות מה שנכון ולא מה שאני רוצה. והגעתי למצב שאני אפילו לא יכולה לדעת מה אני באמת רוצה.
כרגע אני מאוד מרגישה צורך לתת לי חופש, לבדוק איפה אני עומדת, איפה אני מרגישה ורוצה להגיע. ולעשות דברים רק מהסיבה שככה אני מרגישה.
לדוגמא אני מאוד אוהבת לרקוד, ופתאום אני תופשת שאף פעם לא רקדתי.
לפעמים זה מפתיע אותי השינויים שאני עוברת, אבל אני כל כמה זמן בודקת איפה אני עומדת ולאן זה לוקח אותי. והבעיה זה שאני לא יודעת לאן אני רוצה להגיע. כבר לא ברור לי מה הדרך הנכונה. קצת קשה לי להאמין שלכולם מתאים אותו הדבר. אני יכולה מצד שני להגיד שהתורה מתאימה לכולם בלי קשר לאופי, אבל אני מרגישה שזה מגביל אותי.
אני אוסיף גם שחלק מהמחשבות האלו באו בעקבות הפסיכולוגית שלי, שעזרה לי "להשתחרר". לפי דעתה אני חייבת "לצאת" (מהדת) כדי לפחות לדעת אם אני רוצה לחזור.
אני מרגישה ורואה שלאט לאט אני הולכת ומתרחקת.
חשבתי לקחת הפסקה וללכת שוב פעם למדרשה, אבל אני באמצע הלימודים באוניברסיטה, ואני עובדת, ולהפסיק הכול זה מאוד קשה. וגם נראה לי לא הגיוני שכול פעם שיש לך סוגייה אמונתית אתה עוצר את החיים שלך כדי לבדוק את העניין (ואני לא בטוחה שיש לי כוח שוב פעם למדרשה)
אני מצטערת על אורך השאלה (אם בככל הייתה כאן שאלה) אבל רציתי להבהיר את המצב.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
1)האמונה עצמה מבוססת על לימוד .אי אפשר להאמין בלי ללמוד אמונה. זה מקצוע רחב שיש להשקיע בו זמן וללמוד אותו. ויש סוג אחר של אמונה שהוא בטבעיות האדם וזה אמונה תמימה ללא חקירה כגון שאת שומעת מהדורת חדשות הרי שאת מאמינה למה שאומרים וזה תלוי בבחרה של האדם מי שמאמין- שיאמין ומי שלא מאמין שלא יאמין וילך לבדוק בעצמו את הידיעות המשודרות במהדורת החדשות.
2)אין אדם בעולם שעושה מה שהוא רוצה ולא מה שהוא צריך.
ואת צודקת! ההלכה היא מגבילה. היא מסגרת לחיים של האדם. אבל בכל תחום יש מסגרת למשל את לא יכולה לעשות כל מה שאת רוצה ומה שבה לך במדינה -יש חוקים!! ויש כללים !! ויש חוקי עזר עירוניים ואפילו אי אפשר להחנות אוטו איפה שרוצים!!! וכך בנוי העולם .
ומי שחושב שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו יגלה מהר מאוד שהוא חי באשליה גדולה בדיוק כמו בשיר האשליות של ניסים סרוסי.
החיים הדתיים הם מלאים בתוכן ובעניין. חיים מאוד יצרתיים ומאושרים.
**הכל תלוי איך האדם חי את חייו.
יש אנשים ולא משנה אם הם חילונים או דתיים,
שחיים באשליות,
כן באשליות רבות,
שהם עשירים ומכובדים וגרים בדירת פאר ועושים"חרקות"ברכב שרד באמצע הכביש וכו וכו וכו.
זה הדמיון של האדם. כי זה אשליות רבות שבכלל אינן מתממשות .
אולם התורה נותנת לאדם חיי אמת.
חיי שמחה ואושר.
ומי שחי חיי אמת הוא אדם אמיתי
ומי שחי חיי שקר הוא חי באשליות.
וכך כתוב בתורה:
"ראה אנוכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב ,
את המוות ואת הרע,
ו ב ח ר ת ! "
ועייני נא בתשובתי " שנאה לאלוקים" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=14519
כדאי לך להתחיל ללמוד אמונה ולא להסתפק במה שלימדו אותך כשהיית בגן הילדים.
בהצלחה,
עוזיאל.