שתיית אלכוהול - בסוכה או מחוצה לה?

לשואל שלום,

נראה לומר שאם הם ישתכרו, ראוי שלא לשתות בסוכה אלא מחוצה לה. וכמו שאמרת - אחרי האוכל יברכו ברכות אחרונות ויצאו לשתות בחוץ.

פירוט: שתיית ארעי הותרה מחוץ לסוכה, ורק מדין חומרא שותים בסוכה עצמה (שו"ע תרלט). בנוסף מובא שם שתשמיש בזוי אין לעשות בתוך הסוכה מפאת כבוד המצווה וחביבותה, לכן אסרו לדוגמא החלפת חיתול לתינוק וכדומה.

המדד לביזיון באופן עקרוני הוא "אורחים מכובדים" (חזו"ע). נראה פשוט שחבורת שיכורים אינה דבר מכבד בפני אורחים ולכן יש לשתות מחוץ לסוכה.

בשולי הדברים נאמר שהשתכרות אינה רצויה על פי היהדות ועלולה לגרום מכשולים רבים רחמנא לצלן:

ואלו דברי הבאור הלכה (סימן תרצ"ה) "נזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול",

ודברי הרמב"ם (דעות פרק ה) "כשהחכם שותה יין, אינו שותה אלא כדי לשרות אכילה שבמעיו, וכל המשתכר הרי זה חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו".

וכך כתב בעל ווי עמודים, בנו של השל"ה: "בכלל דבר המזיק הוא השכרות, דבר מר ורע ומחלל שם שמים וגורם לבא הרבה רעות ועבירות ובשכרות עבירה החמורה קלה בעיניו, וויי, אני מצווה למי שאוחז בדרך השכרות כי הרבה בכיות בכיתי על עצמי כשהייתי שיכור, בראש: ביטול תפילה וביטול תורה, אדם מדבר בשכרות מזיק את עצמו בדיבור היוצא מפיו, שאין אדם יכול להיזהר בשעת שכרות וי ליה וי לנשמתיה וזולת כאב הראש וכאב ברמ"ח איבריו עד שצועק ראשי ראשי הביטו נא וראו לסלק זו החרפה מעמכם". (סוף סידור השל"ה שער השמים - צוואת ר' שעפטיל הורוביץ)

וכתב רבי נחמן בספר המידות (ערך שכרות)

על ידי שכרות נופל ממדרגתו, על ידי שתיין יין סופו שמקבל שחד השכרות מביא לידי כפירה באמת ולהודות לשקר, הקב"ה אוהב מי שאינו משתכר, השמן מבטל השכרות, הראיה משכרת ביותר על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף, השכור אין יכולת בידו למתק דינים. השכור אין מגלים לו רזין דאורייתא, יין עם לבונה מטריף דעתו של אדם. ועוד צרות קשות רעות ורבות נאמרו בשיכרות.

וכתב בעל ארחות צדיקים: "הקבוץ על השתייה המשכרת ראוי שיהיה אצלך יותר חרפה מהתקבץ אנשים ערומים מגולי ערוה והשכרות הוא ממעשה הרעה, כי הוא מפסיד השכל אשר נפח ה' יתברך באפיו".

והדברים מבהילים. ושומר נפשו ירחק.