שאלה
שלום רב,
יש לי שאלה בקשר לצמחונות בתנ"ך, בתחילת ספר בראשית (פרקים א´ וב´) נראה כאילו ה´ ייעד את בני האדם להיות צמחונים, כאשר אמר לאדם וחווה שיאכלו מעצי השדה וכן הלאה, לא היה ייחוס לכך שבני האדם יאכלו חיות, אלא רק ימלכו עליהם מכאן נובע שככל הנראה אדם וחווה היו צמחונים.
לאחר החטא של אדם חווה והנחש בספר בראשית פרק ג´ פסוק ט"ו העניש אלוהים את הנחש ואמר: "ואיבה אישית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה".
כלומר לפי הבנתי: ניתן לפרש זאת כהפרת האיזון בין בע"ח לבין בני האדם בשל חטא גן העדן.
השאלה שלי היא האם יש קשר בין הפרת איזון זה לבין העובדה שבני האדם הפסיקו להיות צמחונים?
תודה רבה מראש :)
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב,
לפי חז"ל, וכמו שנראה כבר מתיאור הדברים בתורה, אדם הראשון לא אכל בשר, ועד לדורו של נוח אחרי המבול לא הותרה אכילת בשר לאדם.
הפרשנים רואים את התהליך הזה בעיניים שונות לחלוטין:
הרמב"ן רואה בכך עליית הדורות: דווקא לנוח הותרה אכילת בשר כי הוא הציל את כל מיני החיות בתיבה וזכה בכך באכילתם. בדומה לכך יש פרשנים שטוענים שנוח ודורו היו יותר צדיקים מהדורות הקודמים ולכן הותרה להם אכילת בשר כסימן להבדל בין האדם ועולם החי.
לעומת זאת שיטת האברבנאל שתהליך זה הוא סימן לירידת הדורות, ושהמצב האידאלי היה בגן עדן בו אכילת הבשר נאסרה. עקב הריחוק הרב ממצב זה עד דורו של נוח כבר הותרה לו אכילת בשר, ובקבלת התורה בהר סיני הצטמצמה לבני ישראל לכללי הכשרות.
הרב קוק המשיך את הקו של האברבנאל ורואה בחזון הצמחונות גם את חזרת האנושות לצמחונות בעתיד הרחוק בו יחזור העולם אל המצב המאוזן שבגן עדן.
בברכה,
ירון אנגלמאייר