האם מותר לתת לרב שיק לאחר כניסת השבת

התשובה ניתנה על ידי הרבנית יעל שמעוני במסגרת מיזם "משיבת נפש - רבניות בית הלל"

שלום לך,

ומזל טוב לרגל בר המצווה!

שאלתך רגישה ויפה ואני שמחה לפרסם את שאלתך באתר כדי שילמדו אחרים מרגישותך ומדרכיך.

לגבי שאלתך, תהיה לרב בעיה לקבל ממך את המעטפה, ולכן עליך למצוא דרך להעביר לו את המעטפה ביום חול לפני שבת או אחריה. יש כאן מספר בעיות הלכתיות, הבעיה המרכזית היא שהצ'ק הוא מוקצה, ולכן אסור לו לקחתו. (אם את מעוניינת בפירוט הלכתי עייני בהרחבה)

אם לא היית שואלת, ייתכן שכדי לכבד אותך הרב היה מוצא פתרון פרקטי למצב. נכון יותר שלא תעמידי אותו במצב זה.

באופן כללי לגבי תרומות לבית כנסת ולרבנים, אם את רוצה לתת תרומה לבית הכנסת, כדאי לומר זאת במפורש. כמו כן אם מדובר בתשלום לרב על מאמציו כדאי לתאם אתו מה גובה התשלום, ולקבל על התרומה או התשלום קבלה.

ושוב תודה על שאלתך,

יעל שמעוני

הרבנית יעל היא מנהלת מיזם "משיבת נפש - רבניות בית הלל"

הרחבה:

בנתינת צ'ק בשבת יש מספר בעיות הלכתיות:

א. מוקצה.

איסור מוקצה הוא איסור דרבנן, כלומר שנקבע על ידי חכמים, אולם יש לו יסודות בפסוקי התורה ובנביאים (ויקרא כג , ג ופירוש הרמב"ן שם, ישעיהו נח יג). חכמים אסרו להזיז ממקום למקום חפצים שאינם ראויים לשימוש בשבת. לאיסור זה יש שתי סיבות עיקריות: א. לשמור על אופיו של יום השבת ולכן להימנע מלהתעסק בחפצים שאינם קשורים לשבת. ב. להתרחק מפעולות שעשויות לגרום לחילול שבת, לעשות סייג/גדר שלא נבוא לחלל שבת באיסורי תורה.

ישנם סוגים שונים של מוקצה, אחד מסוגי המוקצה הוא "מוקצה מחמת חסרון כיס". כלומר זהו חפץ שבגלל שהוא יקר או ששימושו הוא למסחר, מזיזים אותו רק לצורך שימושו המיוחד. חפץ שהוא "מוקצה מחמת חסרון כיס" אסור להזיז אותו ממקום למקום כלל (בשפה ההלכתית – אסור לטלטלו).

הפירוש "משנה ברורה" על השולחן ערוך (אורח חיים סימן שז סעיף (נו)) ביאר שגם מסמכים המשמשים למסחר הם מוקצה מחמת חסרון כיס. זאת בגלל שמקפידים לשמור עליהם במקום מוסתר שלא יאבדו. וודאי שצ'ק נופל בקטגוריה זו, מאחר שאנו מתייחסים אליו ככסף ממש, ולא משתמשים בו לשום שימוש אחר מלבד הפקדתו בבנק. (ועייני גם בשמירת שבת כהלכתה כ, כ).

לכן אסור לקבל מידך את הצ'ק, כיוון שאסור לטלטלו.

ב. מקח וממכר

אסור לקנות ולמכור בשבת, וגם איסור זה כמו איסור מוקצה נובע מהתורה ומדברי הנביאים, ונוספה לו גזרת חכמים. הנביא ישעיהו אסר מקח וממכר (ישעיהו פרק נח פסוק יג) ואיסור זה מופיע גם בספר נחמיה (פרק יג). בגמרא ובראשונים (מסכת ביצה לז ע"א, רש"י שם, רמב"ם שבת כג יב), מובאת סיבה נוסף לאיסור מקח וממכר גזירה שמא יבוא לכתוב בשבת . על היחס בין המקורות השונים לאיסור הציעו אחרונים כך: מי שהופך את השבת ליום שוק, גם מבלי לעבור על אף איסור מוגדר – מלבד העבירה על דברי ישעיה והגזירה עובר על "עשה" של תורה של שביתה ביום השבת – וזהו המאבק המתואר בספר נחמיה. מי שעובר באופן חד פעמי על איסור מקח וממכר עובר על דברי הנביא ישעיהו, והגזירה שמא יכתוב מונעת גם היתר של איסור זה לצורך מצווה. (דיון נרחב בעניין זה ניתן למצוא בילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שו סעיפים ז-יג - דיני מקח וממכר בשבת הערה (א)).

לכן קבלת תשלום בשבת, גם אם מדובר בתרומה, אסורה מצד איסור מקח וממכר בשבת.

במצב שבו את מתארת, יתכן שהרב לא היה יודע שיש צ'ק במעטפה, והיה לוקח אותה ממך, ואחרי שהייתה בידו היה מניח אותה. אולי לחילופין אם היית מיידעת אותו הוא היה מבקש ממך להניח את המעטפה על שולחן מבלי שייגע בה, ובע"ה היה מצליח לעשות זאת מבלי ליצור אי נוחות. אולם אין ספק שעדיף כלל לא להגיע למצב זה.