פסק הלכה מהפכני קובע כי מותר לאישה לטבול במקווה בלי בלנית. הרב בני ונועה לאו קובעים בפסק הלכה שמובא במגזין 'דעות' של תנועת נאמני תורה ועבודה המתפרסם בימים אלו, כי אין שום בעיה שאישה תטבול ללא נוכחותה של בלנית.
"תפקידה ההלכתי של בלנית היא לוודא שהטבילה כשרה, כאשר כל גופה של האישה נכנס בבת אחד לתוך המים", הם מסבירים. "ברבות השנים קיבלו על עצמן הבלניות סמכויות פיקוח נוספות כלפי הטובלת, כמו לבדוק שאין על גופה כל חציצה, לוודא שעשתה כראוי את בדיקות שבעת הנקיים, וכן הלאה. ברור שבדורות הראשונים לא היה זה כלל מתפקידה של האישה המלווה את הטובלת”.
"אין זה מתפקידה של הבלנית לשאול את הטובלת אף שאלה”, הם מבהירים. "תפקידה היחיד הוא לוודא את כשרות הטבילה, ואולי אף להשגיח על הטובלת כשהיא נכנסת למים העמוקים. כל היתר נתון לאחריותה הבלעדית של הטובלת, ואינו מעניינו של איש זולתה. יחד עם זאת, לפעמים הטובלת עצמה רוצה את תמיכתה ועזרתה של הבלנית, כדי לוודא שאכן עשתה הכול כראוי. במצב כזה תפנה הטובלת לבלנית ותבקש את עזרתה".
בני הזוג לאו קובעים עוד כי כל אחת יכולה להיות בלנית ולא דווקא אישה המוכשרת לכך. “השולחן ערוך מתאר אותה כ'יהודית גדולה', מעל גיל בת מצווה. כלומר, היא איננה צריכה להיות בעלת מקצוע מוסמכת, אלא פשוט אישה בת דעת היכולה לתמוך בחברתה הטובלת. כלומר, כל אישה יכולה לשמש כבלנית - גם חברה, אחות או אימא, לפי רצון הטובלת. אישה הטובלת לטהרתה צריך שתעמוד אצלה סמוך למקווה אישה יהודיה כשרה, שתראה שבשעה שהיא טובלת שכל שערות ראשה נכנסו לתוך המים שבמקווה, ולא תשאר אף שערה אחת מראשה שצפה על פני המים, שדבר זה פוסל את הטבילה בהחלט". למעשה, הם מבהירים, גם בעלה ראשי בשעת הדחק להסתכל שכל השערות נכנסו למים ובלילה מותר גם לכרוך חוטי צמר העשויים כרשת כשהן רפויים ולא מהודקים או שתקשור בגד רפוי על ראשה.
הרב בני ונועה לאו מסבירים כי בעוד שהעמדת בלנית כמפקחת על טבילה היא דבר מקובל ורצוי, הוראות המועצה הדתית והרבנות המקומית צריכות להיות מינימליסטיות. עוד הם מבהירים כי "אישה ששערה קצר או שאינה מעוניינת להיחשף בפני הבלנית, יכולה לבקש מהבלנית לא להיות במקווה בזמן שהיא טובלת”.
"אפשרות נוספת לאותן נשים היא לטבול במעיינות או בחוף הים, שבהם אין פיקוח של הממסד, בנוכחות חברה או בעלה, או לפי הפתרון שציינו לעיל. יש לדעת שטבילה כזו היא כשרה לחלוטין, אך צריך ללמוד כיצד לעשותה נכון מבחינה הלכתית", הם כותבים.
"המשרד לענייני דת והרבנות הראשית הם המופקדים על המקוואות. חובתם לדאוג לתפקוד הנכון והראוי, אך בו זמנית חובתם לכבד את כל הטובלות שאינן מבקשות לערער על ההלכה אלא למצות בתוכה את האפשרות לטבול באופן עצמאי ופרטי. הראוי ביותר הוא שיהיה בכל עיר מקווה המאפשר טבילה בשעות מסוימות ללא בלנית. כך תוכל כל אישה לבחור את המסלול המתאים לה. נשים המעוניינות בעזרתן של הבלניות - תקבלנה את העזרה הזו, ונשים המעוניינות בפרטיות - תתכבדנה בפרטיותן", הם מסכמים וקובעים כי ניתן בהחלט לטבול ללא צורך בבלנית.
גיליון 66 של דעות עוסק במקווה וטבילה. הוא מאיר את הנושא משלל זוויות, ועוסק בנושאים כגון - טבילה במקווה ללא בלנית; טבילת רווקות כחלק מעבודת ה'; טבילה אינדיבידואלית ככלי להתחדשות רוחנית; ליקויים וכשלים במערך המקוואות בישראל (תחקיר); החינוך למצוות טהרת המשפחה בציבור הדתי; טבילה אשכנזית וטבילה מרוקאית; טבילת גברים, ועוד.