רבים מיושבי שולחן השבת מכירים את הפיוט 'יה ריבון עולם', חלקם אף יודעים שרבי ישראל נאג'רה כתב אותו, אך רובם לא מכירים את קורות חייו. בכנס שנערך השבוע ע"י מרכז דהאן למורשת יהדות ספרד, נערך יום עיון מיוחד לכבודו.
מנהל המרכז ד"ר שמעון אוחיון אמר בכנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן כי שיריו של הפייטן המפורסם "מגיעים לכל שולחן בערב שבת כולל שולחנם של עדות מזרח-אירופה והודו". לדבריו, "מלבד תרומתו הכבירה לעולם הפיוט והשירה, ניתן ללמוד דרך מפעל חייו אודות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעיקר בחבל עזה. התיישבות זו החלה בתקופת המשנה והתלמוד וזכתה לפריחה מיוחדת בתקופתו של ר' ישראל נאג'רה ובנו ר' משה שכיהנו כרבנים ראשיים בעזה. חבל שהנוער בישראל לא מכיר את תולדות ההתיישבות היהודית בעזה שקדמה לפלישה הערבית לאיזור ובוודאי לפלישה של המהגרים המצריים והסעודים לעזה בדור האחרון".
אישים נוספים שנכחו ביום העיון הם נשיא אוניברסיטת בר אילן פרופ' דניאל הרשקוביץ', ראש מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית אייל ג'יניאו ו ראש המרכז לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית הרב יחיאל וסרמן. "התעסקות בדמותו של ר' ישראל נאג'רה", אמר הרב וסרמן, "מחזירה אותנו להיסטוריה, כדי שנדע מאין באנו ולאיפה אנו הולכים. לאחר 2000 שנות גלות זכינו להקים מדינה שכל אחד מביא מקהילתו פיוטים ומנהגים היוצרים את התרבות היהודית המתחדשת".
רבי ישראל נאג'רה נולד בצפת וחי בין השנים 1555-1628. מוצאו מהעיר נאג'רה בספרד ועל שמה נקרא שם משפחתו. הוא נחשב לאחד מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים, כשבין פיוטיו המפורסמים: "יה ריבון עלם", "יעלה בואי לגני", "יערת דבש" ועוד רבים.
לרב נאג'רה היו גם מתנגדים כמו המקובל ותלמידו של האר"י, רבי חיים ויטל, שהתנגדו לשיריו ולסממנים הערביים שבהם וחלקם אף הטילו דופי באישיותו וטענו שבמהלך חייו עבר על איסורי תורה רבים. יש לציין שלמרות הביקורות, הוא הפך כבר בימיו למשורר אהוב ומקובל ורבנים וחוקרים בני דורני ציינו שהטענות השונות אינן נכונות.
את הקטע האומנותי משיריו של ר' ישראל נאג'רה ביצעו הפייטנים ינון דרוויש ודביר כהן עראקי מלהקת "מיתרי דוד" בליוויו של הפייטן הירושלמי רוני איש-רן שהעביר לקהל "סדנת פיוט" על יצירותיו של ר' ישראל נאג'רה.
[embed]