אתמול התפרסם כי אחד מעצירי דומא הודה במיוחס לו ואף שחזר את השלכת בקבוק התבערה לעבר בית המשפחה, אך עורך דינו איתמר בן גביר יצא אתמול (ג') בבוקר בהודעה לתקשורת ואמר כי מרשו הודה במעשים שייחסו לו חוקרי השב"כ תוך עינויים קשים שביצעו בו. "הם הפכו אותו לצל אדם" טען.
נושא ההודאה מתוך עינויים בעייתי מאד מבחינה משפטית ופרופסור אביעד הכהן, דיקאן בית הספר למשפטים והמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" מבהיר ל'כיפה' שקבילותה של הודאה שנתקבלה תחת לחץ ועינויים עשויה להיפסל בידי בית המשפט.
"ממש בימים אלה תלויה ועומדת הצעת חוק שמבקשת לקבוע הלכה זו, שמקובלת בבית המשפט שנים רבות, גם בחקיקה ראשית של הכנסת. הצעת החוק נכתבה בעקבות המלצותיה של ועדה ציבורית שבראשה ישבה עדנה ארבל, לשעבר פרקליטת המדינה ושופטת בית המשפט העליון. הגיונה הוא שהודאה שנגבתה תחת לחץ או מכוחם של איומים ועינויים עשויה להביא גם אדם חף מפשע להודות בדברים שלא עשה, ולהושיבו על לא עוול בכפו מאחורי סורג ובריח למשך שנים רבות", מסביר פרופ' הכהן.
היום נידון בבית המשפט העליון נושא דומה. רוצחה של הילדה תאיר ראדה, רומן זדרוב, שהודה בזמנו במעשה, אך לאחר מכן חזר בו ואמר שהודה לאחר ש"שוכנע" בידי חוקריו שהוא אכן ביצע את המעשה. בית המשפט העליון אמנם הרשיע ברוב קולות את רומן זדורוב, אך יו"ר הרכב השופטים יורם דנציגר דווקא קבע בפסק דינו בדעת המיעוט כי יש לקבל את הערעור ולהורות על זיכויו של זדורוב מחמת הספק. עם זאת, כתב כי "האפשרות שהוא הורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה". זדרוב הורשע באופן סופי ברצח תאיר ראדה בת ה-13 בקצרין, לפני תשע שנים זאת למרות שיום לאחר שהודה חזר בו ומרשו אמר ש"היה מודה גם ברצח ארלוזורוב".
יצוין, כי עד עתה דבר ההודאה ברצח בדומא הגיע רק מכיוונו של בן גביר ולא מכיוון המשטרה שעדיין לא יצאה בשום הכרזה בנושא ייתכן בשל החשש שהראיות וההודאה שהשיגו עד עתה אכן בעייתיות ולא יהיו קבילות לחלוטין בבית המשפט.