"צריך להקרין את אור התורה בכל מקום"

מזרחים בציונות הדתית? "עניין של זמן", התבוללות? "הפתרון הוא לא עוד בתי דין לגיור", רבני העתיד? "יש צמיחה של תלמידי חכמים בהיקף אדיר". הרב אליעזר אלטשולר בראיון חג אופטימי

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 21/05/15 21:24 ג בסיון התשעה

"צריך להקרין את אור התורה בכל מקום"
כיפה, צילום: כיפה

"מצבנו הדתי הרבה יותר טוב מאשר היה לפני עשרים ושלושים שנה. אנחנו רואים לומדי דף יומי, יצירת קשר לתורה, רצון של הורים שילדיהם יעסקו בתורה, רואים השתפרות ורצון להתחבר לקודש בתרבות הפנאי והצריכה. ההתקדמות עצומה".

אם הייתם שואלים אדם ברחוב לא בטוח שהוא היה מכיר את שמו של הרב אליעזר אלטשולר, אך מתחת לפני השטח השפעתו עצומה. הוא דיין בבית הדין לגיור, ומגייר מאות בשנה, עוסק בפרויקטים בנושא גיור כולל פעילות ליצירת קהילות מלוות גרים, הוא משמש כמרצה בכיר במחלקת ההשתלמויות וההדרכה במכון פוע"ה, וכן מכהן כרב היישוב סוסיא במועצה האזורית הר חברון.

לקראת חג שבועות, חג מתן תורה המזוהה כמובן גם עם הגרים בזכות מגילת רות, שוחחנו עם הרב אלטשולר, בניסיון לחבר בין אקטואליות בדמות חוק הגיור והחלטת הממשלה בנושא, והתורה אשר קיימת כבר אלפי שנים בעם ישראל.

לדברי הרב אלטשולר, מצב הציונות הדתית בהחלט מעורר שביעות רצון וישנה התעוררות בשטח, אך כמובן, יש מקום לתקן ולשפר. “תראה את מספר הישיבות, היקף לומדי התורה, בכל קנה מידה. אפשר לראות בכל התחומים צמיחה והתרחבות", הוא אומר. “כמובן שיש דברים שצריכים עבודה וטיפול, ולכולנו יש מה לעשות בתחום האישי, אבל בסכך הכל יש התקדמות ואנו יכולים לשמוח בכל הטוב שיש לנו, לצפות ולשאוף קדימה".

(צילום: פלאש 90)

לדבריו, בהחלט יש שוליים, וככל שהחברה גודלת כך השוליים רחבים יותר, אך מדובר בשוליים בלבד והמיינסטרים הדתי כרוך אחר התורה כבעבר ויותר מכך. “כל אחד מאיתנו נמצא בתחום אחר בשוליים, אבל צריך לזכור שפעם השוליים של החברה הדתית היו מחוץ למגזר והיום הם בתוך המגזר. ברוך השם המעגלים מתרחבים וכולנו מרגישים שייכים ליהדות. המרכז הוא עם ישראל והתורה, והם מחברים אותנו". הרב אלטשולר מסביר כי אין רק שני קצוות בציונות הדתית. “אין סוף לגוונים. אם מסתכלים על מרכז המגזר - עם המערכת המורכבת של 'עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל', הלב של הציונות הדתית, מגלים שכולם שייכים ללב הזה. אדרבא, ככל שהגוונים גדולים יותר, כך אנו יותר חזקים".

בשנים האחרונות נפטרו כמה מבכירי רבני הציונות הדתית. בעוד עשרים או שלושים שנה יישארו לנו 'גדולים' בציונות הדתית? הרי נראה שיש התמעטות הדורות בנושא זה.

"הרב קוק נשאל את השאלה הזו וענה במאמר הדור כך - פעם הרבנים הגדולים היו נראים כמטאורים, אך הסיבה הייתה שהחברה הייתה רדודה ופחות אנשים ידעו ספר והיו קשורים להבנה של מהי גדלות בתורה. לכן, כל מי שידע הרבה או כל אברך שנבחן על שולחן ערוך 'יורה דעה' היה מתאים להיות גדול הדור. כמובן שהגדולים יותר היו מאירים כשמשות כי הם היו בודדים בכל דור ואפשר היה להסתכל על כולם בסקירה היום. היום, לעומת זאת, הדור יודע הרבה יותר, למד הרבה יותר, ויש לנו יותר גדולים כך שהיחס משתנה. מי שהיה נראה אז כגדול הדור הוא היום אחד מתלמידי החכמים ה'רגילים' לכאורה".

"אני מסתכל על הרבנים הצעירים בישיבות, בוגרי הישיבות, אני קורא את הדברים אותם הם כותבים, ואני מבין שהדור הצעיר הולך ומתעלה. אנו רואים צמיחה של תלמידי חכמים בהיקף, בתפיסה, בעומק, הרבה יותר גדול ממה שהכרנו. לא רק שאני לא מודאג, אני רואה עתיד גדול הרבה יותר. כוחות עצומים של תלמידי חכמים שפורחים בחברה הכללית ובציונות הדתית".

לפני כחודש פרסמנו רשימה של רבני הציונות הדתית באזור גיל 80, והתברר שאין אפילו רב אחד שמוגדר 'בכיר' בגילאים הללו שהינו מעדות המזרח. הציונות הדתית לא יודעת להכיל את עדות המזרח?

"הציבור האשכנזי לא צריך להכיל את היהדות המזרחית אלא היהדות המזרחית יכולה להכיל את היהדות האשכנזית. לא חסרים רבנים שבאו מעדות ספרד. אומנם, באופן טבעי הקליטה של יהדות ספרד עברה תהליכי קליטה מאוחרים יותר מיהדות אשכנז מכיוון שעלתה קודם, אבל זה עניין של תהליך וקיבוץ גלויות. כך, אין היום גם מספיק רבנים יוצאי אתיופיה מכיוון שהם נכנסו רק לפני 30 שנה, אבל זה יקרה. בהמשך יכנסו גם רבנים יוצאי רוסיה וכך לאט לאט נתחבר כולנו יחד. כך, אנו רואים יותר ויותר נישואין בין עדות, ובסופו של דבר נכדנו יצחקו על השאלה של יהדות כזו או אחרת. באנו ממקומות שונים בהם התגלגלו אבותינו ואנו חוזרים כעת הביתה. קיבוץ הגלויות והסימביוזה יעשו את שלהם".

שיח פומבי על מיניות? לא בבית ספרנו

בשבועות האחרונים גבר השיח בנוגע למיניות בתוך החברה הדתית. נעשו ניסיונות למצוא דרכים להעביר תכנים ראויים ברוח ההלכה לתלמידי בתי הספר הדתיים, והשבוע קיימו במרכז יה"ל דיון פומבי במתחם מרכזי בירושלים. לדברי הרב אלטשולר, אשר עוסק בנושא במסגרת תפקידו במכון פוע"ה, הדבר אינו בהכרח מבורך.

"צריך לקיים שיח על דברים שבצנעה אבל השיח צריך להיות בין איש לאישתו ובין אישה לבעלה. דברים השייכים לצניעות צריכים להישאר בתוך המשפחה", הוא אומר. "תורה היא וללמוד צריך, ולכן הדברים בהחלט צריכים להילמד ולהיות מבוררים בהדרכה לחתנים, לכלות ולזוגות נשואים. יש מקום להתייעצות, אבל לא צריך לארגן כנסים כדי להציף דברים, ולכתוב מאמרים שאין בהם צורך. לפעמים כמובן יש צורך אבל באופן עקרוני הדברים צריכים להישאר באופן שקט ופנימי".

הרב אלטשולר מסביר כי הפתיחות הקיימת בחברה כיום מציבה אתגרים בתחום המיניות. "פעם הפתיחות הייתה בין אימא לבתה ועברה מדור לדור, אך בעשרות השנים האחרונות הדברים השתנו, והיום הדברים נלמדים על ידי אנשי מקצוע ורבנים. זו טבעו של העולם", הוא אומר.

"צריך להבין שהפתיחות הקיימת בגלל תרבות המערב והפריצות אינה בריאה. אנחנו חיים בתוך התרבות המערבית אבל זה לא הופך את זה לפתיחות טובה וצריך לדעת את הגדרים והגבולות, לדעת מהי תרבות מינית נכונה, בתוך תא משפחתי, תוך כדי פיתוח זוגיות. יש לנו הרבה מה ללמד את בעלי המקצוע במגוון התחומים שנושקים בעניין התרבות המערבית מתוך תורה וקדושה".

"תורה היא וללמוד צריך", הוא חוזר ואומר, "אך מתי? באיזו מסגרת או שלב בחיים? כל דבר לפי עניינו. יש דברים שצריך ללמד בגיל 10 או 15 ויש דברים שרק בגיל הנישואין או אפילו בגיל 45 ומעלה. אין סודות ואנו לא מונעים מידע מאנשים אבל צריך לדאוג שהכל יהיה ברמה של אותו תלמיד. ילדים צריכים לדעת שיש ממי ללמוד וצריך להעביר את המסר הזה לר"מים, למחנכות, וליתר אנשי החינוך. אנו עובדים רבות כדי לתת לאנשי החינוך את הכלים הללו".

(אילוסטרציה. צילום: Tomasz Bidermann / Shutterstock.com)

"זו אחיזת עיניים לומר שאם יפתחו עוד בתי דין לגיור עשרות אלפים יבואו להתגייר"

תפקידו של הרב אלטשולר כדיין בבית הדין לגיור נידון בהרחבה בשנים האחרונות, לא באופן פרטני כמובן, אלא באופן כללי, בשאלה האם יש צורך להקים בתי דין חדשים לגיור. רק השבוע פורסם ב'כיפה' מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שקבע שכ-50 אחוזים מהמתחילים את תהליך הגיור לא מסיימים אותו ואחת השאלות הבוערות ביותר היא האם אנו עושים מספיק על מנת לקרב את הגרים הפוטנציאלים ליהדות. לדברי הרב אלטשולר, למרות שיש צורך ביותר קירוב לגרים, אין מקום להקמת מותבי גיור חדשים אותם מקדמים רבני צהר, אלא לפעול בדרכים שונות על מנת לקרב את הגרים לבתי הדין הקיימים.

"במשך אלפי שנים, כשהגר נכנס לעם ישראל, הוא צלל לתוך עם שהיה שומר מצוות ולא רק יהודי בלאום שלו, והוא נבלע בתוכו כמו רות המואביה, ללא הכשרה, והפך לחלק מהחברה. היום, בתקופתינו, כשלא כל מי שנהיה יהודי מקבל עליו בהכרח תורה ומצוות, נושא ליווי הגר וההתערות החברתית והדתית מורכבים יותר", מסביר הרב אלטשולר.

הרב אלטשולר מסביר כי לוקח זמן להגיע למתגיירים פוטנציאלים, ולוקח זמן נוסף עד שהם מחליטים שהם באמת מעוניינים להתחתן, ועל כן המחקר אשר קובע ש-50% מהניגשים לגיור לא מסיימים את התהליך, נכון רק אם מסתכלים על השנה הראשונה, אך לא על המספרים בסך הכל. "נכון שכ-50% מהמתגיירים לא מגיעים למצב של קבלת מצוות וטבילה מזמן תחילת הלימודים, אך המספרים של אלו המתגיירים בסופו של דבר לאחר מספר שנים גבוה משמעותית".

(צילום: פלאש 90)

לדבריו, המתגייר לומד במשך שנה באופן קבוצתי והתהליך הפנימי של כל מתגייר הוא פנימי ומתחיל בדרך כלל בזמן כלשהו במהלך אותה שנה. "זה לוקח לפעמים חצי שנה להגיע להבנה הזו ולפעמים גם שנה, שנתיים או שלוש. הניסיון מראה שבאחוזים גבוהים מי שמגיע עם רצון להתגייר מסיים את התהליך. היו לא מעט אנשים שהגיעו מספר פעמים לבית הדין, שבאו שנתיים אחרי הפעם הראשונה ואמרו שהם רוצים ללמוד שוב ולהתגייר".

"תמיד אפשר לעשות עוד, אבל אני חושב שהמערכת עושה כמיטב יכולתה. אנו עסוקים כל הזמן בניסיון לחשוב על רעיונות חדשים, גם בבית הדין וגם בפורומים אחרים. בלי להיכנס לפוליטיקה שמאחורי החלטת הממשלה, יש כרגע מספיק הרכבים בבתי הדין לגיור והם יכולים לשרת את כל המתגיירים, גם אם יבואו עוד. זו אחיזת עיניים לומר שאם רק יפתחו עוד בתי דין לגיור עשרות אלפים יבואו להתגייר", הוא תוקף בעקיפין את צהר שמקדמים את הנושא.

"הלוואי ועשרות אלפים היו עומדים בתור, אבל זה לא המצב, ואין קשר לכמות הרכבי הגיור. יש כאן מהלך שמאחוריו עומדים אינטרסים פוליטיים. כבר לפני מספר שנים, כשהקימו עוד בתי דין לגיור, אמרנו שאין צורך וזה נכון גם היום. מי שדוחף את הקמת המותבים לא מתעסק במספר המתגיירים אלא בצורת העבודה, הפרמטרים ועבודת הדיינים", הוא מוסיף כשהוא רומז לכך שיש המעוניינים להקל בגיור. "אין דבר כזה חומרות או קולות בענייני גיור, אלו דיני נפשות. אפשר לדון אם להגביר את הקצב, אבל לא להקל במקום שאסור. אם תקל עם מישהו אתה מחמיר אצל אדם אחר, אם תגייר מישהי שלא כדין מישהו יתחתן עם גויה".

הרב אלטשולר לא מתכחש לבעיית ההתבוללות בישראל, עליה מצביעים צהר, אך מסביר שהפתרון אינו לגייר בסיטונאות. "יש חשש אמיתי מהתבוללות וזה לא דבר חדש. אומנם, התרגלנו במשך עשרות שנים שבישראל כביכול כולם יהודים ואין חשש מהתבוללות, ובשנים האחרונות הנתונים השתנו באזורים מסוימים, וישנה היטמעות של אנשים שהלכתית אינם יהודים, ולעיתים אפילו לא יודעים זאת, אך השאלה היא האם הפתרון הוא על ידי גיור. וודאי שאין מקום לגיור סיטונאי או הפיכת היהדות לדבר מזולזל או להקל בגיור".

הפתרון, הוא אומר, הוא חינוך כמובן, ובעיקר לחבק את המתגיירים בחברה הציונית דתית, דבר אשר לא מתרחש מספיק. "אם נגייר בצורה מחבקת, אם נקבל את המתגיירים בקהילות שלנו, בבתי המדרש, בבתי הכנסת, אם נצליח להאהיב את היהדות המתגיירים יבואו ויקבלו עליהם עול תורה ומצוות באהבה. המגנט של התורה ויראת השמים חזק מספיק ולא צריך ללכת בדרכים עקלקלות".

"לצערי לא בכל מקום הקהילות מחבקות את הגרים וצריך לעשות יותר", מוסיף הרב אלטשולר. "הגבאי צריך לזהות את הגר שמגיע בפעם הראשונה לבית הכנסת, אפילו לחכות שיבוא לבית הכנסת. הרי אנחנו מכירים את האנשים שגרים בבניין, ברחוב, צריך להזמין ולפתוח לגרים את הדלת, להזמין אותם לסעודת שבת או חג, לפתוח את הלבבות. אנו רואים כמיהה עצומה בקרב הגרים לסעודת שבת. הם מיד נדלקים ונכבשים בעבותות האהבה. הדבר תלוי רק בנו. הסטיגמות טוענות שהקהילה החרדית פחות פתוחה לגרים, אבל לצערי גם בחברה הסרוגה יש מקומות שלא מקבלים בהם את הגרים".

לדבריו, יש אומנם צורך במשפחות מלוות לגרים, אך צורך נוסף, משמעותי לא פחות, הוא בקהילה מחבקת. "הקשר עם המשפחה המלווה ניתק בדרך כלל מסיבות שונות לאחר הגיור, הקשר עם הקהילה לעומת זאת נשאר לאורך שנים ומקל על הגרים להשתלב". הוא מסביר כי על הקהילות לפנות למערך הגיור או לבית הדין המחוזי ולפעול לבניית קשר עם הגרים בבתי הכנסת, במתנ"סים או במקומות העבודה. "המשימה היא להאיר פנים, להקרין את האור של התורה בכל מקום. זה הדבר שמושך את הגרים".

"חג השבועות הוא חג מתן תורה, חג בו אנו חוזרים כל שנה למעמד הר סיני למהות התורה", הוא מסכם את הריאיון בדבר תורה קצר. "מעבר ללימוד התורה הפרטני בסופו של דבר מה שעומד בבסיס זה המפגש בין הקב"ה לעם שלם, חשיפה של הנסתר. זכינו שהקב"ה בחר בנו ונתן לנו את תורתו, התגלה לנו בגילוי עוצמתי. צריך לדעת לתקן את הדרוש תיקון, לתקן את עצמנו, לשמוע את קבלת התורה בחג השבועות, ללמוד בלילה או ביום, להתחבר מחדש לגילוי הגדול של מעמד הר סיני. לאחר מכן אפשר להנחיל את התורה לחברה, למשפחה, לבית הכנסת. מכוח הגילוי של הקב"ה לעם ישראל יצאנו לדרך עם תורה שאם רק נדע לחיות אותה נכון, לחיות את האור של התורה והמצוות, נדע להשפיע על העולם כולו, להביא טובה וברכה לעולם".