זמן אלול: מה קרה לעולם הישיבות?

אלפי תלמידי ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות והמכינות הקדם הצבאיות, צפויים לחזור ללימודיהם בימים הקרובים. כתב 'כיפה' יצא לשטח לבדוק מה קרה לעולם הישיבות והאם מספר התלמידים עלה

חדשות כיפה יוסף ארנפלד, כיפה 26/08/14 18:34 ל באב התשעד

זמן אלול: מה קרה לעולם הישיבות?
ChameleonsEye / Shutterstock.com, צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

מימרא ידועה בשם רבי ישראל מסלנט אומרת שבימים קדמונים רק למשמע השם אלול יהודים רעדו,ואפילו דגים שבים רועדים בימים אלו מאימת הדין. לאמרה המפורסמת אפשר להוסיף גם את מנהלי הישיבות אשר מתחילים לרעוד עוד בשלהי חודש מנחם אב.

לקראת פתיחת זמן אלול בעולם הישיבות יצאנו לבדוק את השטח. מסתבר שלמרות הרושם כאילו רוב בני הציונות הדתית מתכוננים שנה-שנתיים במסגרת תורנית כלשהי לפני שרותם הצבאי, הרי שהמצב רחוק מלהיות כזה. מנתונים שמגיעים למערכת 'כיפה' עולה כי כמות התלמידים המגיעים לישיבות ההסדר, הגבוהות, ולמכינות לא מגיעים לכדי 50 אחוז מבוגרי החינוך הדתי. רובם הולכים ישר לצבא. ואם נתמקד בנתונים המדויקים: 7500 בנים מסיימים י"ב מידי שנה, מתוכם מתחילים הסדר בסביבות 1600, מתוכם מתחיילים 1300 במסגרת ההסדר ו-300 נוספים נשארים בישיבה מספר שנים ולאחר מכן מתגייסים. למכינות הקדם צבאיות מגיעים כ-1500 תלמידים ו-500 מגיעים לישיבות הגבוהות.

אז כמה תלמידים בכל זאת יאכלסו השנה את ישיבות ההסדר? "כרגע נראה שהמצב דומה פחות או יותר דומה לשנה שעברה, עם עליה קלה", אומר שמוליק קליין, יועץ התקשורת של איגוד ישיבות ההסדר בשיחה עם 'כיפה'. "חשוב לזכור שמדובר כרגע בהערכות בלבד. חלק מהתלמידים בוחרים ישיבה רק ביום הראשון של הזמן ומחליטים סופית רק אחרי יומיים. אתה יודע איך זה, פתאום מגלים שכל החברים הלכו לישיבה אחרת, או שבסוף מתברר ששיטת הלימוד לא מתאימה לך. אין טעם לאסוף נתונים מדויקים בשלב הזה. נמתין בסבלנות שיעברו השבועיים הראשונים כדי שהתלמידים יתבססו בישיבותיהם".

למרות הקיבעון היחסי, מתברר שיש גם ישיבות חדשות שנפתחות. אחת מהם היא ישיבת שילובים הממוקמת בעיר רמלה. הקונספט של ישיבת שילובים הוא חלוקה מחדש של ארבעת שנות ההסדר: לטובת 12 חודש של לימוד בישיבה, 24 חודשי שירות צבאי ו12 חודשים נוספים בישיבה, מה שמאפשר שירות משמעותי יותר. בראשות הישיבה יעמוד הרב אריה הנדלר, לשעבר סגן ראש ישיבת שעלבים.

(צילום: באדיבות ישיבת רמלה)

"היזמה של עיריית רמלה להקים מקום תורה ששייך לציבור הדתי לאומי, פגשה אותי במקום של רצון לעשות משהו מעבר. עד היום הייתי סגן ראש הישיבה בשעלבים במשך 12 שנה והגיע הזמן והגיל לעשות שינוי", משחזר הרב הנדלר בראיון ל'כיפה'. "בתחילת השנה יצאתי לשנת שבתון בה התמקדתי בלימודים ובהקמת הישיבה, כשתוך כדי קבלתי את אישור איגוד ישיבות הסדר ומשרד הביטחון ומאז אני עסוק בגיוס תלמידים מחד ובגיוס אמצעים טכניים מאידך. המקום אותו הקצתה עיריית רמלה לישיבה נמצא בשכונה מעורבת, בה 55 אחוזים מהתושבים אינם יהודים (לעומת 25 אחוז בשאר העיר י”א), אך המגמה שלנו, של העירייה ושל הגרעין התורני הוא להעצים את הצביון היהודי של העיר ולא להיגרר לפרובוקציות”.

מעבר למיקום, מה הבשורה בהקמת הישיבה?

"לא כל הבחורים מתאמים לסגנון הלימוד שמקובל בישיבות הסדר כיום: שלושה סדרים ביום, לימוד גמרא וכד'. הפתרון שמצאו הבחורים אלה עד היום הוא מכינות, לא בגלל שהם רצו מסלול של מכינה, אלא שלא נמצאו מספיק תכניות מתאימות בישיבות הסדר של תנ"ך, מחשבה, אמונה וכו' -מה שהמכינות מציעות בשפע. מה שאנחנו מציעים זה בדיוק זה, וכך גם הצלחנו לגייס תלמידים ברוך ה'. עד עכשיו נרשמו 30 תלמידים לשיעור א' וחמישה נוספים הם בוגרי הסדר שחיפשו רענון ואתגר בהקמת מקום חדש”.

ישיבה נוספת שעשתה שינוי משמעותי בשנה האחרונה היא ישיבת אמי"ת אורות שאול. הישיבה שנפתחה בפתח תקווה לפני כעשור ומחצה, הצטמקה עם השנים עד שעמדה בפני משבר קיומי. בשנה החולפת עברה הישיבה תהליך של התחדשות במהלכו עברה הישיבה לכפר בתיה וצרפה לראשות הישיבה בה עומד הרב יובל שרלו, את הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר. השניים האחרונים מובילים קו של לימוד אחר וחדשני יותר, בדגש על לימוד תנ"ך, מחשבה, אמונה, עבודת הלב והמידות - מה שנותן קצת מרווח נשימה מהתכנית הישיבתית הקלאסית. 80 בחורים שעתידים לפתוח את זמן אלול בישיבה, מעידים יותר מכל שהתהליך עשה רק טוב.

(צילום: פלאש 90)

טלטלה בעולם הישיבות הגבוהות

בשנתיים האחרונות, עברו הישיבות הגבוהות טלטלה של ממש מאחורי הקלעים. חוק הגיוס ביטל את מעמדם המשפטי של תלמידי הישיבות, כך שאין אפשרות חוקית לדחות גיוס באופן גורף. "בשעה טובה הגענו להבנות עם הצבא, שכעת מכיר באופן רשמי בערך לימוד התורה בישיבות וממתין עם הגיוס עד להסדרה סופית. אני שמח לבשר שגם מסלול הסדר-מרכז אמור לחזור במהלך השנה", אומר משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות, בראיון ל'כיפה'. "את זמן אלול הקרוב בישיבות הגבוהות יפתחו למעלה מ-3000 תלמידים וכ-1000 אברכים, הלומדים ב35 ישיבות. מדובר ביותר תלמידים משנה שעברה, קצב הגידול בישיבות הגבוהות גדול יותר מקצב הגידול היחסי שלו באוכלוסיה", הוא אומר.

בדרום העיר נתניה מתכוננים לפתיחת השנה השניה בישיבה המשימתית 'אורות נתניה', בראשה עומד הרב נתנאל יוסיפון. הגרעין התורני באזור הוקם לפני מספר שנים, יחד עם כולל אברכים, ולפני שנה הוחלט להתרחב כלפי מעלה ולהקים גם ישיבה. הישיבה נוטלת חלק רב בפעילויות הגרעין, פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ התלמידים עוסקים בהתנדבויות, חונכות, חוגים, נוער, חסד ועוד. תכנית הלימודים היא תכנית ישיבתית רכה יותר, לצד לימוד העיון והבקיאות, יש דגש על לימודי אמונה ותנ"ך. "דווקא בגלל שהישיבה נותנת מענה לכוחות הנפש הנוספים, בזמן הלימוד החבר'ה לומדים בצורה רצינית. זה מכניס אותם בצורה בריאה לעולם הישיבות ומאוד בונה אותם", מעיד הרב יוסיפון. בראש חודש אלול צפויים להתחיל את הזמן 40 תלמידים, מחציתם אברכים ומחצייתם בחורים, מתוכם 11 בשיעור א' המהווה גידול משמעותי לעומת שנה שעברה, עד כדי צורך בשבירת קירות כדי להגדיל את בית המדרש.

(צילום: באדיבות גרעין נתניה)

כולל נוסף שמרחיב את שורותיו והופך לישיבה של ממש נמצא בישוב יצהר שבשומרון, בראשותו של הרב דוד דודקביץ, רב הישוב. קבוצה של בחורים ואברכים מצטרפים בזמן אלול לספסליבית המדרש. חלקם כשיעור א’ וחלקם בשיעורים מבוגרים יותר.בצוות הרמי”ם והמלמדים בישיבה ילמדו כמה מתושבי הישובואף רבנים נוספים מבחוץ. "המיוחדות בישיבה הוא בשימת דגש על שילוב לימוד החסידות ועבודת ה' יחד עם תורתו הגואלת של הרב קוק, הדבר בא לידי ביטוי גם בעולם בפנימי של המלמדים אותה ובדפוסי החיים שלהם, כיצד הם מיישמים אותה בחייהם וכן בדגש על התקשרות עם קהל יראי ה' לסוגיהם", אומר הרב דודקביץ בשיחה עם 'כיפה'.

מגמה מעניינת היא מכינות קדם צבאיות, המקימות לצידן ישיבה גבוהה. אחת מהן היא הישיבה הגבוהה בְּעֵלִי שהוקמה לפני כ-6 שנים. המטרה הראשית של הישיבה היא לאפשר לבחורים לגדול בתורה - בעיון ובבקיאות, בהלכה ובאגדה - תוך התמסרות גמורה ללימוד תורה, וללא התעסקות בשלב הגיוס הקיים במכינות.דגש מיוחד ניתן להקניית יכולות גבוהות ללימוד גמרא בעיון. בנוסף לכך, קיימת בישיבה תכנית לימוד אמונה מקיפה, והכל באווירה החינוכית של "בני דוד" המחזקת את בנין האישיות של התלמיד ומעודדת לשירות משמעותי בצה"ל ובשירות הציבורי. בישיבה פועל כולל אברכים, ומתקיים קשר לימודי וחינוכי בין האברכים לבחורים. לישיבה מגיעים בחורים שרוצים ללמוד לפחות שנתיים מלאות לפני הגיוס. לאורך השירות הצבאי, זוכים התלמידים לליווי מלא של רבני הישיבה.

(צילום: מכינת בני דוד - עלי)