רבני בית הלל: אין כיום איסור הלכתי לנשים לשרת בצה"ל

רבני בית הלל מסבירים בנייר עמדה מדוע מותר לבנות לשרת בצבא "יש לעודד נשים צעירות להתגייס לשירות העם והארץ, הן בשירות לאומי והן בצה"ל"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 28/05/14 09:32 כח באייר התשעד

רבני בית הלל: אין כיום איסור הלכתי לנשים לשרת בצה"ל
farshad5475-cc-by-sa, צילום: farshad5475-cc-by-sa

רבני בית הלל הוציאו נייר עמדה מפורט לקראת דיון הבוקר (ד') בוועדה לקידום מעמד האישה בנוגע לשירות נשים בצה"ל בו פירטו מדוע מותר לנשים לשרת בצה"ל ויש אף לעודד את הדבר.

"מטרת נייר עמדה זה לעודד נשים צעירות להתגייס לשירות העם והארץ, שירות משמעותי, הן בשירות הלאומי והן בצה"ל, כיאה למי שרואה את עצמה בוגרת החינוך הציוני-דתי. זהו אתגר חיוני במיוחד לאור העובדה שצורכי העם מרובים, ואתגרי הביטחון והחברה מצריכים ידיים מסורות ולב נכון לתרום ולהעניק", כותבים הרבנים בדברי המבוא לנייר העמדה. "המסמך מבקש להציג דרך הלכתית המורה כי לא זו בלבד שנשים אלו אינן עוברות על ההלכה בהכרעתן, אלא שהן שותפות לערך הגדול של 'מלחמת מצווה'".

הרבנים מותחים ביקורת על כך שבעוד עמדת הרבנות הראשית בנוגע לשירות בנות בצבא לא השתנתה במשך כל שנות קיום המדינה, המסע של החברה הישראלית לא נעצר. "לא די בהסכמים הישנים כדי להכיל את תנאי החיים החדשים. המסע נמשך גם בעולמה של הציונות הדתית. תהליכים שונים בשנים האחרונות, הכוללים שינויים משמעותיים גם בצבא, יצרו תנאים המאפשרים לבנות דתיות לשרת שירות צבאי ראוי ומתאים לעולמן הרוחני".

עוד הם טוענים כי האיסור שישנו בחלק מבתי הספר להפגיש את הבנות עם גופים המתמחים בנושא השירות הצבאי לנשים דתיות עלול לפגוע באותן בנות שישרתו במקומות פחות טובים. "אנו קוראים לבתי הספר ולמוסדות החינוך לאפשר לבנות היכרות עם האפשרויות העומדות בפניהן לשירות צבאי המתאים לבנות דתיות. האיסור שישנו בחלק מבתי הספר להפגיש את הבנות עם גופים המתמחים בנושא, מונע מידע חיוני מבנות רבות שמתכננות בכל מקרה להתגייס לצה"ל. בעקבות היעדר מידע מתאים, הבנות הללו עשויות להגיע למקומות פחות טובים ופחות מותאמים לשירותה של בת דתייה, ולא לדעת את הזכויות המגיעות להן כבנות דתיות בצה"ל". יחד עם השירות הצבאי ממליצים הרבנים לנשים להצטרף למסגרת בית מדרשית של לימוד תורה לפני שירותן על מנת לחזק את עולמה הרוחני ואף מוסיפים כי מומלץ להתגייס במסגרת גרעין במדרשה, המלווה את החיילות במהלך שירותן.

"השינויים שמתחוללים גם במאפייניה של המסגרת הצבאית וגם בכמות בוגרות החינוך הדתי המתגייסות, אמורים להדהד גם בעולם פסיקת ההלכה ואנו תקווה שתימצא בו זווית מבט חדשה וכוללת בסוגיית התגייסות נשים לצבא. אנו קוראים לרבנים ולרבניות, למחנכים ולמחנכות, לתת חיזוק רוחני לבנות הבוחרות בשירות צבאי, להכינן לצבא כראוי ולפעול להקמת מגוון של מדרשות נוספות שיעניקו לבנות המתגייסות הכנה רוחנית לפני הצבא, ויתאימו לרקעים ולאופי המגוון של כלל בוגרות החינוך הדתי", מוסיפים הרבנים.

"על המחנך להביא בפני תלמידותיו את ערכיו ואמונותיו, ויחד עם זאת להיות רגיש לייחודה של כל תלמידה. הניסיון לקבוע דרך אחת, תוך שלילת כל אפשרות בחירה אחרת, מביא לעתים קרובות למרידה. סכנותיה של המרידה מרובות. ה'מורדות' תבחרנה את דרכן ללא התייעצות עם מחנכיהן, ולעתים אף לא מתוך חיפוש מקום השירות הראוי ביותר עבורן. על כן, כאשר תלמידות בוחרות באופן המנוגד לעמדתם של המחנכים והמחנכות, על אותם מחנכים עצמם למצוא את הדרך לסייע לתלמידות להגיע למקום השרות הטוב ביותר על פי בחירתן, אף שבחירה זו מנוגדת לדעתם של מחנכיה", הם מוסיפים.

הרבנים מפרסמים לעומק את עמדתם ההלכתית בנושא גיוסן של נשים ובסופו של דבר מציינים כי "על פי תשובת בית המדרש ההלכתי של בית הלל, אין כיום איסור הלכתי לנשים לשרת בצה"ל. על כן, בפני כל אישה עומדת האפשרות לשרת בצבא כמו גם בשירות הלאומי. ההכרעה בשאלה האם לשרת בשירות לאומי או בצה"ל נתונה בידיה של כל אישה. תפקידם של הורים, רבנים ומחנכים בסוגיה זו הוא לחנך לשירות משמעותי לטובת עם ישראל, ולסייע לכל אישה צעירה לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בנוגע לשירות שלה".

"עם זאת", כותבים הרבנים, "יש חשיבות לדרכה הייחודית של הציונות הדתית בתוך המציאות הישראלית: יש להקדיש זמן ללימוד תורה; יש לבחור תפקיד מתוך שיקולים ערכיים אידיאולוגיים; ויש מקום לתת משקל לשאלת גיל הנישואין בצורה שונה מאשר בחברה הכללית".

עוד מביאים הרבנים סימוכין מהרמב"ם אשר מסביר כי במקרים מסוימים נשים חייבות במלחמת מצווה כך שחובה עליהן להתגייס. "המשמעות הפשוטה של דברי הרמב"ם היא שנשים חייבות במלחמת מצווה. לפי פשט הדברים, אין להפלות בין איש לאישה, ומצווה על כולם לצאת למלחמה, ואין מקום להבחין בין חובת האיש לחובת האישה, לא באיכותה ולא במימושה".

עם זאת הם מבהירים כי "פרשנות דומיננטית לחובה זו מייחדת אופי מסוים לשירותן של נשים. לפי תפיסה זו, אף אם תגויסנה הנשים, יהיה זה לתפקידים עורפיים [שירותים ולוגיסטיקה] ולא לתפקידי לחימה. פרשנות אחרת רואה את מימוש החובה לא במסגרת צבאית רשמית אלא במסגרות אחרות".

"מובן שישנן דרכים שונות לממש חובה זו, ובעניין זה יש להתחשב בצורכי הביטחון וביכולות של העומדים והעומדות לשירות העם. יש לתת את הדעת על כך שבצה"ל מקודמות אפשרויות השירות של נשים, כולל לתפקידים קרביים בהתנדבות, בין השאר משום הערך של שוויון הזדמנויות מגדרי. דומה שהחשיבה ההלכתית נותנת את הבכורה לשיקול בדבר התרומה להצלחה הצבאית".

הרבנים מסכמים את המסמך בדיון אודות איסור הרבנות הראשית לנשים להתגייס ואומרים "נמסר לנו מן היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) נמסר לנו שכל בת דתית שחווה בעיות מסיבות דתיות, יכולה להשתחרר או לעבור יחידה. ממילא, גם אחרי הגיוס לצבא, היסוד הכופה נחלש. בהקשר הזה ראוי להתאמץ ולהנגיש לרבנות הראשית את שאלת שירות הנשים בצבא, כדי שהמציאות תהיה נהירה יותר, וממילא האחריות על הנעשה תהיה מעשית יותר".

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עליזה לביא ברכה על הדברים ואמרה " "בצה"ל זיהו את הפוטנציאל האיכותי של הבנות הדתיות, ובשנים האחרונות ישנה השקעה רבה בפיתוח מסלולים מיוחדים הנדרשים לצבא המותאמים לצורכי הבנות. אנו חייבים לעצור את הקולות הגבריים המתחדשים כנגד שירות בנות בצבא ואת הניסיונות למנוע מהבנות הדתיות ומהוריהן את המידע על אפשרויות השירות הקיימות בכלל ועל אלו המותאמות בפרט. אני מברכת את רבני בית הילל על פסק ההלכה פורץ הדרך. טוב יעשו מנהיגים רוחניים ורבני קהילה נוספים אם יצטרפו ויפעלו להעמקת הערכים, השליחות והתרומה למדינה".