מנכ"ל בת עמי על האולפנות: "יש בורות משמעותית ביחס לשירות הלאומי"

ידעיה לוין, מנכ"ל בת עמי, אחת משלושת העמותות המרכיבות את מערכת השירות הלאומי, השיב בכנס של ארגון רבני בית הלל שנערך אמש (ה') באוניברסיטה העברית בירושלים, לטענות לגבי גיוס בנות דתיות לצבא. "בחינוך הדתי יש 6000-7000 בוגרות בשנה. גם מי שדוגל בגיוס בנות לצבא צריך לשאול את עצמו: לכמה בנות ניתן למצוא מסגרות מתאימות בצבא? כמה מהן יקבלו הכנה ראויה בטרם גיוסן?".

בדבריו תקף לוין את האולפנות וטען כי הן אינן עושות מספיק על מנת לחנך לשירות הלאומי. "האולפנות לכאורה מחנכים לשירות לאומי, אך לרוב האולפנות אין תוכנית חינוכית מסודרת בעניין. יש הרבה בורות ביחס לשירות הלאומי", אמר והתייחס לטענות של חברת הכנסת עליזה לביא שאמרה כי יש בעיות של הטרדות מיניות בשירות הלאומי: "בניגוד לנאמר בתקשורת, יש מנגנונים מסודרים להתמודד עם מקרי הטרדה מינית. לדעתי, הנושא המרכזי הוא הרצון להיות חלק מהחברה הישראלית, ולא להיות מובדלים".

בנוסף, אמר לוין כי יש לקדם הליך הכוונה מסודר יותר. "לקראת שנה הבאה עושים שינויים גדולים בשירות הלאומי: התחרות בין העמותות לא צריכה לבלבל או לבוא על חשבון הבנות. דרוש תהליך הכוונה מסודר יותר. אני מאמין בחינוך לבחירה, יחד עם החשיבות לשמירה על אורח החיים הדתי".

בכנס השתתפה גם יועצת הרמטכ“ל לענייני נשים, תא"ל רחלי טבת ויזל שטענה כי יש מהפך בנושא גיוס הבנות הדתיות בצה"ל. "בצה“ל משרתות לפחות 4,000 נשים דתיות, בוגרות אולפנות ותיכונים דתיים, בהן חיילות בסדיר וקצינות בקבע. כשהתגייסתי לצה“ל, היה מיעוט קטן של בנות דתיות בצה“ל. כיום, הבנות מגיעות ממרכז החינוך הדתי לאומי, מהמיינסטרים, במספרים גדולים".

עוד אמרה היוהל"ן כי "כיום יש לצה"ל חשיפה לכל בני הנוער בארץ, בכדי להסביר על האופציות שעומדות לפניהם בטרם גיוס - למעט בנות דתיות באולפנות. לחלק מהאולפנות לא נותנים לנציגי צה“ל להכנס. צה"ל מעוניין להעניק לבת הדתייה את המסגרת שהיא מעוניינת בה כדי לשמור על אורחות חייה הדתיים. כל בת דתייה מסומנת במערכת הדתית כ"בת-חיל", והמפקד שלה יודע שהוא צריך לשים לב לצרכיה הדתיים (זמן לתפילות, לבוש, זכות לפגוש רב/קצינת-דת וכד')".

"יש בשנה וחצי האחרונות מהפך ברבנות הצבאית, כך שהרב הצבאי יודע שהוא אחראי גם על החיילות הדתיות", הוסיפה. "כל המידע הזה נמנע מבנות בוגרות החינוך הדתי, כי הצבא לא יכול להיכנס לבתי הספר לתת להם את המידע הזה. הייתי רוצה שכל המידע יהיה נגיש לבנות לפני שהן מקבלות את ההחלטה".

הסכם שלום בין רבני בית הלל לזרם התורני דתי (חרד"ל)

ביום העיון, שעסק בנושא שירות משמעותי לבנות דתיות בצה"ל השתתפו רבנים בכירים מקצוות מנוגדים, ביניהם הרב אביחי רונצקי לשעבר הרב הצבאי הראשי וכיום ראש הישיבה באיתמר, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, הרב אוהד טהרלב, הרבנית יפה גיסר, ד"ר טובה גנזל, ידעיה לוין מנכ"ל בת-עמי והרב עמית קולא.

הרב שמואל אליהו, שלראשונה משתתף באירוע שמקיים ”בית הלל“, קרא בכנס ”להקים בית מדרש משותף לדון בשאלות ציבוריות כגון שירות נשים בצבא, זאת כדי שתצא קריאה משותפת לכל גווני הציבור הדתי לאומי". דבריו של הרב אליהו התקבלו במחיאות כפיים ובתגובה מהירה של יו“ר ”בית הלל“, הרב מאיר נהוראי, שהסכים לדבריו של הרב אליהו. שני הצדדים סיכמו להביא את הדברים לכדי מימוש, עוד בתקופה הקרובה

הרב עמית קולא ראש בית המדרש ההלכתי בארגון רבני בית הלל סקר את הסוגיה הלכתית וסיכם בכך שנראה, כי חכמי דורנו שעסקו בסוגיית גיוס נשים לצבא כנראה הגיעו למסקנה שאי אפשר להצביע על איסור הלכתי ברור בדבר. על כן נאמרו על ידם טענות שונות, שנראה שהן כולם יוצאים מנקודת ההנחה ש"הדבר פשוט לא ייתכן".

"המציאות כיום בצה“ל, בהשוואה לעבר, מתוקנת יותר מבחינת המודעות ותנאי השירות", אמר הרב אביחי רונצקי. "נכון שתהיה קצינה שתטפל בחיילות דתיות, בכל חיל ובכל פיקוד. לדעתי יש להוסיף מש“קיות דתיות, נוסף למש“קי הדת, כדי שידאגו לבנות המשרתות בצה“ל. כמו כן, יש להוסיף מסלולים מותאם לבנות דתיות, כדי לאפשר שירות משמעותי.

"גיוס בנות הוא הנושא הנפיץ ביותר במגזר", הוסיף הרב מאיר נהוראי, יו“ר בית הלל. "כמעט אין יום שאין מאמר בנושא המתפרסם באתרי האינטרנט המגזריים. צריך לומר בלי גמגום שיש חובה לשרת את המדינה - גם בנים וגם בנות. האתגר העומד בפנינו הוא איך לקדם את השירות של הבנות הדתיות, כדי שזה יבוא מעומק לבן".