"מורה הנבוכים" של הרב קוק

ההערכה הרווחת בקרב חוקרי כתביו של הרב קוק היא שהראי"ה התכוון לפרסם "מורה נבוכים" חדש לבני דורו. תלמידיו של הרב קוק ובראשם הרב הנזיר, מזכירים את קיומו של החיבור במקומות מספר. קיומו של החיבור היה בגדר תעלומה שנים רבות, ומעולם לא ראה אור.

רק מעט מכתבי ידו הרבים של הרב קוק זכו לפרסום. בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, ערך בשעתו את כתביו של הרב והוציאם בספרים שונים ביניהם "אורות", "עולת ראי"ה" "אורות התשובה" ועוד. לפני מספר שנים פורסמו פנקסיו הבודדים של הרב קוק ככתבם וכלשונם בסדרת הספרים "שמונה קבצים" שכללו פסקאות קצרות שכתב הרב קוק בשמונה מפנקסיו.

פרסום כתביו של הרב קוק ללא עריכה או צנזורה זכה לביקורת קשה מצד תלמידיו של הרב צבי יהודה, שטענו כי הדרך היחידה הנכונה ללמוד את כתבי הרב קוק הינה במסגרת עריכתו של הרב צבי יהודה - שמיקם מחדש את כתבי הרב, ערך אותם ואף השמיט חלק מהם, במטרה להציגם כמשנה מסודרת. לפני כשלוש שנים, חרף הביקורות, יצאו לאור עוד חמישה פנקסים מכתב ידו של הראי"ה, תחת שם הכותר "קבצים מכתבי יד קודשו". חלק נוסף יצא לאור בשנת תשס"ח.

צפוי לעורר סערה. הספר החדש

בימים אלו מועברת, בין מספר מצומצם של רבנים ותלמידי חכמים, מהדורה מחתרתית של החיבור שטרם פורסם. החיבור הנקרא "לנבוכי הדור" מכיל כ200 עמודים בהם פסקאות בנושאים שונים שנכתבו על ידי הרב קוק. על פי ההערכות, "לנבוכי הדור" נכתב בעת ששימש הרב קוק כרבה של בויסק, אך חלק ממנו נכתב מאוחר יותר, בתקופת יפו.

עותק מהחיבור הגיע לידי מערכת כיפה ומקריאה ראשונית ניכר כי בחיבור המופץ אין חידוש מהותי שלא נודע עד כה בתורת הרב, אך נושאים שהוזכרו בחטף ובקיצור במקומות מספר, כתובים בחיבור החדש-ישן בצורה מסודרת וברורה.

השלכות מרחיקות לכת

תלמידי חכמים העמלים על הפצת תורתו של הרב קוק טוענים כי בהוצאת ספרי הרב ביקשו למנוע את פרסומה של המהדורה המלאה והלא המצונזרת של "לנבוכי הדור", שכן ייתכנו לה השלכות מרחיקות לכת בנושא הזיקה שבין דת ומדע בהגות הראי"ה. מסתבר שהתנגדות זורק עודדה את הפצת הקובץ בצורה מחתרתית, מתוך כוונה להפיץ את תורתו והגותו המקורית של הרב קוק.

אודי אברמוביץ, מומחה לכתבי הראי"ה הכותב בימים אלו עבודת דוקטורט בנושא הרצי"ה ותלמידיו, מעריך בשיחה עם כיפה כי "לספר אמירות נועזות מאוד שאינני מכיר במקומות אחרים. התכנים אמנם מקבילים למה שמתייחס אליו הראי"ה ב"אגרות הראי"ה חלק א", או ב"פנקס יפו"- אך "לנבוכי הדור" מציג כאן ניסוחים הרבה יותר רדיקליים".

אחד הדפים המופיעים בכתב היד

"אחד הרעיונות המובהקים המובאים ב"לנבוכי הדור" הוא שבעת שיבתו של עם ישראל אל ארץ ישראל, כשהתורה שבעל פה תחזור לירושלים בעת שיבת ציון, יהיה ניתן לחדש בה דברים, גם אם הם עומדים בסתירה עם התלמוד" מנתח אברומוביץ ומוסיף, כי גישתו זו של הרב קוק מבוססת על כך ש"התורה שבעל פה בארץ ישראל חזקה יותר מהתורה שבעל פה שהתקבלה על ידי העם בגלות - וזה התלמוד".

טעימה מהאורות

אחד מהנושאים בהם עוסק הספר החדש, "לנבוכי הדור", הוא המושג "תורה מן השמיים". על פי הספר, סמכות התורה מבוססת על קבלתו של עם ישראל אותה. בפרק ו של הספר, מתייחס הרב קוק לכך שעיקר סמכותן של התורה והמצוות לא נשאבת מהיותן אלוקיות, אלא מכך שעם ישראל קיבל אותה על עצמו. הרעיון מובא בקיצור בחיבורו המפורסם "אדר היקר", אך הדברים מובאים בספר החדש ביתר פירוט:

"אלא, הדבר הזה הוא ממושכלות הפשוטות שחובת האומה בכללה להתנהג אחרי זקניה וחכמיה. וחובת היחידים שבאומה להתנהג על פי המרכז הפשוט בכללה... מפני שאין חיוב מיוסד כי אם מפני קבלת האומה. שהרי אפילו אותן ההלכות שנתקבלו הלמ"מ (הלכה למשה מסיני י.א) אם היו משתכחות היינו מחזירין אותן בדרך הדרישה... על כן רק קבלת האומה היא המכרעת..."

כמו כן, בהמשך "לנבוכי הדור" מעניק הרב קוק לגיטימציה מסויימת לדתות אחרות, כל עוד הן מאמינות באל אחד. "הרב קוק מניח כי לאמונות הללו יש חשיבות דתית לאומות העולם, כיוון שהן מתאימות להן. יש בכך מעין מתן תוקף לאמונות אחרות, עבור עמים אחרים", מסביר אברמוביץ.