אחת הבעיות הקשות שהארכיאולוגים של תקופת המקרא מתמודדים עמה היא מקום קבורתה של רחל אמנו. לכאורה, מציינת התורה את מקום קבורתה בפסוקים מפורשים, בדברי יעקב אל יוסף לפני מותו (מח, ז): "ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם". לפי דבריו כאן רחל לא נקברה במקום מסודר אלא בדרך ההולכת לאפרת, היא בית לחם.
מעין הדברים הללו נאמרו גם בפרשת וישלח, עת מתארת התורה את לידת בנימין שבמהלכה נפטרה רחל (לה, טז-יט): "ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה... ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם".
מה פירוש הביטוי "כברת דרך"? יש הרואים את האות "כ" כשורשית ולכן מפרשים זאת מלשון 'כביר', כלומר דרך גדולה וארוכה. לפי זאת, נקברה רחל בריחוק גדול מהעיר אפרת היא בית לחם. מאידך, יש המחשיבים את האות "כ" כאן כ"כ" הדמיון - קיצור של כמו - ואילו המילה השורשית היא "ברת", כלומר מידת קרקע קטנה. לפי זאת, קבורתה של רחל היא בסמוך לעיר אפרת היא בית לחם, כשיעור של מידת קרקע מסוימת.
דומה שהבדל רב מצוי בין שני הפירושים הללו באשר לזיהוי מקום קבורתה של רחל אמנו, וכפי הנראה הם לוקחים אותנו למחוזות פרשנות שונים מן המקובל.
רמת בנימין
בניגוד לפסוקים המפורשים שהבאנו, ולפיהם קבורת רחל היא בסמוך לבית לחם הדרומית לירושלים, בנחלת יהודה, הנביאים מציינים את מקום קבורת רחל דווקא בנחלת בנימין, מצפון לירושלים. בספר שמואל א' (י, ב) מוזכר כי שמואל היושב ברמה שבבנימין אומר לשאול "בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל, בגבול בנימין, בצלצח". כלומר, קבורת רחל נמצאת בשטחו של בנימין.
גם מספר ירמיה (לא, מא), מהפסוק המרבים לצטטו, עולה כי קבורתה של רחל היא בבנימין: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו". מפני מה נשמע קולה של רחל ברמה שבבנימין? כנראה היא היתה קבורה שם (והמדרש מפרש שמשום כך קברה יעקב שם - כדי שתוכל לבכות על הגולים מירושלים בדרכם לבבל). ואם כן, עולה כי קבורת רחל היא בנחלת בנימין ולא בשטחו של יהודה!
אז היכן באמת קבורה רחל? כאמור, בעיה זו היא אחת מן הקשות בארכיאולוגיה המקראית, ונחלקו בה הדעות הן בקרב חז"ל, הן בקרב פרשני התורה (ראה על כך סתירה בדברי הרמב"ן בין פירושו לבראשית מח, ז ו-לה, טז) והן בקרב הארכיאולוגים המודרניים. יש הממקמים את קבורתה בבית לחם יהודה ומפרשים שקולה יצא משם לעבר הרמה שבבנימין אך היא למעשה לא היתה קבורה שם, או לחילופין שהמילה "ברמה" איננה ציון מקום כמקובל לחשוב אלא תיאור לקולה הרם של רחל שיצא מקברה בנחלת יהודה, ויש הממקמים קבורתה בנחלת בנימין ומפרשים כי בית לחם ואפרת הם שמות של מקומות בנחלת בנימין ולא אלו המוכרים לנו מנחלת יהודה.
דרך ראשית
ברצוני להציע פירוש אחר הממקם את קבורת רחל בנחלת בנימין, אך ללא הצורך להעתיק את העיר אפרת, היא בית לחם, ממקומה. אם נעיין במהלך המאורעות בפרשת וישלח נראה כי לאחר שיעקב בנה מזבח בבית אל הוא נסע וחנה ב"מגדל עדר" (לה, כא), הסמוך לבית לחם. משום מה נסע יעקב דרומה? יש לשער שפניו היו מיועדות לבאר שבע, לפגוש את הוריו (את יצחק לכל הפחות, שכן ייתכן שרבקה כבר לא היתה בין החיים) עם חזרתו מחרן.
וכך, בנסעו, עלה יעקב על הדרך המובילה דרומה, היא "דרך אפרת", הידועה כדרך המקשרת את חלקה הצפוני של הארץ (בית אל) עם דרומה (בית לחם). בהסתמך על הפירוש הראשון למילה "כברת" שהבאנו, ולפיו ביטוי זה מציין דרך ארוכה וגדולה, ניתן יהיה להסביר מעתה כי במהלך מסעו, בעת עוברו ברמה, לעתיד נחלת בנימין, בעוד כברת ארץ לבא אפרתה, קרי כשעוד הוא רחוק מסיומה של הדרך המובילה לדרומה של ארץ ישראל, מתה רחל, ושם הוא קבר אותה.
לפי זה יוצא כי קבורתה של רחל אינה מתייחסת לעיר אפרת, אלא ל'דרך אפרת' כפי שמדגישים הכתובים, ואנו תולים כי היתה זו דרך ידועה לכיוון דרום. כך ניתן לומר כי רחל אכן קבורה ברמת בנימין (כפי שראוי היה, שכן בלידתו מתה ואמו היא), עם הציון כי היא נקברה בדרך אפרת היא בית לחם.
בצד הדרך
פירוש זה מנהיר היטב את דברי יעקב ליוסף בפרשתנו. התקשו המפרשים - מדוע יעקב מזכיר בכלל את מות רחל בדבריו ליוסף בפרשתנו? ותירצו - יעקב מתנצל כאן בפני יוסף על שלא קבר את אמו בקבורה מסודרת, ותולה זאת בכך שנפטרה בדרך.
אך כאן יש לתת את הדעת: אם הפירוש למילה "כברת" הוא בדרך השנייה שהבאנו, המציינת קרבת מקום, אין זה ברור מה התנצלות יש כאן. אדרבה, לימוד חובה יש כאן, שהרי אם הדרך קרובה, ראוי היה שישאנה לעיר בית לחם ויקבור אותה בקבורה מסודרת כראוי לה. אך לפי הצעתנו, שרחל נקברה בריחוק מקום מהעיר בית לחם, ברור מה התנצלות יש כאן. יעקב מתנצל על כך שהדרך אל העיר היתה עוד רחוקה ולכן לא היה יכול לשאת אותה עד אליה וקברה בדרך.