מי שלא ראה שמחת בית השואבה...

על פי התיאורים הייתה שמחת בית השואבה שמחה אדירה, שמחה של ריקודים, להטוטים. שמחה שלא נראתה כמותה בכל מקום אחר בתבל. מה היה מיוחד כל כך באותה שמחה? הרב רונן נויבירט מסביר

חדשות כיפה הרב רונן נויבירט 08/10/14 11:50 יד בתשרי התשעה

מי שלא ראה שמחת בית השואבה...
יחצ, צילום: יחצ

...כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:

מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן מֵהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין, וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין, וְלֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה:

חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר...

(משנה סוכה פרק ה )

ע"פ תיאורי המשנה והמדרשים היתה זו שמחה אדירה, שמחה של ריקודים, להטוטים, אבוקות של אש, שמחה אשר לא נראתה כמותה בכל מקום אחר בתבל. מה היה מיוחד כל כך באותה השמחה?

דומה שהדגש הוא בשמה של השמחה - שמחת בית השואבה. פעולת המצוה היתה ניסוך המים למזבח אמנם השם שנתנו חז"ל לשמחה נסוב דווקא על השאיבה, כאילו יש ערך מיוחד בשאיבה עצמה.

כידוע, דיני טהרה תלויים במציאות של מים חיים, מים טבעיים ללא מעורבות יד אדם. מים שאובין לעומת זאת, פוסלים את המקוה. רק במקרה שקיימת כמות בסיסית של 40 סאה מים חיים , ניתן להוסיף מים שאובין.

בכל השנה נטהרים אנו במים חיים, ברם בסוכות אנו מגיעים פעם יחידה בשנה לטהרה של "מים שאובין". זוהי המשמעות הרוחנית של שמחת בית השואבה. יש בשמחה זו מעין השלמה רוחנית לעבודת יוה"כ.

מהלך רוחני זה מבוא בכתבי האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת": "אחר ראש השנה ויום הכפורים שנטהרו כל בני ישראל כדכתיב לטהר אתכם. וצריך כל אדם להאמין שנעשה טהור בימים אלו. וודאי שישאר הטהרה על כל השנה תליא בהכנת האדם לקבל" (סוכות תרל"ד)

טהרת יום הכפורים היתה מעין טהרת מקוה מים חיים, וכדברי רבי עקיבא: " מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל" (יומא פ"ח). ביום הכפורים מקבלים אנו הרגשת טהרה מן השמיים ובזאת אנו מתכפרים. מקוה הטהרה שלנו הוא הגילוי האלוקי היורד אלינו - מקוה ישראל ה'.

ברם אין זה מספיק. מטרתו של חג הסוכות הינה להשלים את המהלך ולקלוט את הטהרה לתוכנו, להגיע לקדושה בכוחנו. לא לסמוך ולהסתפק במה שקבלנו מלמעלה, שהרי "מה שבא בקלות - הולך בקלות".

תהליך ההפנמה בא לידי ביטוי סמלי גם במצוות ארבעת המינים וכך כותב ה"שפת אמת": "ולקחתם לכם - ע"י המינים הללו מקבלים בני ישראל פנימיות השמחה של החג...להיות נשבע מן פנימיות השמחה. ולהיות נשאר מן השמחה על כל השנה " (סוכות תרס"ה) עלינו להפנים את מדרגות יום הכפורים - "ולקחתם לכם" אמרה התורה - הפנימו את מדרגת יום הכיפורים בתוככם. הגיעו לגילויים בכח עצמכם. הטהרה בסוכות מקורה במים הבאים מכוחנו - מים שאובים.

מדרגה רוחנית אשר הפכה להיות חלק מובנה מאיתנו, הינה מקור לשמחה עצומה. כל אחד מהמשתתפים בשמחה קיבל שדרוג למדרגתו הרוחנית, וכדברי ר' יהושע בן לוי (ירושלמי כב:): "למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש על שם ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"

על כן מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון רבני בית הלל