לפני כמה ימים הבן שלי חזר מהגן עם כל מיני שירי פורים מוכרים יותר ופחות (סביבון סוב סוב עדיין אקטואלי?), ובין השאר אמר - "נו נו נו מרדכי!" ובכן, אין ספק שאפשר להפסיק עם האלכוהול, הילד בוודאי שתה מספיק אם הוא כבר במצב של עד דלא ידע.
האמת היא שאלכוהול בפורים זה נחמד (בכל השנה אלכוהול זה נחמד), אבל תלוי למי. אני יודעת לשתות ואף פעם לא השתכרתי (בחתונה של יסמין לא השתכרתי, פשוט הייתי מאוד שמחה), אבל הוא - כוס יין אחת וכבר הראש שלו מסתובב. וכשהוא מגיע למצב של עד דלא ידע, זה כבר עלול להיות מסוכן.
עם השנים פיתחתי מספר שיטות איך להתמודד עם בעיות השתייה שלו (רק בפורים. אין טעם להתקשר לאלכוהוליסטים אנונימיים). לפני שנתיים דיללתי את הוודקה במים מהברז. אז הוא שתה המון ולא הבין למה הוא עדיין לא משתכר, ובנוסף הוא היה המון בשירותים, וסוף סוף התחיל להבין מה זה להיות בהריון. מצד שני, הוא לא הוריד את האסלה. בשנה שעברה שלחתי את כל האלכוהול שהיה בבית עם משלוחי המנות של הגן. אז אמנם היה קצת לא נעים כשהגננת התקשרה להגיד שכמה הורים התלוננו (אימהות עילאיות ומתנשאות שלום), אבל יחסית לנזקים האחרים שהאלכוהול הזה יכול היה לגרום - יצאתי בזול. חברה הציעה לי להגיד לו שאסור לשתות את האלכוהול שלנו, כי הוא חמץ שעבר עליו הפסח. מצד שני, אם הוא קונה את זה, כנראה שהוא מספיק שיכור גם ככה. השנה חשבתי לכבוד השמיטה להגיד שמדובר בוודקה בקדושת שביעית, אבל אז איך אסביר את זה שאני מתכוונת לשרוף את כל מה שיישאר מהסירחון הזה במדורת ל"ג בעומר. לפני כמה ימים ניסיתי לנעול את כל הבקבוקים שלנו בנעילת ילדים, אבל אז הבן שלנו פתח את המנגנון הזה די בקלות. אז נכון, קשה לי להאמין שגם האיש יצליח בעצמו, אבל הוא עלול לגייס את הילד למשימה. אין מה לעשות, החלטתי לקבל את זה שהוא עומד להשתכר ולנסות לנצל את המצב לטובתי.
ראשית, חשבתי לפתוח בפרויקט ניקיון, ולנצל את תקופת השכרות שלו כדי להעיף את כל חולצות סוף המסלול מהארון. גם ככה אין סיכוי שהוא יצליח להיכנס אליהן עם כרס הבירה שהוא עומד לפתח. אם הוא יחפש אותן אחר-כך, אני אגיד לו שהוא הקיא עליהן. אולי באמת אפשר לתת לו להקיא עליהן. אפשר להקליט את כל מה שהוא אומר. לכי תדעי מתי תוכלי להשתמש במידע הזה נגדו. אני רק מזכירה שליל הסדר מתקרב, וסוגיית "אז איפה אנחנו בסדר" מתקרבת אף היא, בוערת מתמיד. זה הזמן להוציא הבטחות או לפחות להקליט מידע מפליל שיעזור לי בסחיטות הרגשיות. אם הוא לא נשבר בעינויים, אפשר לחכות להאנגאובר ולפתוח את הנושא, סביר להניח שהוא יסכים להכול תמורת אופטלגין.
אפשרות נוספת היא להתקשר לאימא שלו ולתת לו לדבר איתה - שהיא כבר תחנך אותו. עם כל הכבוד, אם הגענו למצב של עד דלא ידע, בכלל לא בטוח שהיא עשתה את העבודה שלה כמו שצריך. ואם מדברים על עבודה חינוכית, אז מאחר שהבן שלי כל-כך להוט אחרי המן, חשבתי להגיד לו שהשנה אבא הוא המן, ואם הוא רוצה, שמעתי שבחצר יש עץ. שיהיה לכולם בהצלחה. ואגב בריאותו הנפשית של הילד, אפשר להוסיף גם לו קצת אלכוהול למטרנה, סוף סוף יהיה לי שקט משניהם.
בסופו של דבר, אם המצב באמת חמור, אני ממליצה לך להשתכר בעצמך. עם שני הורים שיכורים, ברווחה כבר ידאגו לילדים.
"מיה בודאי-פרידמן היא סטנדאפיסטית ומנחת סדנאות תיאטרון וצחוק. ליצירת קשר: mayabud@gmail.com
, 054-4924316"