אז את מי אני עושה לי לרב?

כשאנחנו מחפשים רופא או איש מקצוע, תמיד נסמוך על המומחים, למה זה לא קורה שאנחנו מחפשים יעוץ הלכתי? איך בוחרים רב ואיך זה מתקשר ללימוד בישיבות

חדשות כיפה הרב אהרון אגל טל 26/03/15 15:18 ו בניסן התשעה

אז את מי אני עושה לי לרב?

אינני יודע מה הדריך את מנוחתו של הרב ד"ר לוביץ ביחס לסכנתן של הישיבות הקטנות הלאומיות, אבל כמי שמלווה את המפעל הזה כמעט מיום הקמתו אני מחויב כמובן להגיב.

כל המצוי בכתבי מרן הרב קוק זצ"ל מכיר את עושר ההתייחסות של הרב כלפי כל תנועת חיים שזיהה. לכן לא יהיה זה נכון להתווכח עם עמדתו בפורום שאינו בנוי מלכתחילה לכך. הרוצה יחפש אחר מאמרו המעמיק של הרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים, שחקר ודקדק בשיטת הרב קוק לאורך ולרוחב ושם התייחס גם לטענות הידועות שהציג הרב לוביץ.

אני רוצה לקחת את הדיון למקום כללי יותר המשליך גם לפוליטיקה הסוערת של הציבור הדתי לאומי בימים אלו.

נניח שאני יהודי פשוט שהספיק ללמוד מעט מאוד בימי חייו. את דעותי אני מגבש בעזרת רב השכונה שלי, ראש הישיבה שאצלו למדתי בנערותי ובעיקר מצריכה של כלי תקשורת מגזריים. כאשר אני עומד מול סוגיות פרטיות, אני חש בהחלט שרגלי יציבות על הקרקע. אך כאשר אני בא לבחון סוגיות כלליות המשליכות על תהליכים הגדולים ממידותי, אני מוצא את עצמי נבוך. ביחס להר הבית אני שומע דעות הפוכות זו מזו של אישים שונים שאת כולם אני מעריך מאוד. כך בנוגע לסוגיות של ארץ ישראל, סירוב פקודה, איזו מפלגה רצויה וכן - גם בשאלת החינוך האידאלי לצעירי ישראל.

אין ברירה אלא לשוב אל נקודת המוצא. אל אותה החלטה ראשונית הקובעת אל איזה 'רב' אני מתחבר; את מי אני 'עושה' לי לרב. וכמו בשאלות חיים רפואיות ואחרות, אני מוכרח לאתר את זה שבעיני הוא המומחה הנכון לאותה שאלה. כשזקוקים לרופא גדול באמת- לא בהכרח נסמוך על זה שפרסם מאמרים רבים באינטרנט. ודאי נבקש לדעת מה אומרים עליו חבריו; מי הוא הרופא עליו מצביעים רופאים רבים ככל האפשר כרופא הגדול. אין ברירה אחרת למי שלא למד והעמיק ברפואה, אלא לסמוך על מבחנים מן הסוג הזה.

משום מה בסוגיות תורניות שלהן רדיוס השפעה רחב מאוד, חושבים שהמצב שונה. שכל אדם שלמד תורה מוסמך להכריע. אמנם דיון של בית מדרש מחייב שמיעת דעות רבות ככל הניתן, אך יש הבדל עצום בין זה ובין הכרעה בפועל. כאשר ניגשים לעיצוב המציאות בפועל אין מוצא אלא לשים את מבטחנו ב'מומחים' ובמקרה שלנו בתלמידי חכמים שניחונו בגאונות מיוחדת, שעמלו בתורה עשרות שנים ושישנם די תלמידי חכמים המצביעים עליהם כעל גדולי התורה שבדור.

דעות שונות של תלמידי חכמים הינן חשובות אך השאלה היא אם זו דעת תורה או דעתו הפרטית. היושר מחייב לבצר את מקומם של גדולי התורה. אלו שתלמידי חכמים רבים ככל האפשר סומכים על דעתם.

כך בנודע לנושא החשוב שהעלה הרב ד"ר לוביץ. חינוכם של ילדי ישראל הוא כל כך מהותי לבניינה של האומה והוא אינו נוגע רק ביחס לגורלו של תלמיד יחיד ובשיקולי טובתו. כשאני לעצמי מה אני; אך בטפסי על כתפיהם של גדולי ישראל הידועים, מכל החוגים [וכן- אין לכך קשר לשאלה אם הוא ציוני או לא...] אין ספק שבנין הרוח של עם ישראל תלוי במידה רבה מאוד באלו שמקדישים את עצמם מגיל צעיר לעמול בתורה.

הציונות הדתית עסוקה בשנים האחרונה בשאלת ההובלה, בעיקר בצדדי החול. הגיעה העת לעסוק בשאלת ההובלה בצדדי הקדש. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעבור. יכול נוכל לה ואורנו עוד יאיר באור יקרות.

הרב אהרון אגל טל, יו"ר איגוד ישיבות קטנות לאומיות