המדריך לזיהוי מקובלים

הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, מעניק במדריך לזיהוי בין מקובלי שקר למקובלי אמת. פרשת תלמים לא נרגעת

חדשות כיפה אלעד רותם 01/04/09 00:00 ז בניסן התשסט

המדריך לזיהוי מקובלים
מכון צומת, צילום: מכון צומת

רוצים לדעת איך לזהות מקובלים אמיתיים? הרב ישראל רוזן, בגיליון "שבת בשבתו" הקרוב, נותן כמה טיפים כלליים. תחת הכותרת "מדריך למקובלים" כותב הרב: "כיצד נדע האם לפנינו רעבע אמיתי, או אולי מקובל-שקר, אשר פיהם דיבר שווא? הנה מדריך קצר למקובלים בלתי מקובלים, לנוחיות הנזקקים והנזקקות:


א. אל תתנו אימון במקובל פלאי שלא למד ולא שנה, ולא נשמע מפיו מעולם דבר-תורה רציני ועל רמה, גם אם הוא מגזע תרשישים, ונצר לבאבות. ראוי לבצע טסט זה גם על המשב"קים (=משמשים בקודש), הלא המה נאמני-ביתו המוציאים והמביאים והמדבררים. מומלץ גם לבחון את עברו, ואיך עלה (לפתע?) על כס המקובלות?


ב. אל תשקיעו שקל במקובל אשר כספי הפדיונות בלשכתו(!) הופכים לחצר מפוארת, לרכב שרד ול"רצים לפני מרכבתו" (שמ"א ח,יא). בימינו קריטריון זה הוא הנחרץ ביותר.


ג. הפנו גב למקובל המקרב, מתחכך ומצטלם עם גבירים-ספונסרים. על אחת כמה וכמה אם אינם יראי חטא ושומרי עוון. מוצע להפעיל מבחן פשוט זה גם על משרתיו, פקידיו ואמרכליו - גיחזיו ואחיתופליו.


ד. התרחקו כמפני אש ממקובל המתערב בחיי המשפחה או המנדב עצות שרלטניות פסבדו-פסיכולוגיות אשר הלב ממאן בהן. מומלץ גם לבדוק את רוחניותו של המקובל בדרך התייחסותו לזוטי דברים ולדילמות של מה בכך, "ובחנונו נא בזאת"! (עפ"י מלאכי ג,י)".

בדבריו רומז הרב רוזן לסיפור תלמים שהתפוצץ לאחרונה, ומסביר כי "נקודת מבטי הפעם מופנית לתופעה עכשווית, פורחת עד ל...התפוצצות. שפעת מקובלי-כפר חשודים בהתחזות, תעשיית ברכות ושיווק סגולות, בני בליעל נלווים המשמשים כסלקטורים ויחצנים בפתחם של צדיקים, ו...עדת מאמינים משתרכת ותופחת. אכן, טבע הוא באנוש המשתוקק לקבל ברכה, וראוי לעודד תכונה זו (גילוי נאות: אני ממוצא חסידי!). עמך בית ישראל מאמינים-בני-מאמינים בסגולותיו של הצדיק וביכולותיו להמתיק את הדינים בשמים ולראות ללבב. גם במבחן התוצאה החסידות והאדמו"רות הוכיחו את עצמן, ורבים-רבים נאותים לאורן. אך כצפוי וכמקובל - גם עשבים שוטים צומחים בערוגות הצדיקים הטהורים, ורבים-רבים מתפתים לזיופם".


הרב רוזן מוסיף ומפנה את האצבע המאשימה כלפי עדת המאמינים, המעניקה כוח עצום לראש הכת: "לא עכברא גנב אלא חורא גנב" (גטין מה,א); אלמלא קהל-עדת תמימים-שוטים לא היו מקובלים מתחזים; אלמלא מבקשי-ברכות חלושי-דעת, הסבורים שניתן לרכוש הצלחה עסקית או רפואת הנפש והגוף רק במחיר תרומה נדיבה, לא היו אימפריות של מחלקי-ברכות".