שאל את הרב

ברכת הלבנה

חדשות כיפה צוות ישיבת קרני שומרון 07/01/06 21:29 ז בטבת התשסו

שאלה

שלום לכבוד הרב.

שאלותיי הן:

אני מרגיש אי נוחות בכל פעם שאני מברך ברכת הלבנה. בתנ"ך ישנה ביקורת חמורה על זקני ישראל שעמדו אחוריהם אל היכל ה'..."ויבא אותי, אל-חצר בית-ה' הפנימית, והנה-פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח, כעשרים וחמישה איש* אחוריהם אל-היכל ה', ופניהם קדמה, והמה משתחוויתם קדמה, לשמש", זה הפסוק שעובר ברשי בכל חודש. האם אין בעיה הלכתית עם ברכת הלבנה מעצם העובדה שעומדים מולה ומברכים? גם עצם הפנייה אליה כיישות חיה "כשם שאני עומד כנגדך.." אינה מובנת לי. כמו כן, האם ניתן לומר את ברכת הלבנה בתוך בית הכנסת ללא צורך לעמוד מולה?

בתודה מראש

שמוליק

תשובה

שלום לך,
יישר כוחך על הרגישות המופלאה לכבודו של הקב"ה! עלה והצלח בקדושה ובטהרה!
ראשית, בקידוש לבנה איננו מתפללים ללבנה אלא לקב"ה. אכתוב לך קצת מהו הענין שבקידוש לבנה:
אמרו חז"ל (במסכת סנהדרין דף מב עמוד א) "אמר רבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא: (שמות יב) "החדש הזה לכם" וכתיב התם (שמות טו) "זה אלי ואנוהו".
התחדשות הלבנה היא חוק טבוע בעולם, ומגלה פעולתו של הקב"ה בהנהגת הבריאה בחוק וסדר ששם בה. שליטתו של הקב"ה בחוקי הטבע, מבטיחה את קיום השבועה לעם ישראל, שהם עתידים להתחדש כמותה.

ומה פירוש דרשתו של ר' יוחנן?
את הפסוק "זה אלי ואנוהו" אמרו ישראל בשירת הים לאחר שחזו בנס קריעת ים סוף. במעמד מרומם זה אמרו ישראל כלפי השכינה בלשון נוכח: "זה". כביכול נתגלה ה' לעיניהם ממש.
ודווקא את ההתגלות הזו משווה ר' יוחנן להתחדשות הלבנה שמסמלת את הטבע, החוק והסדר.
הטבע והנס שניהם ברצון ה' נעשים. ומי שמסיר את המסווה מההנהגה הטבעית ומגלה את רצון ה' שמנהיג ומכונן את הטבע, מי שמברך על החודש בזמנו כאילו ראה את הנס היותר גלוי – כאילו מקבל פני שכינה.

מי שרואה בהתחדשות הלבנה חוק וטבע שאין לו עם אלוקים כלום, וודאי לא יאמין בהתחדשותם ובגאולתם של ישראל. שהרי אין לך דבר המנוגד לטבע יותר מזה. ההיתה בתולדות ההיסטוריה האנושית תופעה כזו של שרידות מופלאה, שמירת אמונים בגלות ובצרות, לתורה לעם ולארץ? לפי חוקי הטבע זה לא יאומן.
אולם מי שמבין שהטבע כפוף לרבש"ע ומכונן ברצונו וחכמתו, מאמין שהשבועה שנשבע ה' לישראל לא תופר ועתידה להתקיים. ואנו בדורנו, דור הגאולה, זכינו וראינו בעינינו בבחינת "זה אלי ואנווהו", את התגשמות הנבואות על גאולת ישראל. דווקא אנו נאמר ביתר שמחה ובטחון: "וללבנה אמר שתתחדש.."

וכיון ששקול המעמד כקבלת פני שכינה, אמר אביי "הילכך נימרינהו מעומד". ומסיבה זו נוהגים לקדש את הלבנה בבגדים נאים כאילו יוצאים לקראת מלך. ובד"כ אנו לבושים בבגדים נאים במוצ"ש ויו"ט, לכן אומרים ברכת הלבנה בזמנים אלו.

(ולעיקר שאלתך) מטעם זה אין אומרים קידוש לבנה תחת קורת גג, אלא בחוץ ברוב עם, וכדרך שיוצאים לקראת מלכים (עיין ברמ"א בסימן תכ"ו).

רעיון זה מסביר, שהמסר של ברכת הלבנה הוא ההיפך הגמור מעבודת כוכבים ומזלות ח"ו! במקום להקטין ולשעבד את אלוקים לטבע, אנו משעבדים את הטבע לאלוקים!

ואחר כל הדברים האלה, חששו חכמים מאד מטעות באמירת ברכה זו, ואמרו שאין להסתכל בירח אלא קודם הברכה פעם אחת ודי, שלא יראה כאילו מתפללים לירח חס וחלילה.

ופעם אחת, על כל פנים, מביט בירח כדי שיהנה מאורה המתחדש וזורח על הארץ. ולכן במקום שלא רואים את הירח אסור לברך, והרי זה ברכה לבטלה.

התפילה "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך" שיש בה ביטויי האנשה ללבנה, היא כדרך המשוררים והפייטנים, שמשתמשים בזה לעורר ולרגש את המתפלל.

שיתקבלו תפילותיך ברצון
כל טוב
צוות המשיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
נשמח לתגובה!
כתובת E- MAIL
KARNEI_SHOMRON@INTERMAIL.CO.IL

כתבות נוספות