למה לא מברכים עוד ועוד?

לשואלת היקרה שלום וברכה!

מדהים לראות אדם שמגיע לתודעה של הכרת הטוב כל כך עצומה, עצם השאלה, שבה את מראה עד כמה יש בך הכרת הטוב, מדהימה. תודה לך!

לגביי הברכה, טרם נבין ממש צריך להבין מהו עקרון הברכות?

אכן, בברכה ישנו מימד של הכרת הטוב, כאשר אדם פונה לחיים הוא יכול לשכוח שיש בעל לבירה, זו עצירה קטנה לתזכורת, משהו ברא זאת בעולמו, את הדבר הזה אשר אני נהנה ממנו – משהו ברא עבורי. כך אנו מברכים על קשת בענן, על מלפפון וגם על הים הגדול.

כך שהרווח עד כה הוא כפול – גם מורגלים להודות על מה שיש לנו, אבל יותר מכך אנו בברכה אומרים שהדבר שלמולנו הוא מהותי ומשמעותי, נברא בשבילי וכנראה שלא סתם נפגשתי בו, הוא משמעותי עבורי.

בנושא של המזון, יש גם מימד נוסף – מימד של תיקון, דווקא באכילה שיש בה מקום גס יש מקום שהאדם יכול לקחת את האכילה ולהכניס את ריבונו של עולם לסיפור, לומר האוכל הזה יכול להיות לברכה לשמש אותי ביום יום לא להיות סתמי.

עד כאן המהות של הברכה, שמרבה את הטוב בעולם.

אז מדוע אם כן שלא נודה על כל ברק וברק? על כל ביס וביס? 3,000 ביום על ציצית?

"כל המוסיף גורע" – כאשר אנו מחליטים על חלק מהמצוות שנברך עליהם בלי סוף, אנו מחליטים למעשה מה יותר מלא ברכה ומה פחות. האם כל ביס וביס גדול יותר מן "בורא מיני בשמים"? כאשר אנו מגיעים למקום סלקטיבי – מה יותר גדול ממה, אנו יכולים בקלות להגיע למצב של – מדוע שאברך על משהו שאני "לא הכי" נהנה ממנו?

אולי חשוב אף יותר הוא הנקודה שמטרת הברכה נעשתה כבר, ואם נברך שוב ישנו הטלת דופי בפועלה של הברכה הראשונה – כבר נעשה תיקון, כבר התקבלה תזכורת, ואכן כבר הכרנו טובה.

אם נאמר לאמא תודה על כל ביס. נרים טלפון לאמא על הסנדוויץ שלקחנו לבית הספר – האם זה לא יוזיל את התודה? יהפוך אותה לדבר מעט מזולזל, זאת לעומת תודה כנה, ומשמעותית.

לכך אנו מצופים בברכה, לכוון את עצמנו, את כל כולנו, טרם נכנסים לעולם מעט יותר גס – להיזכר, יש ריבון לעולם, יש מקום של תיקון בעולם, וכמובן הכרת הטוב החשובה האמתית והמשמעותית.

ואם אלו נעשו, אם כן כבר מטרת הברכה התממשה.

מה דעתך?

בהצלחה בכל,

חנן.

Hananb1081@gmail.com