מאוהב(?) במדריך שלי (על תלות רגשית)

יוגב היקר שלום,
קראתי את מכתבך ואני חייב לומר שהתרשמתי מאד ממידת הכנות שלך, מהאמת שיש בך, מדהים.
כאחד שתפקד כארבע שנים כמדריך בפנימייה אני מזדהה עם אמירותיך.
ראה, אכן תיארת סיטואציה מאתגרת במהלך החיים אנו יוצרים קשר עם אנשים רבים חלקם "עוברים לידינו" חלקם נכנסים פנימה.
ביתר שאת בעולם הפנימייה בו ישנו המדריך שמכיר את חיינו, ומאפשר לנו להיחשף ולהתקדם בדרכנו. אכן, אין נפלא כמו גדילה והיכרות עם עצמי במהלך השנים האלו.
אכן דבר גדול, מדריך שמצליח להגיע ללב החניכים וחניך שיוצר קשר ונחשף בפני המדריך, קשר של אהבה כפי שציינת איננו מילה גסה.
כתבת שהקשר לא התנהל בצורה בריאה ואני רוצה שיחד ננסה להתבונן ולהבין ואולי אח"כ גם לראות איך אנו פועלים לאור מה שהיטבת לתאר.
כפי שאמרנו קשר בין מדריך לחניך ולמעשה כל קשר של צמיחה הוא חיובי.
אלא מה..
לעיתים אנו עלולים אט אט להתנתק מהחופש הפנימי שלנו. מההבנה כי אנו מקבלים מאנשים לאורך חיינו ולרב, חיינו לא יהיו בכפיפה אחת איתם. אלא אנו אנשים אחראיים, עצמאיים בעלי מחשבה אישית כפרט.

תיארת שי בך תחושה של פחד. אתה מפחד לאבד אותו, זוהי תחושה טבעית, ללכת כביכול אל הלא נודע.
מתי אנו מפחדים? כאשר אין לנו וודאות.
נחדד, בחייך אתה האחראי, אתה המחליט אתה הקובע, כלל הדמויות סביבך וזה כולל את הר"מ המדריך והחברים הם עוזרים לנו לגלות את עצמנו.
אך ההתקדמות שלנו, הצמיחה שלנו – לא נעשית על ידם\בזכותם. וכאשר מגיע מצב בו אנו מפחדים לאבד משהו הדבר מוכיח שני דברים:
האחד, זהו קשר אמיתי – וזה דבר נפלא! אלא שהדבר השני, שמימד בתוכנו איבד מהחופש, מהחירות, נוצר בינינו קשר של הישענות שכביכול אם לא יהיה-אולי אפול, אאבד את היציבות!
וזוהי תחושה שמציפה לנו תמרור לעצירה, למחשבה. האם חיי לא החלו להיות תלויים באדם אחר? האם אין לי עוד נתיבים להבנות על החיים? האם מבלעדיי האדם האחר אני "חצי אדם"?
כמדומני באם התשובות לשאלות אלו הן חיוביות זה צריך להביא אותנו לעשייה, עשייה משמעותית של השבת החירות לחיינו.
תיארת קשר של אהבה גדולה,
אך דווקא לפי התיאור המדויק שלך נראה והקשר עבר מאהבה – להישענות. ואז כאמור צדדים שלימים של פיתוח בעצמנו, בעיקר בתקופה בה זה עיקר הגדילה והגילוי שלנו(גילאי 14-20).
אז מה עושים?
לאור כל מה שראינו, מציע לשקול דווקא בצורה מודעת, התרחקות שלך מהמדריך היקר, התרחקות שהיא לטובת התקרבות, התקרבות שלך לעצמאות, לשמחה ולא לפחד לביטחון ונוחות.
זהו צעד עוצמתי קשה וכואב, אני יודע. אך דווקא בגלל שהוא אכן כזה, נראה שבהסתכלות כוללת יכול להיות צעד משתלם.
בנוסף שקול לשתף דמות נוספת במקביל לצעדך – היועץ של בית הספר למשל, המחנך, כפי שאמרתי זהו צעד חזק ואין סיבה שתעשה זאת מבלי לשתף, שיתוך הוא דבר חשוב – ממש כפי שעשית כאן באתר. ממש כפי שעשית בתחילה עם המדריך. לרוב שיתוף ושיח אמתי למול דמויות במוסד בו אתה לומד יוכלו גם לעזור לך להבין מה עובר עליך(אלא שבשונה מהקשר בינך לבין המדריך, אתה תישאר עצמאי).
אני שב ומדגיש, כי ודאי לי כי זהו צעד חזק, אך אני מאמין שיביא אותך לגדילה, לצמיחה, ולנשימה.

אסיים בהערכה גדולה אליך ולעומק שבך, ניתחת בצורה כנה יפה ואמיתית את תחושותיך וזה לא דבר של מה בכך, אשריך.
הרבה הצלחה בכל,
ובאם דבר מה לא היה מובן בשמחה תמיד hananb1081@gmail.com
שוב, הרבה הצלחה!
חנן.