יצר הרע

שלום לך! מה שלומך? מבקש סליחה על ההמתנה הרבה.
שאלת שאלה נהדרת, עניינית וכל כך בסיסית על עניין שיש כאלה שמתעסקים בו אבל לא עומדים על מהותו – [יצר הרע].

"יצר הרע מוביל ל..." "בראתי לו יצר הרע..." – אבל בת´כלס, מה, מו ומי הוא אותו שובב הנקרא בשם "יצר הרע"?

מקווה שהקב"ה יעזור לנו לענות על השאלה בצורה הטובה ביותר!

רק נקודה קטנה: בגלל שאיני יודע אם מדובר בבן/בבת אכתוב בלשון זכר ואם מדובר בבת מבקש מחילה.
*


נתחיל [בעמידה על מושגים] שיעזרו לנו להמשך – נפרק את המושג יצר הרע לשני חלקים:

1. [מה זה "יצר"?]:
המושג יצר בא מלשון מהלשון "[יצירה]". בשבע ברכות אנחנו מברכים "[יוצר האדם]" - מרגע שהאדם נולד ניתן לו יצר.
לאדם ניתנה גם [היכולת ליצור] דברים חדשים דוגמה: שולחן הנעשה מעץ.

היכולת ליצור ניתנה רק לאדם ולא לשום בעל חיים אחר בעולם. כמו – ליצור בית נאמן בישראל.
לכל אדם יש יצר מיוחד משלו בעל [מידות המותאמות לחייו]. ביצר של אחד בולטת מידת החסד, באחר מידת הגאווה וכך הלאה...

2. [מה זה "רע"?]:
במילון העברי, המונח "רע" מתפרש כך: דבר לא טוב ולא מועיל, מזיק או מפריע ושלילי.


כשנחבר את שני המילים יחד נמצא ש"יצר הרע" = אדם המשתמש בכוח יצירתו ליצור דברים לא טובים, לא מועילים, מזיקים, מפריעים ושליליים.
בעצם, יצר-הרע זה בעצם שם כולל לכל מה שגורם לנו ליפול (כמו למשל להיות עצובים...) - ויש לו תחבולות רבות.

טוב, לא חידשנו הרבה...
*


יש הבדלים בנוגע ליצר הרע בקרב הדתות השונות בעולם:


[נצרות ויצר הרע]
בדת הנוצרית ובדתות אליליות אחרות – ברגע שנופל בנו יצר הרע אנו צריכים ללכת לכנסייה ולהתוודות או להקריב קורבנות כדי שאותו אל יהיה מרוצה ונמשיך את חיינו ברוגע.

לפי דתות אלה היצר הוא לא טוב ובא מהשטן [צריך למחוק אותו]!


[יהדות ויצר הרע]
בשבע ברכות ישנה ברכה הקודמת ל"יוצר האדם" והיא "[שהכול ברא לכבודו]". ייתכן שהקב"ה ירצה ליצור לכבודו דבר שאינו מועיל?

אלא שמדובר ב[אותו היצר] שיכול ללכת לטוב או לרע. והכול לפי [בחירה חופשית] של האדם במעשיו. מה הכוונה?


האדם יוצר דברים מועילים, דברים מזיקים [ולפעמים גם אותם דברים] שיכולים להועיל או להזיק. הכול [תלוי מה עושים] עם היצירות. דוגמה: רכבת יכולה לשמש לכלי תחבורה נהדר ממקום למקום – או להסעת בני אדם למחנות השמדה נוראיים. תלוי בבחירה.


אמרנו שלכל אדם יש יצר, יצר מיוחד בעל מידות המתואמות לחייו. דוגמה אפשר למצוא אצל דוד המלך.

חז"ל מספרים מה קרה "[מאחורי הקלעים]" במשיכת דוד המלך:
"כיון שראה שמואל את דוד אדמוני, דכתיב (=שכתוב) "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי" נתיירא ואמר: אף זה [שופך דמים], כעשו! אמר לו הקב"ה: "עִם יְפֵה עֵינַיִים", עשו - מדעת עצמו הוא הורג, אבל זה – [מדעת סנהדרין] הוא הורג" (בראשית רבה, ס"ג ח´).

נכונה הטענה שלא כל אחד דוד המלך, אבל לאותו הכיוון של מידת שפיכות הדמים – אדם יכול להיות רוצח מעולה או שוחט הלכתי מצליח!
*


[אולי עדיף בלי?]
יש סיפור בתלמוד על חכמים זיכרונם לברכה בזמן שיבת ציון שעסקו בהתלבטות שבכותרת (יומא, דף ס"ט עמוד ב´). ברשותך, ננסה לתרגם [בקצרה]:

"מכיוון שראו אנשי כנסת הגדולה שההתמודדות של היצר בצד הרוחני, חיבור רגשי לקודש מול חיבור רגשי לעבודה זרה – החליטו חכמים "לבטל" אותו (=להנמיך את הכוח שלו) ומאז אנשים בעולם פחות נהרו לעבודה זרה.

מצד שני הונמך גם כוח החיבור הרגשי לקודש [כי מדובר באותו המידה]!


ראו חכמים שהצליחו ולכן עברו לשלב הבא – התמודדות מול [גילוי עריות]! במשך 3 ימים לא נולדה אפילו ביצה אחת בעולם (קל וחומר שלא נולד בן-אדם) [מכיוון שלא היה קיים בעולם רצון להזדווג]! "עיוורו את המידה" והדבר הועיל שלפחות קרובים לא התגרו יותר מקרובות משפחה".


מהסיפור אפשר ללמוד שני דברים:
לפי החלק הראשון של הסיפור אפשר ללמוד שאם מחלישים "כוח" של מידה מסוימת ביצר הניתן לאדם גם הצד הטוב שבה נחלש.

ולפי הלק השני של הסיפור אפשר ללמוד שעלינו מוטלת החובה והעבודה [לגלות את הצד הטוב שביצר העושה רע] הנמצא בקרבנו כי אי אפשר להתקיים בלעדי החלק הרע. לדוגמא – בלעדי היצר המוטה לרע אי אפשר להקים בית בישראל.
*


[בחירה עם היצר – קל לדבר אבל קשה לעשות...]
המשימה העיקרית שלנו בעולם היא להתגבר על יצר-הרע, וכיצד? על-ידי התורה.

כאשר משתמשים בתבלין החשוב הזה אז אפילו ה"יצר הרע" עצמו יכול לשמש לעבודת ה´. ולמרות שזה לא קל - זו המשימה שלנו - "אדם לעמל יולד".

למה האדם נולד עם משימה?
כי בני אדם אוהבים ומעריכים הרבה יותר דברים שהשיג [בכוח עצמם] לעומת דברים שהשיגו במתנה, קל וחומר אם מדובר בדברים השייכים לחייהם הפרטיים.

דבר נוסף – המשימה של ההתמודדות עם היצר דורשת [עבודה משותפת עם הקב"ה = קשר הדוק שמתחזק] לאט-לאט בין האדם לקב"ה!
*


[ניתוב היצר]
הקב"ה יודע בדיוק מה המכשולים שהוא העמיד לנו כאן, וידוע הוא שכשהקב"ה נותן ניסיון, הוא גם [נותן את הכוחות להתמודד] איתם.

אחרי שאנו יודעים שיש לנו תפקיד וכוח אז הדבר האחרון שנשאר לעשות לפני שיוצאים לקרב הוא [להצטייד] ב"תבלינים" (בלשון חכמים) או במילה אחרת ב"כלים" – [לימוד ועשייה].


א. [לימוד]: ממליץ לבחור ללמוד רק אחד או מקסימום שניים מהספרים הבאים [בקצב מתאים אישית ובעקביות]:

[מסילת ישרים - רבי משה חיים לוצאטו, (הרמח"ל)]: כולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לקב"ה. כדאי עם פירוש.

[חפץ חיים שמירת הלשון - הרב ישראל מאיר הכהן מראדין]: מקיף בתמצות את כל הלכות לשון הרע.

[עיין ערך יהדות - הרב חגי לונדין]: משנה הגותית סדורה על מושגי היסוד של היהדות ועל מה שמאחוריהם בשפה של ימינו.

[משניות מסכת אבות]: מסכת שעוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. כדאי עם פירוש.

ו[תפילה]: להתפלל מהסידור ולחשוב על קטעים איך זה מדבר אלי חיינו (בחלק לא מועט מהסידורים יש פיסוקים שנותנים משמעות למשפטים או פירושי מילים).


ב. [עשייה]: ממליץ בזמן החופשי לחפש התנדבויות ([לא המון]) באזור הקרוב. דבר שיחזק את האהבה בין האדם לחברו – תבלין מצוין העוזר לניתוב היצר לטוב.

מתחילים [במעגל הקרוב = אצל המשפחה]: האם המשפחה צריכה עזרה במשהו? ניקיון? כלים? עזרה לאחים? ועוד... ולעשות זאת בשמחה.

אחר כך אפשר גם לחפש אצל [חברים]: אם חבר צריך עזרה במשהו, אוזן קשבת, תמיכה ועוד...

ובסוף אפשר [להקליד בגוגל "התנדבויות"] ופשוט לבחור את מה שהכי מתאים לנו לדעתנו.
*

[לסיכום]
המושג "יצר" בא מלשון מהלשון "[יצירה]" - היכולת ליצור דברים חדשים, יכולת זאת ניתנה רק לאדם ולא לשום בריאה אחרת ולכל אדם יש יצר מיוחד משלו בעל [מידות המותאמות לחייו].

המונח "רע" מתפרש כך: דבר לא טוב ולא מועיל, מזיק או מפריע ושלילי. כך שלפי רוב האמונות בעולם היצר הוא לא טוב ובא מהשטן ו[צריך למחוק אותו]. לעומתן, לפי האמונה היהודית מדובר ב[אותו היצר] שיכול ללכת לטוב או לרע. והכול לפי [בחירה חופשית] של האדם דרך מעשיו.

אם מחלישים "כוח" של מידה מסוימת ביצר הניתן לאדם גם הצד הטוב שבה נחלש.

עלינו מוטלת החובה והעבודה [לגלות את הצד הטוב שביצר העושה רע] שנמצא בקרבנו כי אי אפשר להתקיים בלעדי החלק הרע.

כאשר משתמשים בתבלין התורה אז אפילו ה"יצר הרע" עצמו יכול לשמש לעבודת ה´ - החלק של הלימוד במהלך ההתמודדות.

עוד תבלין חשוב העוזר לניצחון במשימת ניתוב היצר הוא ההתנדבות שזה פיתוח האהבה בין אדם לחברו - החלק של העשייה במהלך ההתמודדות.

ההתמודדות עם היצר באה מהסיבה שאדם אוהב ומעריך הרבה יותר דברים שהשיג [בכוח עצמו] ומהסיבה שבזמן העבדה על ניתוב היצר נוצר קשר חזק בין הקב"ה לאדם.
*


מקווה שעזרתי. אתה הרבה יותר ממוזמן להגיב לכל דבר באתר שלנו "חברים מקשיבים" http://www.makshivim.org.il/ או במייל הפרטי שלי.


שבוע טוב ומבורך!

דורון, חברים מקשיבים

dozkih@gmail.com