חילול ה'

שלום צדיקה! מה שלומך? אולי תכתבי: "צדיקה?! אתה לא רואה שכתבתי שברור לי שעשיתי פה חילול ה´ חמור?".

אז זהו – שכאן מתחיל ה"קטצ´"... מקווה שהקב"ה יעזור לנו לנסות למצוא [יחד] מענה טוב לשאלתך.
[אזהרה]: התשובה לא תהיה קצרה.

ברשותך, נפרק את שאלתך לכמה חלקים ונתייחס אליהם כל אחד בנפרד. אולי לפעמים לא לפי הסדר...
*

"[חילול ה´ חמור]"
קודם כל נגדיר את המושג "חילול ה´: הביטוי הנכון הוא "[חילול השם]" ולא "חילול ה´", שכן האות "[ה´]" רומזת לשם המפורש של הקב"ה (שם הוי"ה), ואילו "השם" הכוונה למדרגה נמוכה יותר – [לגילוי הקב"ה בעולם].

בקיצור - אין אפשרות לחלל או לקדש את הקב"ה, אלא רק את שמו.

נקודה שנייה: חילול השם = כל אדם ש[מייצג את קרבת הקב"ה] ממדרגה מסוימת ולא [נוהג בציבור] כפי הציפיות המוסריות ממנו.

דוגמה ניקח מ[המגדף]: "וַיֵּצֵא... [בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]... וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם – וַיְקַלֵּל" (ויקרא, פרק כ"ד פסוקים י´ – י"א).

לפי זה, היה "חילול השם חמור" במה שסיפרת? מה דעתך?
*

"[כעסתי מאוד על משהו ויצאה לי קללה מהפה ליד אדם חילוני..]"
"שמע בני... היזהר תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תינצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם".

יש מקרים שאנחנו ממש מתעצבנים על מישהו בגלל משהו. ממש בא לנו לרתוח עד שעשן יוצא מהחורים בראש.
במצבים כאלה לצערנו לפעמים אנחנו מתפוצצים ויוצאים מהפה שלנו דברים שלא הכי מתאימים ל[נשמה הטהורה] שלנו.

אחרי מקרה בסגנון זה הנשמה [עדיין טהורה] אך היא "מועדת לחטא". מה הכוונה? ניתן משל:

בכל רגע בחיינו אנחנו "[יורים חצים למטרה]" שהיא תיקון העולם במלכות השם על ידי מילוי משימה פרטית מיועדת לנו.
החצים שלנו עשויים מקידוש השם ומזמן מנוחה כשרה שהקיצנו לנפש שלנו (כי גם זה חשוב ונצרך).

לפעמים קורה שאנחנו לא מכוונים מספיק טוב ואז אנחנו "[מחטיאים את המטרה]". לא מצליחים במשימה שהוטלה עלינו.
חשוב לזכור – ה[מטרה] הוחטאה אז לכן חטאנו, אבל זה שנכשלנו במשימה כלשהי לא אומר שאי אפשר יותר לנסות "לירות חצים" שוב!

כדי להצליח לקלוע במטרה מחדש צריך [להתאמץ, להתאמן ולנסות שוב] וזאת אולי תהיה התמודדות לא קלה.
מה הסיבה לקושי ההתמודדות החדשה? (כאן יבואו המפרשים למקור שהזכרת).
*

[קראתי גם שהרמב"ם אומר שחילול ה´ נסלח רק אחרי תשובה, יום הכיפורים, ייסורים ומיתה].

[הרב עמוס שושן] מביא את האימרה "[ואל תהי רשע בפני עצמך]" (מסכת אבות, פרק ב´ משנה י"ג) ומפרש:
"אדם ה[רואה את עצמו כרשע] אינו נזהר מעשיית חטא ואומר לעצמו ´כבר חטאתי ואין לי תקנה ו[אולי יוסיף חטא על חטאו].

לפיכך מזהיר... שגם האדם שנכשל אל יהא רשע בעיני עצמו, ויעתיר תפילה לקב"ה כי ירבה לסלוח" (מעשה אבות – הרב עמוס שושן).

להיות רשע הכוונה בין השאר לעבור עבירות [במזיד]. חוטא במזיד, הוא מי שעבר [בכוונה] על מצוות לא תעשה - אדם שידע שהמעשה אסור עליו ובכל זאת הזיד ועבר.

כוונתך הייתה במזיד או בשוגג?
*

נעבור על המקור שהבאת מהרמב"ם:

"המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו (=עדיין לא עשה תשובה שלמה) ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות. אלא [תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת] שנאמר "ונגלה באזני ה´ צבאות... אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון"" (רמב"ם הלכות תשובה, פרק ראשון הלכה ד´).

כמו שכתבת, לפי הרמב"ם ארבעת האפשרויות לכפרה הן: כפרה אחרי החטא, כפרה ביום כיפור, כפרה על ידי ייסורים וכפרה ביום המוות.

אבל, הרמב"ם כותב במקום אחר: "ומהי התשובה? שיעזוב החוטא חטאו. יסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... וכן יתנחם על שעבר... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם... וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו" (רמב"ם הלכות תשובה, פרק שני הלכה ב´).

איך זה הגיוני ש[הרמב"ם סותר את עצמו]? מצד אחד אדם שחטא בחילול השם עושה תשובה שלמה עד ש[הקב"ה מעיד עליו] שהוא צדיק, ומצד שני – אותו אדם מתכפר רק ביום המוות? הרי אותו אדם [עשה תשובה 3 פעמים לפחות]!


אלא שמדובר בשני מצבים שונים – עבירה בזדון ועבירה בשגגה.

"שמצאנו בעזרת השם יתברך תקנה להרבה חייבי כריתות ומיתה בידי שמים, לפטור אותם בתשובה כהלכה מייסורים קשים, שבמסכת שבת דף ס"ט מבואר שאפילו הזיד בלאו (=במצוות לא תעשה) – אם שגג בכרת (=שגג בחטא שחובתו כרת) נקרא שוגג ומביא קרבן... ואין בו החומרה של ייסורים של חייבי כריתות, כי עבר בשוגג" ("ה
דרך לתשובה" על רמב"ם הלכות תשובה, פרק ראשון הלכה ד´).

חשוב לזכור שגם כשאומרים "בשוגג" זה עדיין אומר שהעבירה קיימת עד שהאדם חוזר בתשובה שלמה.

מכיוון שאין לנו מקדש, [תשובה היא במקום קורבן], כך יוצא שאדם העובר חילול ה´ עשה זאת בשוגג – אם יעשה תשובה הוא יתכפר.

נשאר לנו לברר רק – איך עושים תשובה?
*

"ומהי התשובה? שיעזוב החוטא חטאו. יסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... וכן יתנחם על שעבר ... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם... וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו" (רמב"ם הלכות תשובה, פרק שני הלכה ב´).

עזיבת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד ( ראשי תיבות: עזיבה חו"ק).
*

קודם כל צריך לשאול את עצמנו "האם העניין ממשיך?" כי [בעניינים של בנאדם לחברו] יש גם בקשת סליחה ומחילה עד שייסלח – [עזיבת החטא].

"קרה לי מקרה שאני מתביישת בו עד עמקי נשמתי.?" - נראה לי חתיכת [חרטה] רצינית.

"כעסתי מאוד... ויצאה לי קללה מהפה ליד אדם חילוני" - צריך לומר בקול ולפרט את המעשה כדי להיות מודעים אליו = [וידוי].

"זה אומר שהשם לעולם לא יסלח לי? מה צריך לעשות?" – אחרי משפט זה יש לי הרגשה שאת רוצה להתאמץ שמקרה כזה לא יקרה שוב – [קבלה לעתיד].
*

[לסיכום, המלצות ושאר ירקות]
* המושג "חילול השם", שפירושו - לחילול גילוי הקב"ה בעולם, הוא כל אדם שמייצג את קרבת הקב"ה ומתנהג בציבור בצורה לא מוסרית.
* בכל רגע בחיינו אנחנו "יורים חצים למטרה" שהיא תיקון העולם במלכות השם. כשנכשלים במשימה כלשהי לפעמים יש קושי כי אנחנו רואים את עצמו כרשעים ומתייאשים מלעשות תשובה ולנסות שוב לירות למטרה.
* תשובה בנויה מהשלבים: עזיבת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד ( ראשי תיבות: עזיבה חו"ק).
* חשוב לבדוק את עצמנו לעיתים קרובות (אולי כל סוף יום) אם היו מקרים שלדעתנו צריך לקיים בהם חזרה בתשובה.

[מה הלאה]? כדאי לעבוד בשני מישורים – [לימוד ועשייה].

לימוד: ממליץ לך לבחור ללמוד רק אחד או מקסימום שניים מהספרים הבאים [בקצב מתאים לך ובעקביות]:
[מסילת ישרים - רבי משה חיים לוצאטו, (הרמח"ל)]: כולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לקב"ה. כדאי עם פירוש.
[חפץ חיים שמירת הלשון - הרב ישראל מאיר הכהן מראדין]: מקיף בתמצות את כל הלכות לשון הרע.
[עיין ערך יהדות - הרב חגי לונדין]: משנה הגותית סדורה על מושגי היסוד של היהדות ועל מה שמאחוריהם בשפה של ימינו.
[משניות מסכת אבות]: מסכת שעוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. כדאי עם פירוש.

עשייה:
* [שמחה]: כשאת קמה בבוקר וכשאת הולכת לישון תחשבי על דבר משמח. כל פעם כשתראי מישהו חייכי כלפיו (אם הוא עצוב לכי להקשיב לו). פתחי שיחה (גם בטלפון) בחיוך ותשתדלי לשמור על קור רוח בשיחות מרגיזות. כל אלה גורמים לראיית הטוב בקרב כל אדם. קשה לעשות – אבל העיקר המאמץ.
* [חסד]: תביטי לסביבה במה את עצמך יכולה לעזור.
תתחילי מהמשפחה (לדוגמה: עזרה בניקיון) והלאה. חשוב לזכור שכל סיוע קטן נקרא חסד (אפילו הורדת מים בשירותים).
* [תפילה]: תתפללי לקב"ה שיעזור לך להישאר שמחה, להראות לך איפה אפשר לעזור, לראות את הטוב בכולם ושיסיע לך להתקרב אליו.
*

הרמב"ם כתב שאחרי חזרה בתשובה שלמה יודע תעלומות יעיד על החוטא שחטאו כופר – אחרי תשובתך נראה לי שהקב"ה בהחלט יושב בשולחן העדים ומחכה שתחזרי אליו. [אשרייך]!

שמח אם עזרתי, את מוזמנת בשמחה להגיב לי למייל לכל דבר.


דורון, חברים מקשיבים

dozkih@gmail.com