שאלה
האם פנוי מאוחר של חדר מלון במוצ"ש, חדר שאיננו משולם על ידי המפנה בשעה מאוחרת, אך משולם על ידי האורח שאיננו מקבל את החדר - איננו בבחינת גזל?
שעת פינוי חדרי מלון מקובלת היא בין 11:00 ל 12:00. מסירת החדר לאורח הבא היא בין 13:00 ל 14:00 . (מירווח זמן זה נועד לניקוי החדר)
בבתי מלון בישראל התפתח נוהג על פי מורשים אורחים ישראלים להחזיק בחדר המלון בשבת עד לשעת צאת השבת.
חדרים אלה נמכרים לתיירים כמכירה רגילה. כאשר התייר מגיע למלון הוא נדחה בלך ושוב עד לעזיבת האורחים הישראלים.
נוהג זה התפתח כתוצאה ממשברים תכופים בענף התיירות, משברים שהותירו חדרי מלון ריקים מתיירים. קבלני חדרים ישראלים נכנסו לחלל הזה ומילאו את החדרים בישראלים.
כחלק מהתחרות בין בתי המלון תבעו קבלני החדרים שלקוחותיהם יזכו לפינוי חדרים עם צאת השבת ללא תשלום על לילה נוסף.
תיירים המגיעים למלונות בשבתות בין 14:00 ל 20:00 (בקיץ, בחורף ב 18:00) זועמים על כך שהחדר שהם שילמו עבורו נמצא בשימוש של לקוח אחר. (מטבע הדברים: תיירים שאינם שומרי שבת, חלקם יהודים, חלקם לא יהודים)
אני סבור, ומכאן שאלתי:
כפי שאדם קונה לעצמו זוג תפילין על מנת לקיים את המצווה, כפי שמשפחה קונה לעצמה כלי בישול והגשה לפסח על מנת לקיים את המצווה, כך על אדם שומר מצוות לקנות את הלילה הנוסף במלון אם ברצונו לשמור שבת, ולא לתבוע להשאר בחדר עד למוצ"ש על חשבון לקוח אחר של המלון שאיננו יכול לקבל את חדרו המשולם.
הייתי עד לתקרית בה עורך דין מארה"ב איים על המלון בתביעת ענק אם הלקוח הנמצא בחדר המשולם על ידו לא יפנה את החדר מייד. מנהל המלון פינה שני חדרים מיד (אני מניח שהבטיח תשלום או פיצוי ללקוחות הישראלים – על מנת שלא להיחשף לתביעה מצד הלקוח האמריקאי).
השאלה:
האם אין בתביעה להשאר בחדר המלון עד למוצ"ש משום גזל, בהתחשב בעובדה כי חדרים אלה נמכרים לתיירים החל מכניסה בשעה 14:00, בעוד שהלקוחות הישראלים אינם משלמים על זמן זה, והלקוחות מחו"ל שילמו על זמן זה.
תודה
יוליוס (Jules) פולק.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
יש להגדיר מי האחראי על המעשה של מתן החדרים, שהרי הוא הנידון בפנינו.
האחראי הוא בעל המלון. הוא מחליט לאפשר לדתיים להשאר עד מוצש"ק. זו זכותו הקניינית.
הוא רשאי לדחות תייר המבקש לשכור חדר זה, ולומר לו שהחדר תפוס עד הערב.
אולם אסור לו לומר לתייר שקרים, ואסור לו להשכיר לו מן הצהריים ולמעשה לדחותו בשטח כשבא בצהרי שבת בהלוך ושוב כדי למשוך זמן. איסור זה הוא גזל הגוי, דאוריתא. שכן הגוי לא טעה אלא הוטעה בכוונה.
ואמנם יש ראשונים שסברו שמותר להטעות בכוונה נכרי ואין בכך גזל. אולם לדעת רוב הפוסקים, אין הלכה כמותם. וגם לשיטת אותם ראשונים, כל ההיתר הוא רק אם אין חילול השם בכך. אך במקרה שלפנינו אין לך חילול השם גדול מזה, הגוי עומד ורואה שהיהודי הדתי שובת בחדרו שהושכר לו, ובשם התורה לוקח את קניינו וגורם לו צער. גדול עוון חילול השם מכל עבירות שבתורה.
האדם הדתי אשר הגיע ושכר בתום לבו חדר עד מוצ"ש, אינו יודע ואינו צריך לברר האם מעשה זה יגרום לדחיית תייר או למעשה איסור. יש חזקת כשרות לבעל המלון שלא יגזול, אלא אם הורעה חזקתו כגון שזהו מלון הידוע כעושה מעשים כאלה.
אם נודע לאדם דתי באמצע שבת שבעל המלון נותן לו להשאר בחדר אשר למעשה גוי שכר אחריו, והגוי מבקש להכנס לרכושו ובעל המלון גוזלו ודוחהו- אין על האדם הדתי חובה לפנות חדרו, שכן הוא שכר מבעל המלון עד מוצש"ק, ומה שבעל המלון עשה הוא דבר בליעל ואיסור תורה של גזילת כסף השכירות מן הגוי, אך אינו נוגע לחוזה עם השוכר הראשון היהודי שכבר מוחזק בנכס ומממש זכותו שקנה מבעל המלון.
אולם-
אם נודע ליהודי שגוי קדמו ושכר לפניו כניסה בשבת לחדר, והיהודי בא אחריו וסיכם עם בעל המלון שיצא רק במוצש"ק, והנה בא הגוי בשבת וביקש להכנס לנכס ששכר מבעוד מועד לפני ששכר היהודי, אזי על היהודי לארוז חפציו שאינם מוקצה ולצאת מהחדר הגזול, לתת לגוי את שלו. ומלכתחילה אם יודע על כך היהודי שגוי עתיד לבוא ושכר החדר לפניו, אסור לחתום הסכם שכזה.
כל טוב