שאלה
ידוע לי על כך שרבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך קיבל מסרים מלמעלה מפי מגיד, וכך גם הרמח''ל
(אני מניח שעוד הרבה גדולים אחרים)
השאלה שלי היא מה הם הקריטריונים שיכולים להיות לי לעזר על מנת להבדיל בין הרמח''ל לאיזה ''קבליסט'' קוקו ששומע קולות?
כייוון שכאלה נוכלים יש היום מלא וגם אם הם באמת אומרים את האמת ושמעו קול מדבר אליהם ככל הנראה הם סכיזופרנים.
ועם כל הכבוד למחבר השולחן ערוך, איך אני יכול לדעת שהוא לא הושפע יותר מידי מלימוד התורה והתחיל לחשוב שמלאך מדבר אליו, כנ''ל לגבי הרמח''ל וכל מי שטוען שחווה גילוי אליהו או תקשורת עם מגיד.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני לא ממהר לראות בעדות כזאת הפרעה נפשית. אפשר בהחלט שה-'מגיד' של הרמח"ל ור"י קארו היו ביטויים עזים של גילוי הפנימיות שלהם. אני מצטט לך מתוך הויקיפדיה הסבר שלא מטיל דופי בבריאות הנפשית של בעלי המגידים.
"גילוי המגיד אפשרי בשתי צורות עיקריות: בהקיץ ובחלום. בימי הביניים יוחסה לחלום משמעות רבה, נבואית בחלקה, ולכן גילויים שהתגלו בחלום היו בעלי תוקף רב.
גילוי בהקיץ מזוהה בדרך כלל כאינטואיציה מושרית וחשיבה אוטומטית, כאשר האדם החווה את הגילויים מניח את שכלו המודע ומנסה לאחוז במחשבות ה"נופלות" להכרתו בלי מעורבתו הפעילה וללא הפרעות.
דוגמה לגילוי כזה, יש ב"ספר גירושין" של רמ"ק:
עוד נתגרשנו ביום ט"ו בשבט מורי ואני לבדנו, והיו דברי תורה מאירים בנו והדברים נאמרים מפי עצמם. והלכנו עד רבי יוסי דמן יוקרת וחזרנו, ונתעסקנו בפסוק... והקשה מורי... ותירץ... ואני הקשיתי... ומורי הוסיף עוד... ועוד האריך בדרוש הרבה, כי שם היו הדברים מאירים מעצמם... עד כאן הגיע העסק ביום ההוא, והודאה לאל שזכינו כי הדברים האלו כולם עליונים, מושפעים בלי עיון כלל, והם מתוקים מדבש, מתנת המלכות אל המתגרשים ומתנודדים עמה.
– ספר הגירושין ונציה שס"ב, דף ב ע"ב-ג ע"א, דף ד ע"ב
הדברים היו אצל הרמ"ק כשיטה, וכפי שהוא כותב במקום אחר:
הסגולה השמינית, היא מה שנסיתיו אני וזולתי בעניין הגרושים, שהיינו מתגרשים השדה עם האלהי כמהר"ר שלמה בן אלקביץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון, והיו הדברים מתחדשים דברים שאי אפשר להאמין עניין זה אלא מי שראה או נסה העניין פעמים רבות, ומתנות שקבלתי בגרושים ובאו לחלקי בחמלת ה' עלי אעתיק אותם בקונטרס בפני עצמו.
– ספר אור נערב - חלק ה פרק ב
במקרים אלו מתוארת תופעה הקרובה למגידות הרגילה, כאשר בדומה למגידות הרגילה בה נעשה שימוש בדיבור אוטומטי, נעשה שימוש במקרה זה במחשבה אוטומטית. במקרים מסוימים בהם מסופר על מגידים, לא ברור אם הכוונה היא לדיבור אוטומטי או למחשבה אוטומטית.
בספרי מקובלים שונים מופיעה האבחנה לפיה גילויי המגיד הם קרובים לרוב לעולמו הרוחני של זה שהמגיד התגלה אליו, עובדה המצביעה על זיהוי המגידות כסוג של גילוי החלק הלא-מודע של הנפש.
בשיחה בין ר' יואל קלופט לחזון איש העלה קלופט טענה לפיה לא ניתן לפסוק שלא כדברי רבי יוסף קארו, כיון שהמלאך המגיד אמר לו שההלכה כמותו. אמר לו החזון איש: "המגיד של הבית יוסף, הוא גם בית יוסף". כלומר, שהמשקל ההלכתי של הלכות שנאמרו בספר מגיד מישרים של רבי יוסף קארו בעל הבית יוסף, הן כאילו נאמרו על ידו, ולא מן השמים".
- עד כאן -
כדי לדעת אם להאמין לדובר, חייבים לבדוק את היושר שלו.
יש היום הרבה שרלטנים בתחום הרבנות, ובאותה מידה בהרבה תחומים אחרים: ייעוץ, רפואה האלטרנטיבית ומכלול התחום הטיפולי.
צריך להזהר מהכללה ולא לפסול את כל העוסקים בתחום מסוים אבל צריך לקיים בהם: 'כבדהו וחשדהו' לא להתמסר לאדם לפני שבררנו באופן וודאי את אמינותו ויושרו.
אנחנו מאמינים לרמח"ל ולרבי יוסף קארו (ועוד כמותם) לא בגלל המגיד שהם תיארו אלא בגלל מכלול חיים של גדלות ענקית בתורה וביראת שמים. מתוך ההכרות עם גדלותם, אמינותם ויושרם - אנחנו מקבלים את התיאורים שלהם על המגיד שדבר אתם.