מתגעגע לחברה, שאלה באמונה ומה עושים עם פגם הברית?

לק"י

שלום משה!
השאלות שלך נוגעות בשלושת המעגלים של החיים שלנו – בין אדם לחברו, בין אדם למקום ובין אדם לעצמו.
כל הזמן אנחנו נעים על הצירים האלו ומקווים לעמוד מול ההתמודדויות והשאלות השונות שעולות.
ברור, כמו כל דבר בחיים, שיש עליות ומורדות, וגם אם אנחנו לא רוצים אותם, אנחנו נאלצים להתמודד איתם.
לכל מעגל ובכל מצב צריך כוחות אחרים שצומחים מתוך הרצון ומתוך קריאת המציאות.
עצם זה שאתה בא ושואל מראה שאת מחפש את הדרך לצמוח ולהתמודד וזה דבר נהדר!

[בין אדם לחברתו]
ברור שלהעמיד ב"hold" את הקשר עם החברה ה לא פשוט ועצם זה שעשית את זה מראה כבר על הכוחות הגדולים שנמצאים בך.
עצם הגעגועים זה דבר טבעי כי הנפש מרגישה שהיא הגיעה למקום שמשלים אותה (לא שאני קובע שהיא אמורה להיות אשתך) – וזה מתבטא בעזרה, בהבנה ובהקשבה שיש להם ניחוח אחר כשזה מגיע מבת זוג.
נכון, יכול להיות שכל הקשר יוביל לחתונה, אני לא יודע, אבל אני חושב שחזרה מידי פעם על הסיבות למה בחרתם לשים את הכל בהמתנה יכול להיות מעיין של כוחות בשביל להמשיך הלאה במה שבחרת בו.
זה לא נועד לטשטש את הגעגועים כלל, אלא למצוא את הכוחות להמשיך הלאה.
לפעמים הגעגועים יגברו ואולי יהיה גם כאב, אבל דווקא אז חשוב לראות את הדברים שצמחו לאור התבונות, שמן הסתם כבר יש לך, לגבי הקשר מאז שהוא כבר בהמתנה.
אם יהיה קשה מידי ותבחרו שניכם להמשיך את הקשר ולקיים אותו לאורך אותן השנים הטובות שהזכרת בשאלה, אני מאוד ממליץ שיהיה מישהו ומישהי שילוו את הקשר.
מה זה אומר?
הם לא צריכים להיות שם איתכם או להיות מעורים בפרטי הפרטים, אלא כאלה שמחזקים אתכם כדי לא להגיע למקומות שאחרי זה מתחרטים עליהם, אם זה בצד ההלכתי או האישיותי (עבודת המידות, הגדרת השאיפות האישיות ועוד).
ברור שבשביל זה נדרשת משניכם, וגם מהם, פתיחות גדולה ויכולת הכלה.

[ה´ אחד ושמו אחד]
השאלה הזו היא שאלה ענקית שמראה כמה אתה רוצה להאמין ולדעת את ה´.
יש כמה תשובות באתר שנוגעות בשאלה הזאת מכיוונים אחרים, ובהם:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=241175
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=291853
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=304772
ובאופן נקודתי:
אנחנו לא יודעים מי זה ה´ כי הוא באמת יותר גדול מאיתנו ואילו היתה לנו תפיסה בו, אז כבר היינו הוא.
אז לענות לך מי זה?
אפשר לענות, אך זה כמו לתאר את הלבוש שבו מתלבש האדם או המידות בהם הוא מתנהג – זה לא מסביר מי זה (ואגב, ככה זה באמת כשאנחנו מתארים אנשים בגלל שאין לנו תפיסה בנשמה שלהם, אלא רק איך הקשר בינינו לבינם מתבטא, בין אם אנחנו מכירים אותם ובין אם לאו).
זה מה שנקרא – אמונה (לעומת ידיעה).
אז למה דווקא יהדות ולא אסלאם?
הנה כמה תשובות שכתבנו לגבי השאלה הזאת:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=269016
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=277870
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=283025
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=306675
אגב, כפי שאולי תראה בתשובות, גם באסלאם וגם בנצרות מאמינים בה´ – אותו אחד שאנחנו מאמינים בו, אלא שהם מאמינים שה´ שינה את רצונותיו והחליט לבחור בעם אחר.
זה לא שבאסלאם מאמינים שמוחמד הוא הבורא, אלא שהוא הנביא, בה"א הידיעה.

[פגם הברית]
עצם זה שאתה מתרגש וזה כואב לך מראה את הבפנים שלך, מראה, שוב, כמה כוחות יש בך, אך גם רגישות.
זה שזה צורב בך אומר שאתה לא נופל לידי היצר, גם אם אתה מועד בדרך.
לא מעט שנופלים בשמירת הברית חווים את מה שאתה מרגיש – הייאוש על כל הנלווים.
זה בדיוק מטרת היצר, אך עצם זה שכואב לך אומר שאתה לא נופל לגמרי כי אתה עדין נלחם על עצמך.
לכן, אני אומר כך את הכוחות ותעלה איתם.
הרי כל המקום של הנפילה הוא לא רק מתאווה אלא גם ממקום שרוצה ליצור ולבנות, אז לך על זה.
זה חלק מהדרך יציאה מהמקום הזה.
זה אולי אחד היסודות הכי עיקריים שאני יכול לתת כדי לקום מהמקום הזה.
יסוד כללי לכל נפילה, ולאו דווקא פגם הברית – זהה את המניעים הטובים שהביאו אותך לנפילה ותעודד אותם.
היסוד הספציפי לפגם הברית – לעשות באופן חיובי דברים של יצירה ובנין.
יש פה עוד הרב המאוד מה להרחיב איך בדיוק מגיעים לזה.
גם בנושא הזה תמצא באתר לא מעט תשובות בענין (חיפוש בגוגל של "פגם או זרע חברים מקשיבים" יביא אותך למאגר גדול של תשובות), והנה חלק מהתשובות שאני מאמין שיעזרו לך:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=288517
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=289253
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=293409

כפי ששמת לב בתוך הפסקאות של השאלות השונות נתנו עצה וכלי ראשוני, וברור, כ]י שאולי הרגשת, שיש עוד המון מה להרחיב ולהסביר.
אם תרצה שנעשה את זה, או אם יש שאלות לגבי מה שכתבנו או דברים אחרים אתה תמיד מוזמן לפנות ולשאול.
מקווה שהדברים עזרו וחיזקו,
נתנאל
netanelweil@gmail.com