אמונה ותפילה מרגישה מנותקת

שלום לשואלת היקרה!
לצערי הרב עבר הרבה זמן עד ששלחתי לך תשובה. למעשה זמן המענה הזה הוא ממש מחדל... יכול להיות שאת כבר במקום אחר, שהשאלות אחרות. אבל אני בכל זאת שולחת לך את התשובה, אם לא בשבילך, אז בשבילי ואולי גם בשביל אחרים
בזמן הארוך שעבר השאלה היפה שלך הדהדה לי בראש. ניסיתי להבין אותה, ניסיתי לשאול אותה, וניסיתי לחפש תשובה שתתיישב על הדעת ועל הלב.

כן. על הדעת ועל הלב. כי אמונה בה´ שייכת גם ללב וגם לשכל. אבל גם לא שייכת לא לזה ולא לזה. היא משהו באמצע.

אם אני אקח את זה רגע לחיי האישיים, זה קצת כמו אהבה.

אני אוהבת את בן הזוג שלי, בעלי היקר. ממש אוהבת אותו. אבל לפעמים... נניח כשהשעון המעורר שלו מצפצף ומעיר רק אותי ואת הקטנה... בא לי להעיף לו כאפה, לשלוח אותו לישון במדרגות בחוץ ו... (בסוף אני שולחת אותו עם הקטנה לסלון. עונש הולם למצב)

אז מה קורה כאן בעצם?
האהבה היא רגש. כמו כל רגש, יש בה משהו חמקמק.
אני אוהבת את בעלי, אבל קשה להרגיש את זה כל הזמן. במיוחד לפנות בוקר...
אז מגיע השכל, ומזכיר לי שאני בחרתי בו, שלכל אדם יש חסרונות, וכמה טוב שהוא קם לעבוד מוקדם בבוקר, כי זה בשביל כל המשפחה.

לפעמים אנחנו ממש מרגישים את ה´. זה ממש סיפור אהבה. מרגישים קרוב וזה טוב ומשמח.
לפעמים אנחנו לא ממש מרגישים את ה´, לא מבינים לאן הוא נעלם ואם הוא בכלל קיים. ברגעים כאלה כדאי אולי לחפש אותו בשכל.
יש הוכחות שכליות למציאות ה´ (ואם תרצי אני אחפש לך מידע עליהן) אבל כבר שמעתי פעם על אנשי מדע שהבינו את כל ההוכחות, ולא הצליחו להוכיח אחרת, ובכל זאת הם לא מאמינים בה´. כי האמונה זה לא רק בשכל.

הרב קוק אומר, שהאמונה היא לא רגש ולא שכל. אבל כשצריך, אפשר לגייס את השכל ואת הרגש כדי לחזק אותה.

איך מגייסים את השכל?
לומדים. עם השכל. אפשר לקרוא הרבה ספרים ומאמרים בנושא. אלו בדרך כלל דיונים שכליים ופילוסופים. עוד דרך לגייס את השכל לטובת העניין זה פשוט ללמוד, מדע (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וכו´), אני לא בקיאה בתחומים האלה, אבל שמעתי על כאלה שמתחברים למקצועות האלה, וכשהם לומדים אותם קשה להם לפספס שיש בורא ומנהיג לעולם.

אם תעשי חיפוש למילה "אמונה" בשו"ת של האתר, תקבלי המון תשובות בנושא. ממליצה לך לרפרף, לבחור כמה שנראות לך שיתאימו לך, ופשוט לשבת וללמוד אותן.
כן. כמו "לימוד יומי" כזה. או שבועי. לשבת. ולקרוא וללמוד. זה בסוף מחלחל... וזה מחזק.

ואיך מגייסים את הרגש?
נראה לי שרגש זה משהו אישי, כל אחד ומה שגורם לו להרגיש. יש כאלה ששירים, יש כאלה שסיפורים של אמונה, כאלה שאוהבים לרקוד ומתחברים ככה, יש כאלה ששיחות והרצאות מדהימות עושות להם את זה. יש כאלה שטיול בטבע עוזר להם להרגיש...
את מכירה את עצמך ויודעת. ואסור לזלזל בזה. חייבים להשקיע. לחפש מה עושה לנו את זה ופשוט לעשות את זה מדי פעם.


לגבי התפילה, את האמת? נשים חייבות קצת פחות מהבנים. המנהגים שונים... תפילה אחת, שתיים... תפילה קצרה...
זה גם כי נשים אמורות לטפל בילדים, אבל זה גם כי הן אמרות יותר לדבר עם ה´, ופחות אמורות להצטרך את המילים בסידור בשביל זה.

אבל אני כן ממליצה לנסות להתפלל. גם במצב כזה. זה מרגיל אותנו לשוחח עם הקב"ה. גם כשקשה לנו, גם כשלא ברור לנו. וזה הרגל שנשאר גם אחר כך... לי זה עוזר עכשיו ההרגל הזה. כשהיה לי קשה אמרתי לעצמי ששווה להתפלל רק בשביל סדר יום נורמלי. (לקום בבוקר. גם בחופש וכאלה) ועכשיו? אני כל כך שמחה שזה בסדר יום שלי. כי הרבה חברות שלי כבר הפסיקו להתפלל, למרות שהן ממש רוצות. החיים עמוסים וקשה להן...



זהו. קצת עניתי.
זה בעיקר בשביל עצמי...
אבל אם תרצי עוד משהו, אני כאן. או לפחות משתדלת להיות:

renanaro@gmail.com

רק אור וטוב!
רננה