צניעות, שובינזם - מכתב מאחים היושב בלב

שלום וברכה

אני מצטער על העיכוב בתשובה. לא את כל הדברים החשובים אני מספיק.

הנושאים בהם אתם דנים הם כבדי משקל מאוד, ומחייבים מטבע הדברים דיון ארוך ומקיף. אנסה לכתוב ראשי פרקים לכל נושא שהעלתם, ואם תרצו לפתח תחום אחד יותר – אשמח אם תשובו ונעסוק בו. ככל שאוכל, אפנה אתכם למקומות בהם כתבתי יותר באריכות על נושא מסוים, ושם תוכלו לראות עוד. אני קורא בדברייך כאב גדול, ולקראת סוף המכתב את משתמשת גם בתיאור של "שנאה". כואב לי, ואנסה לחפש דרכים לפתוח שערים אחרים.

עמדת היהדות בנושא גברים ונשים היא עמדה מורכבת, הכתובה כבר בפרקי הבריאה בספר בראשית. כשאנו לומדים את פרק א של ספר בראשית (קראי את מה שכתוב ביום השישי) אנו מתרשמים כי התורה מלמדת אותנו שאיש ואישה שווים לחלוטין, ולשניהם נאמר הציווי האלוקי "פרו ורבו ומלאו את הארץ, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים וכדו'". גם תיאור הבריאה שלהם זהה. לעומת זאת, כשאנו לומדים את פרק ב של ספר בראשית - בריאת האיש והאישה מתוארים באופן שונה לחלוטין, והדבר מלמד על עמדתי של שוני מוחלט.
אין מדובר בסתירה, כי אם בדרכה של תורה לומר כי עמדתה ביחס לגברים ונשים היא עמדה מורכבת, והיא עוסקת הן בשוויון שיש ביניהם והן בהבדל. התורה ניצבת מול התרבות הקיימת היום, המבקשת לטשטש באופן מקסימאלי אפשרי את ההבדל בין גברים ונשים. את הבסיס הזה אימצה ההלכה, ועל כן אנו מוצאים בה תחומים שבהם יש שוויון מוחלט בין איש ואישה, ותחומים שבהם יש הבדלים גדולים בין השניים. אני מאמין באמונה שלמה כי זו תמונה הרבה יותר מדויקת של המציאות, והרבה יותר מכוונת ליחס הראוי בין גברים ונשים, ושאלת השוויון היא רק אחד ההיבטים של הקיום, ולא הדבר הבלעדי שצריך להתבונן דרכו על הכל.
מעבר לכך, אני ההלכה לא מתחייבת להיות מובנת תמיד, ולעתים יש דברים שאין אנו מבינים, אך עושים את זה כי התורה שבעל פה למדה שזו ההלכה המחייבת.

זה בא לידי ביטוי בשאלת הגיוס לצבא. אמנם, אין הלכה מפורשת השוללת את זה (תוכלו ללמוד משהו ארוך יותר כאן - http://www.ypt.co.il/show.asp?id=64102), אולם עמדת רוב גדול של הפוסקים הוא שזהו אחד ההבדלים המבורכים שבין איש ואישה.

אני לא יודע להסביר למה התורה אסרה ביסוד הדין על נשים להעיד. יש שניסו להסביר זאת בשל ההתרשמות הרגשית של נשים, לעומת העובדתיות הנדרשת בתהליכי דין; יש שניסו להסביר זאת כמגמה הבאה למנוע את הצורך להעיד בבתי דין, שהוא מכניס את החיים לתוך מערכת מכוערת של מאבקי אינטרסים, בעוד שהנשיות מצטיינת בתחומים אחרים. אני מאמין כי את כל אחד מההסברים האלה ניתן לפתח, ולא זו בלבד, אלא שבכל אחד מהם יש גם יסוד של אמת. לא זו בלבד, אלא שבפועל בתי הדין מוצאים גם דרכים לקבל עדות של נשים, וכך הדברים מתרחשים היום בפועל. לאמור: אנחנו יכולים לגשש מעט ולנסות להבין את המגמה של התורה בנושאים שונים, ואנו מבינים פירורים ממנה, אולם במקום בו הקב"ה לא גילה לנו למה נשים פסולות לעדות – מאין לנו לדעת ידיעה וודאית על כך ?


העמדה שאת כותבת עליה בדברייך על הלכות איסורי ביאה – היא היא ההלכה הקובעת היום. אין אדם רשאי לעשות עם אשתו דבר שאין הם מעוניינים בו יחדיו. הדבר נכון גם לגבי הלכות גירושין. אפשר לנסות ולהבין מפני מה ביסוד התורה היה איש יכול לגרש אישה בעל כורחה, וסביר להניח שהדבר גם קשור ליסודות החברתיים של אותה תקופה. ברם, זה לא המצב היום. הדבר נכון גם לגבי השאת בנות בעל כורחן, או דברים אחרים.

לאמור: כדי להבין את התורה ואת ההלכה צריך להמיר תפישה הבוחנת כל דבר דרך השוויון, לעמדה שמתבוננת על ההבדל בין גברים ונשים בצורה הרבה יותר מורכבת, ומוצאת מקום גם להטמעה של השוויון וצלם אלוקים שיש בכולם, וגם מקום לשורש המבחין בין גבריות ונשיות. זו עמדת ההלכה, והיא נראית לי נכונה מאוד מאוד.



צניעות: איני מרגיש בנוח לעסוק בנושא זה בדרך שהיא עצמה לא צנועה. את בונה תיאוריה (שזכותך כמובן לבנות אותה) שמדובר ב"רחמים עצמיים", ב"חוסר שליטה", שצניעות היא שובניזם וכדו'. כאמור, זכותך לבנות תיאוריה כזו, אבל היא גם אוטמת אותך, כמו בסוגיה הקודמת, לבחון את האפשרות האחרת של צניעות.
והאפשרות האחרת שיש בה יחס מאוד מכבד אל הגוף, ואל היופי, ורצון כן ואמיתי לשמור את המיניות לקדושת חיי המשפחה, ושביסודו של דבר יש הבדל בין היחס של גברים ליחס של נשים אל הגופניות, ועוד ועוד. ביום בו תוכלי להיפתח להבנה כי צניעות אינה נובעת מפחד מפני המפלצת הנשית, ושהיא מערכת חיים הבנויה על החיוב ועל הפחדים השוללים, - תוכלי להיכנס בשערי הרעיון של הצניעות, ולא לראות בה חלק ממאבק דמוני שאת מציירת. מה שאני יכול להציע הוא לעצור לרגע, ולהחליף תפקידים, לאמור: בחני את עצמך בכנות האם את מסוגלת לייצג את העמדה ההפוכה לעמדתך, בלי לייחס לה את כל ההסברים הרעים שאת מייחסת לה. נראה לי כי אם תעשי זאת – תוכלי למצוא את מה שהיא מבקשת, ובד בבד לבקר בצדק חלק מהדברים שאת צודקת בהם. לפחות פקחי את העיניים וראי האמנם האלטרנטיבה שאת מציעה מכבדת את הנשים או מבזה אותן בצורה הרבה יותר גרועה.
בכל מקרה, אינני יודע מהיכן את שואבת את הדרך בה אנחנו מחנכים את ילדינו, ומהיכן את שואבת את התפיסה שמדובר בפחד מפני פיתוי ומפני מיניות מתמדת. בכל מקרה, לא כך אני מחנך את ילדיי, וכאמור לעיל – הצניעות כלל אינה מתחילה בפחדים, אלא במגמות המאירות שיש ביחס האחר לגוף ולמיניות.


כל טוב