אהבת ה'

בס"ד
שלום רב,

1. אהבת ד' לבריאה ולבריות היא מושכל ראשון בתנ"ך. אתן לך מספר דוגמאות בולטות:

א. בראשית פרק ו' - השחתת העולם גורמת לד' לעצב: וַיִּנָּחֶם ה' כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם.

ב. תהילים קמה ('אשרי') חַנּוּן וְרַחוּם ה'; אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּגְדָל-חָסֶד. טוֹב ה' לַכֹּל; וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו.

ג. בסוף ספר יונה. ה' מבטא את רצונו שלא להשחית את הבריות גם אם חטאו: וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה*אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.

רס"ג מתאר את אהבת ד' לבריות כתכונה הטוב האלוקי הבסיסי: " שהוא טוב ומטיב...והגדול שבחסדיו על בריותיו הוא שנתן להם את ההויה כלומר מה שהמציא אותם אחר שלא היו, וכפי שאמר לנבחריהם 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו'". רמח"ל מנסח זאת "טבע הטוב להיטיב".

2. אהבת ד' אלינו היא להיטיב לנו על פי עומק המבט האלוקי (שלא נתפס אצלנו באופן מלא). על כך אמרו חז"ל: ייסורים ממרקים; לפי הצער השכר; התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתכנס לטרקלין וכד'

אנו רואים שגדולי ישראל אהובי ד' לכל הדעות לא חיו חיים של שלווה ונחת, עושר וכבוד.
דרכם היתה זרועה סבל וייסורים: עקידת יצחק, מותו של רבי עקיבא על קידוש ד', וכל מה שבא מאז ועד ימינו הקשים.

3. הרמב"ם במורה נבוכים מוכיח שאת רוב הרעות עושים בני אדם זה לזה ולעצמם. העשירים מנצלים את העניים; החזקים את החלשים; הרודנים עושים מלחמות על גבם של בני עמם העלובים; יותר מכך אנשים מסכנים את חייהם בתאוות בצע, מתמכרים לרדיפת תענוגות וכך פוגעים בבריאותם.
ד' באהבתו דוחף אותנו להיות בוגרים ואחראיים, הוא משאיר מידה חלקית של ניהול העולם לבחירתנו.
זוהי בחירה חופשית של בני האדם - לעשות שלום בארץ; לסייע לחלשים ולעניים; להשקיע את המשאבים בשכלול הכלכלה והבריאות.
זה אחד התפקידים של המשיח שיבא במהרה בימינו אמן.