צפו: סקירה אדריכלית מרשימה

ספר חדש שיצא לאור - "שמעון פובזנר, אדריכל" מאת מאת: צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, מקיף את מכלול עבודתו של האדריכל שמעון פובזנר. מהנציגים הבולטים של דור אדריכלי המדינה, אשר תכנן עשרות בניינים ציבוריים ופרטיים בארץ, ואף כולל את תקופת עבודתו עם בנו האדריכל גדעון (גידי) פובזנר.

חדשות כיפה חדשות כיפה 20/02/18 12:28 ה באדר התשעח

צפו: סקירה אדריכלית מרשימה
בית החייל ע"ש שמשון ומיקי פלדמן, נתניה, צילום: אלדד פובזנר

הספר מקיף את מכלול עבודתו של שמעון פובזנר (1999-1919), מהנציגים הבולטים של דור אדריכלי המדינה. הספר עוקב אחר יצירתו האדריכלית החל בעשור שבו שימש מתכנן בכיר במשרד שרון-אידלסון, דרך שותפותו עם אברהם יסקי ושנות הקריירה העצמאית שלו, שבמהלכן תכנן עשרות בניינים ציבוריים ופרטיים בארץ, ועד תקופת עבודתו עם בנו האדריכל גדעון (גידי) פובזנר. הספר מתבסס על הארכיון של פובזנר, השופע שרטוטים ורישומים מרהיבים. רובם הגדול של החומרים רואה כאן אור לראשונה ומלמד על היקפי התכנון הנרחבים שבהם עסק ועל דרכו היצירתית האינדיווידואלית, שהתפתחה לצד התמורות שחלו באדריכלות ישראל.

מכון ון ליר

מכון ון לירצילום: אלדד פובזנר

מכון ון ליר

מכון ון לירצילום: אלפרד ברנהיים

הקריירה העצמאית של פובזנר התפרשה על פני יותר מארבעה עשורים. בתקופה מכוננת של בניין מוסדות המדינה החדשה, הוא עסק בתחומי האדריכלות המרכזיים: לקח חלק בתכנון הספרייה הלאומית בגבעת רם ומשכן הכנסת, תכנן מבני ציבור ואקדמיה, כיכרות וסביבות הנְצחה, בנייני דירות ושכונות מגורים, מוסדות חינוך ובריאות, בנייני משרדים ומסחר, מבני תרבות והארחה ומתקני רווחה לחיילים. תוך כדי כך זכה פובזנר בתחרויות אדריכלות ובפרס רוקח לשנת 1957. רבות מעבודותיו נכנסו לקאנון של אדריכלות ישראל החדשהכמו כיכר מלכי ישראל (עם אברהם יסקי), כיכר הכניסה ובנייני הפקולטות הראשונים בקמפוס גבעת רם (עם יסקי), מכון ון-ליר והאקדמיה הישראלית למדעים (עם דוד רזניק), בית החייל בתל-אביב ובנתניה ועוד.

בית עיריית תל אביב

בית עיריית תל אביבצילום: רוד יויסנשטיין, הצלמניה

 

לאחר הגיעו לארץ (1932), נבחר פובזנר בן ה-12 לגלם את התפקיד הראשי בסרט "עודד הנודדבבימוי חיים הלחמי, הסרט העלילתי הראשון שהופק בארץ-ישראל המנדטורית. הוא מגלם נער שיוצא לטיול כיתתי והולך לאיבוד, ותוך כדי החיפושים אחריו מתוארים מפגשים עם בני הארץ ונופיה. דמותו של פובזנר הנער נחרתה בתודעת דור חלוצי המודרנה הארצישראלית כ"צברהראשון של הקולנוע. במידת-מה היה בכך כדי לנבא את מעמדו הייחודי של פובזנר הבוגר, אינדיבידואל שפעל מחוץ לקליקות, שביקש לאתגר את מעמדו הדומיננטי של המודרניזם המיובא באדריכלות ישראל נוכח תנאי הארץ, נופיה, אקלימה והטופוגרפיה שלה, והפך את ההשתלבות במרחב למפעל חיים אדריכלי. כרבים מבני תקופתו, ראה פובזנר באדריכלות מענה בהיר וענייני לצורכי השעה ולדרישות הפרוגרמה ולא במת ראווה למפגני עיצוב.

 

שמעון פובזנר במשרדו ברחוב בן–עזרא5, תל–אביב, שנות ה-60

שמעון פובזנר במשרדו ברחוב בן–עזרא5, תל–אביב, שנות ה-60 צילום: צלםלאידוע)

 

המחברים ד"ר צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, פרסמו ב-2016 את המונוגרפיה המקיפה הראשונה על העבודה של משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל והם מעורבים בשורה ארוכה של פרסומים ותערוכות על אדריכלות ישראל.

עטיפת הספר

עטיפת הספרצילום: אלפרד ברנהיים, מוזיאון ישראל, ירושלים