חדשות כיפה

חיות בסרט: המהפיכה החרדית- נשית בבי"ס 'מעלה'

לביה"ס מעלה לקולנוע יש שלוחה חרדית לנשים. נשים בעלות נטייה אמנותית שרוצות להגשים חלום וגם לפרנס, מוצאות פתרון יצירתי במסלול המיוחד של ביה"ס. 75% מהבוגרות כבר עובדות בתחום. ולא, אין חובת צפיה 

השלוחה החרדית - ביה"ס מעלה

צילום: רחל אליצור

"בעיניי בוודאי שיש בזה גם אידאולוגיה. עולם התעשייה, המדיה, התקשורת וכמובן הטלוויזיה, חפים מחרדים שיוצרים ומספרים את סיפורם דרך הפריזמה שלהם. אין כמעט חומרים העוסקים בנשים חרדיות, וגם אם יש, הם מובאים דרך עיניים חילוניות. לדעתי זה דבר שמצריך שינוי. כאשר נשים חרדיות מספרות את הסיפור שלהן באותנטיות, בשפה שלהן ובדרך ייחודית, התוצר הוא אחר, אמיתי, גם אם ביקורתי וחתרני. הגיע הזמן להכשיר פורמלית נשים (וגם גברים) שידברו בעצמם, ושלא ידברו בצורה עילגת עליהם. זה קורה לאט לאט, מה שגורם לציבור הכללי לכוון מסלול מחדש כלפי העולם החרדי על כל גווניו". 

את הדברים המשמעותיים האלו מספרת לי רחל אליצור, שמנהלת השלוחה החרדית בבית הספר לקולנוע 'מעלה'. היא עושה זאת מאז שביוני 2014, נטע אריאל, מנהלת בית הספר, החליטה להרים את הכפפה ולפתוח קורס מקצועי לנשים ובנות חרדיות. אליצור היא בוגרת מעלה בעצמה, ובוגרת סמינר חרדי בבני ברק. כיום היא תסריטאית ובימאית, ומביימת סרט דוקומנטרי עבור יס דוקו ובתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה שעוסק בפאות של הנשים החרדיות וגם סרט שכתבה בחממה ליוצרות חרדיות מטעם קרן גשר ומפעל הפיס. 

השלוחה החרדית בבית הספר לקולנוע "מעלה" הוקמה במטרה לתת מענה לנשים חרדיות המעוניינות להתפרנס ממקצוע יצירתי, ולסלול דרך חדשה ומאתגרת המבטאת עולם פנימי. התכנית נפרשת לאורך שנה (כלומר, מסלול חד-שנתי) וכוללת שני מפגשים בשבוע. הקורסים המרכזיים של מסלול הלימודים הם בימוי סרטים דוקומנטריים, הפקות סרטי תדמית וסרטי אירועים ושמחות.

עד כה למדו בשלוחה החרדית 35 תלמידות. 75% מהן עובדות בתחומים השונים כגון צילום סטילס, וידאו, עריכה, הפקות, אפטר אפקטס, כתיבה ובימוי דוקומנטרי, אירועים ותדמית.

בנובמבר יפתח המחזור הרביעי של מסלול הלימודים, ובבית הספר צופים כ-15 סטודנטיות גם השנה.

למה השלוחה החרדית מיועדת דווקא לנשים?

"השלוחה מיועדת לנשים מכמה סיבות. במגזר החרדי הנשים הן המפרנסות העיקריות כשהבעלים לומדים או לומדים ועובדים. פרנסה היא כר נוח מאחר וזה עניין נדרש שגם בעלים מסוימים יכולים להסכים לו, מתוך הצורך. הן גם מחפשות את תחומי היצירה, האמנות והגשמת חלומות דרך הפרנסה שהן רוצות או אמורות להביא הביתה. לפני כשמונה שנים פנו נשים ורבנים לנטע המנהלת, וביקשו ממנה לפתוח שלוחה לנשים, נפרדת ומותאמת. רוב התלמידות הן בוגרות סמינרים שעכשיו סיימו את שנתן האחרונה והן מחפשות מקצוע לחיים, כך שטבעי שהן מגיעות אלינו ללמוד בצורה רצינית ומקיפה את מה שהתחילו בסמינר במגמת 'מולטימדיה'. כך שהשלוחה נפתחה לנשים כי זו הייתה בקשה שבאה ועלתה מהשטח. נשים היום מוצאות דרכים לצאת מהתבנית ולהעצים את עצמן בדרכים שונות. חלקן באות פשוט להנות, להגשים חלום ולגלות את עצמן דרך יצירה ויזואלית.

יש התעניינות של גברים בתחום ומידי פעם אני מקבלת בקשות לפתוח גם לגברים, הלוואי שיתאפשר ושנוכל לגדול".

ביה"ס מעלה

ביה"ס מעלה צילום: תהילה רענן פרנקל

איך הנשים שומעות עליכן, ואיך אתן פונות אליהן?

"הפרסום שלנו נפרס במדיה החרדית וכולל עיתונות, רדיו ואינטרנט. רוב הפרסום נסוב סביב הימים הפתוחים שמתקיימים בזמן ההרשמה, מאחרי פסח ועד החגים.

הסלוגן שלנו הוא 'אמנות יוצרת פרנסה'. כולן רוצות לעבוד בתחום בו הן תרגשנה עניין, רצון, אהבה וסיפוק, בטח ובטח נשים בעלות זיקה לאמנות. תחום הסרטים והמדיה הולך ומתפתח בצורה מדהימה בציבור החרדי ואין אירוע ללא סרט, או מצגת, בשפתן. בימים הפתוחים אנחנו משתדלות להביא טעימה מתוך אחד הקורסים הנלמדים בצורה של סדנה, כמו עריכה, צילום או סאונד, בתוספת למפגש עם יוצרת שעשתה סרטים ומספרת על התהליך ועל 'מאחורי הקלעים'. יש לנו מבחר סרטי בוגרות אותם אנחנו מקרינות למתעניינות כמו גם מפגש עם בוגרות עסוקות ומרוצות. לא פעם העניין עובר מפה לאוזן ואפילו בוגרות של בתי ספר אחרים מגיעות אלינו כדי להשלים ולהתמקצע".


מה מיוחד בלימודים בשלוחה בניגוד למסלול הרגיל? איך אתן מתאימות את התכנים לסטודנטיות?

"מסלול בימוי במעלה שונה בכמה מובנים מהמסלול בשלוחה החרדית. ראשית: זמן. המסלול המלא מתפרס על פני ארבע שנות לימוד, שלש פעמים בשבוע באופן מלא, לא כולל הפקות ותרגילים. אנחנו נותנים לסטודנטיות החרדיות שנה מרוכזת, מקסימום ידע במינימום זמן (16 שעות אקדמיות בשבוע). התכנית ממוקדת בפרנסה, טכניקה, פרקטיקה ותוצאות. לכן אנחנו מתמקדים בעשיית סרטי תדמית ואירועים, קליפים וצילום סטילס, תחומים שבהם הבנות תוכלנה להתפרנס בעתיד. אלו האחרונים נתמכים על ידי הקרן החדשה לקולנוע וטלויזיה ועל ידי המיזם לקולנוע בירושלים וקרן ברכה. ויחד עם זאת, יש לנו קורס שנתי של קולנוע דוקומנטרי. הז'אנר העלילתי על פי רוב נכנס בקורס סרטי תדמית ואז הבנות לומדות לעבוד עם שחקנים, סט, צוות, בימוי עלילתי וכתיבה להפקה. 

אין להן חובת צפיה כמו שיש במגמה הרגילה, מאחר ואנחנו לא רוצים לחשוף אותן לתכנים שהן לא מעוניינות בהן. בית הספר מעמיד לרשות הסטודנטים ספריה מלאה בכל טוב מעולם הקולנוע והטלוויזיה. מי שמעוניינת ל'פתוח עיניים' עושה זאת על דעת עצמה ובאחריותה. 

המרצים מגלים רגישות, שפה יותר מהוקצעת, מסננים ומצנזרים תכנים לפני צפיה או דיבור ושומרים על אווירה מוקפדת ונעימה. כמובן שלא נלמד חומרים שמנוגדים להשקפת עולמן כמו 'תולדות האמנות"'. 

אתן נתקלות בהתנגדויות מסוימות מצד הציבור החרדי?

"מאחר ואת הקמפיין מנהל איש פרסום חרדי, התנגדויות מבחוץ הן מינוריות ממש. צריך לדעת כיצד להתנסח, באילו מילים מותר להשתמש ואילו לא (למשל: קולנוע, סרט). מאחר ויש תמיכה של רבנים ויוצרות חרדיות מכירות בנו, לא יוצאים נגדנו, ואין גם סיבה לעשות זאת. המצע שלנו מקצועי מאוד מחד אך חרדי ומוקפד מאידך. אין ספק שלאורך הדרך לומדים את השפה על הניואנסים הדקים שבה ומוצאים את נקודת האיזון. 

ומה הלאה? 

הרבה מהבוגרות מבקשות לימודי המשך, בעיקר בתחומי הכתיבה והבימוי העלילתי. ישנה דרישה כזו גם מבחוץ, מנשים שהנושאים הטכניים כמו צילום פחות מדברים אליהן. אנחנו מתכוונות לפתוח שנה ב' במתכונת של תסריטאות בעז"ה".

שלי כהן (20) ותמר פכטר (19.5) הן בוגרות מחזור ג' של השלוחה, ומיד אחרי הלימודים הן פתחו יחד חברת הפקות קטנה לסרטי תדמית, צילום סטילס וכו'. בנוסף, שתיהן מביימות כעת סרט דוקומנטרי, סרט גמר בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. שתיהן רווקות ומתגוררות בירושלים והאזור.

שלי מספרת: "למדתי גרפיקה כמה שנים, אבל נמאס לי לשבת כל היום מול המסך. חיפשתי משהו שהוא גם לקום ולעשות וגם לשבת ולערוך, וחשבתי שקולנוע זה בדיוק זה. חיפשתי בכל מיני בתי ספר ואף אחד מהם לא היה נראה לי מספיק מקצועי או לא התאים למגזר שלי. ואז גיליתי באיזה עיתון שיש לבית הספר מעלה שלוחה חרדית. לא חשבתי פעמיים, כבר באותו יום נרשמתי". גם תמר מספרת שהעולם של יצירה ואמנות 'קנה' אותה, ובגלל שהמסלול נפרד היא פשוט נרשמה. 

צילומי סרט הגמר של שלי כהן, אמא מאגי

צילומי סרט הגמר של שלי כהן, אמא מאגי צילום: שלי כהן

מה היו התגובות מהסביבה? בכל זאת, קולנוע הוא לא מקצוע נפוץ במגזר

תמר: "ההורים שלי תמכו מאוד ואפילו דרבנו אותי ללכת ללמוד את זה. הסביבה לא הבינה בדיוק את המשמעות, כולם חשבו שמדובר בלימודי משחק. אחרי ההסבר הנחוץ, כולם התפלאו והתלהבו". 

מה דעתכן על הלימודים? שמחות שהלכתן על זה? 

שלי: "מעבר ללימוד עצמו, כל שיעור הוא חוויה מיוחדת. לומדים בצורה כזו שאחר כך אפשר לתרגל, לצבור ניסיון ולהתמקצע בתחום. אני מאושרת שלמדתי ב'מעלה' את התחום המדהים הזה ואני ממשיכה לתרגל וללמוד מהניסיון". תמר: אני שמחה שעשיתי את זה. הלימודים נתנו לי מלא ידע".

ספרו לי קצת על סרט הגמר שלכן

תמר: "אני עושה סרט על הרבנית מרים שושנה. היא אישה מיוחדת בת 80+ שכולה חסד, שעושה שידוכים והכל בהתנדבות מלאה". שלי:"סרט הגמר שלי נקרא 'אמא מאגי'. זהו סרט על סבתא שלי מאגי. היא ציירת מוכשרת והסרט מראה את החיבור המיוחד שלה לאמנות, למשל, ההתרגשות הגדולה שלה להביא במתנה ציור שציירה לחתונה".

מה התוכניות לעתיד? קולנוע עומד להיות המקצוע שלכן?

"ברוך השם פתחנו עסק: 'ריקארט'. אנחנו גם מפיקות סרטי תדמית, סרטי אירועים וצילומי סטילס. אנחנו מתכננות גם להפיק סרט נשים ברמה גבוהה".

 

יום פתוח של השלוחה החרדית בבית הספר מעלה יתקיים ב-11 בספטמבר, לפרטים נוספים:

02-5476276

RECART, החברה של שלי ותמר: recart.ts@gmail.com

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר