חדשות כיפה

האם את מקצוענית אמיתית?

בתערוכה חדשה, מציגות מרים אדלר ותמי חלמיש אייזנמן, 12 נשים מקצועניות מאזור גוש עציון בתהליכי העבודה שלהן. לדעתן, העובדה שנשים מביאות עמן מסורות כמו שיתוף ידע, היא שתביא את הנשים להיות ראש החץ של המקצוענים בשוק העבודה

ריקי לויט, מנהלת פרויקטים בבניה

ריקי לויט, מנהלת פרויקטים בבניהצילום: מרים אדלר

"המקצוענות שינתה את פניה בשנים האחרונות. בעבר הלא רחוק היה המקצוען עוטה הילת סוד ומחזיק בגוף הידע. המקצוענים החדשים משתפים בהליכים, בשיקולים ובידע המקצועי שלהם. הם מפיצים את סודותיהם ובונים את האמון המקצועי בכך שהם מסבירים ומציגים את השיקולים העומדים בבסיס פעולותיהם. 
אפילו התרבות הפופולרית משקפת את השינוי: אם בעבר היו מביאים לתכניות טלוויזיה את המומחים על מנת שיגיבו על פרשה או יתנו הסבר מקצועי לתופעה, היום התגובות מתקבלות ממומחים שונים (חלקם מומחים מטעם עצמם) ויוצא ש'על המסך' נמצאים אנשים שעובדת היותם מקצוענים נמדדת ביכולת שלהם לפעול בשקיפות ולהסביר את העשייה שלהם". 

כך מסבירה מרים אדלר (40), במאית, צלמת ואמנית רב תחומית מהו 'מקצוען' היום. מרים, יחד עם תמי חלמיש אייזנמן (43), חוקרת ומנהלת את היזמה למחקר יישומי בחינוך, הקימו תערוכה בשם 'מקצוענות נשים' שתוצג במתנ"ס גוש עציון החל מה- 23 בדצמבר. מרים ותמי הן פעילות חברתית בתחומים שונים ותושבות נווה דניאל. 

במהלך הפרויקט צילמו מרים ותמי 12 נשים מקצועניות בעבודתן, כולם תושבות גוש עציון. יחד עם כל מצולמת, נבנתה 'תעודת הזהות' המקצועית שלה באמצעות ראיון שתורגם לאחר מכן לסמלים גרפיים (אותם עיצבה ציפורה בן מרדכי - "ציפי ארט") המבטאים מצד אחד את דרכי העבודה הייחודיים של כל אחת ומהצד השני, הודות לשימוש בסמלים גרפיים (אייקונים), מרכיבי המקצוענות הפכו לנטולי שייכות והם יכולים לעמוד בפני עצמם כמבטאים פרקטיקה של עשייה מקצועית. על בסיס האבחון הזה נבנה תמהיל ייחודי לכל מצולמת, שמורכב מ-2 עד 4 מרכיבי מקצוענות שמיוצגים באייקונים.  

אייקון מהתערוכה

אייקון מהתערוכה עיצוב ומיתוג: ציפורה בן מרדכי, "ציפי ארט"

 

אייקון מהתערוכה

אייקון מהתערוכה עיצוב ומיתוג: ציפורה בן מרדכי, "ציפי ארט"

"לפני מספר חודשים היינו גם תמי וגם אני בתהליך של בירור הזהות המקצועית שלנו, כל אחת בנסיבות שונות ובאופנים שונים. התהליך הזה הפגיש בינינו לא רק כחברות שחולקות ביניהן תובנות ועצות לחיים, אלא גם כשתי נשות מקצוע שכל אחת מהן עומדת בצומת דרכים ומעוניינת לברר משהו לגבי המקום הזה", מספרת מרים על הרעיון לתערוכה, "המחשבה הראשונית הייתה 'חלוקת תפקידים'. תמי תראיין ותנתח מחקרית ואני אצלם ואדייק את השאלות והמסרים. בפועל, עבדנו בשיתוף פעולה, נתנו משוב זו לזו והחלפנו לעתים תפקידים". 

איך את ותמי חברתן יחד? החיבור של המחקר והאמנות נראה לא קשור
"תמי ואני חברות כבר תקופה ארוכה. העשייה המקצועית שלנו מאד שונה, לכאורה. תמי עוסקת במחקר ואני – באמנות. אפשר לומר שתמי עוסקת בלתת תשובות ולמצוא היגיון בתוך אי הסדר, ואני עושה את ההפך הגמור: מטילה ספק, בודקת ומערערת את המובן מאליו, את הסדור והמוגדר" מסכימה מרים, "בשיחה שניהלנו בינינו לאחרונה סביב התערוכה הבנו שאנחנו אפילו תופסות באופן שונה את המושג 'מחקר'. אצל מדענים וחוקרים זהו תהליך שכולל שאלות שצריכות לבוא על פתרונן, ואצל יוצרים המחקר הוא עצם שאילת השאלות. ועדיין, אפשר למצוא נקודות השקה רבות בין המדע לאומנות. למשל, היכולת להשתנות, להגיב למציאות, לנהל עמה דיאלוג.  מדע שלא ינהל שיח עם המציאות יהיה לא רלוונטי יתנוון וימות. אמנות חד ממדית, מוחלטת תהפוך להטפה שטחית, לתעמולה שאיש לא מעוניין בה. 
נקודת השקה נוספת היא ירידה לעומקם של הדברים, פירוק לפרטי פרטים, הרצון לברר משהו עד הסוף".  

אורלי ברון, סטייליסטית ובעלת חנות מעצבים

אורלי ברון, מלבישה ויוצרת אופנה צילום: מרים אדלר

בתור הצלמת של הפרויקט, האם תוכלי לספר קצת על תהליך העבודה שלך?
"המטרה שלי כצלמת הייתה ללכוד בתמונות העשייה 'רגע מכריע' בתוך עבודתה של המקצוענית. זו יכולה להיות אינטראקציה בין המצולמת לסובבים אותה, מבט, פעולה או דווקא רגע של ריכוז נטול עשייה. זה הביא אל פני השטח משהו שאני הייתי קוראת לו 'לב הדברים' – מהות פנימית, חיבור עמוק בין המקצוע למקצוענית שקשה לתאר במילים אבל אפשר לנסות ללכוד בעדשה. כך עשיתי. באמצעות שתי התמונות, תמונת פורטרט ותמונת עשייה, נוצר 'משפט': 'זו אני ואני עושה את זה'". 

מדוע עלה דווקא הנושא הזה ובהקשר הנשי?
"גם תמי וגם אני מחוברות לאקטיביזם נשי במגוון תחומים: קידום לימודי מדעים על ידי תלמידות תיכון, תמי מתעסקת עם הטבת שוק העבודה לנשים חרדיות, אני עוסקת בכתיבה ועשייה קולנועית סביב מצוקה של נשים בעולם מסורתי, ושתינו פועלות לקידום יכולתן של נשים לנהל חיים דתיים פעילים ומשמעותיים על פי רצונן. 
קיבלנו החלטה מודעת, שאנחנו לא מעוניינות לעסוק במצוקה, באפליה בשכר ובקיפוח נשים בשוק העבודה, אחרת הפרויקט יהפוך לאפליה מתקנת, לאמירה השוואתית או לעומתית, ולא היינו מעוניינות בכיוון הזה. החלטנו למצוא את הצדדים החזקים של הנשים שנראיין ונצלם, להציג מולן ומול הצופים בתערוכה 'מראה מגדילה' של מסוגלות וכישרון, של רווחה ושל הזכות והיכולת לבחור ולעצב את הדרך המקצועית שלהן".

תמי ומרים גיבשו ארבעה קריטריונים למקצוענות:
א. זו עבודה ולא תחביב (כלומר: מרוויחים מזה כסף) 
ב. המקצוענית נמצאת בתהליך של התקדמות ו/או למידה ויכולה להעיד על עצמה שפעם הייתה בתחנה א' והיום היא בתחנה ב' והיא שואפת להגיע לתחנה ג'. 
ג. שליטה בארגז הכלים המקובל מקצועית באותו המקצוע ויכולת להסביר 'למה עושים את זה עכשיו' ויחד עם השליטה וההבנה למקצוען/ית יש חרות אישית להחליט מתי להשתמש בארגז הכלים המקובל (לרוב) ומתי לפעול אחרת על פי שיקול דעתו.
ד. תנאי הכרחי נוסף הוא שיתופיות ו/או העברת הידע המקצועי הלאה: ללקוחות, לאסיסטנטים, לעמיתים ועוד. 

"אנו שואפת להעלות למודעות את מקצוענות הנשים, לפתח זהות מקצוענית נשית, להביא את הנשים לידי יכולת להעיד על עצמן שהן מקצועניות, לרתום אותן לבניית שוק העבודה העתידי כמקום המאפשר ומעודד שיתופיות בידע ובמיומנויות והמכיר במגוון דרכים ואפשריות לפעול במקצוענות".

אתן יוצאות מנקודת הנחה שהמקצוענות הנשית שונה מהגברית?
"ההתמקדות בנשים מזכירה במעט את העובדה שבמשך שנים רבות המחקר על מחלות לב נעשה על גברים. וכך הסימפטומים הוגדרו על גברים, הטיפול נבחן והותאם לגברים. והנשים? גם הן היו חולות גם להן היו סימפטומים. אבל הנורמה, שהוצגה כלא משויכת מגדרית, נקבעה על גברים. לעתים זה התאים לנשים ולעתים לא. 
יצאנו מנקודת הנחה כי על ידי התמקדות במקצוענות נשים אנחנו מסייעות לפיתוח תפיסת המקצוענות והשיתופיות ככלי המקדם את העשייה האישית והציבורית, ומבטאות באופן חזותי את  השינוי בתפישת התפקידים הנשיים".

איך בחרתן את הנשים שמשתתפות בתערוכה?
"בחרנו למקד את המחקר והעשייה בקהילה שלנו, גוש עציון, כי אחת  ממטרותינו היא לייצר קהילה תומכת עבור נשים מקצועניות. ההכרה שסביב, באותו מרחב גיאוגרפי, יש מספר רב של נשים מקצועניות, תאפשר לכל אישה לחשוב על עצמה במונחים מקצועיים. מתוך הקריטריון הזה יצאנו לדרך. פנינו באופן ממוקד למספר נשים שמתפרנסות מהמקצוע שלהן, נמצאות בתהליך, משתפות וחולקות ידע, ערכנו בירור התאמה ותחקיר ראשוני שבעקבותיו הורכב שאלון התאמה ראשוני. המועמדות הראשונות הפנו למועמדות נוספות, שלחלקן פנינו. בתהליך העבודה בחנו מגוון מקצועות ועיסוקים. בין המצולמות/מרואיינות שלנו יש מנחות סדנאות, מעצבת אופנה, רופאה וטרינרית, קבלנית בניין, יזמת ועוד". 

יהודית הירש, רקדנית ומורה לבלט ומחול

יהודית הירש, רקדנית ומורה לבלט ומחול צילום: מרים אדלר

האם מצאתן מאפיינים משותפים לכל הנשים?
"לא היו מאפיינים שחזרו אצל כל הנשים. היו מרכיבי מקצוענות שחזרו על עצמם פעמים רבות והיו מרכיבים ייחודיים למספר מקצועניות מצומצם. 'ארגז הכלים' הייחודי של כל מקצוענית נוצר בעיקר מהשילוב בין המרכיבים, והשילוב הזה הוא ייחודי לכל אחת ואחת. מבחינת הגיל, הבנו לקראת סוף התהליך, שכל המקצועניות שצילמנו וראיינו הן נשים בשלבים של 'אמצע החיים': נשים שכבר עשו דרך מקצועית, למדו מניסיונן ומניסיון של אחרים, הרכיבו לעצמן 'ארגז כלים מקצועי' ובנו את ה'אני' המקצועי שלהן. בהתחשב בהגדרת המקצוענות – הנתון הזה אינו מקרי, הוא משקף את התהליך שהמקצועניות עברו כדי להפוך לכאלה. עם זאת, המצב המשפחתי וההשקפה הדתית אינם חלק מזהות מקצועית, לדעתנו. זהות מקצועית קשורה למקצוע שבו בחרתי לעסוק".

מהו לדעתכן העתיד של המקצוענות הנשית?
"לנשים יהיה בקרוב יתרון בשוק העבודה שהולך והופך מתחרותי ו'היררכי' ליותר ויותר שיתופי. ישנם תפקידים שהתקבעו כ'נשיים': למשל, לחנך וללמד, ז"א להעביר את הידע הלאה. בזכות זה, המקצוענות אמורה להוות בית טבעי ומתבקש עבור נשים. הכישורים שרכשו בסביבה מסורתית אמורים להעצים את יכולותיהן להתמודד עם אתגרים שונים, ביניהם: למידה, שיתוף והעברת הידע באופן יעיל ומקצועי".

ומה עם 'תקרת הזכוכית', הטענה שנשים לא יצליחו להתקדם בכל מקרה כי מגבלות חיצוניות מונעות מהן את זה?
"מקורות שונים מזינים את תקרת הזכוכית הזו. חלקם מתבססים על חשיבה מקובעת, מוסכמות וציפיות חברתיות לגבי 'מה מתבקש מאישה', וחלקם על תפיסות אישיות של נשים המכילות הערכה לקויה של הנשים את עצמן כנשים מקצועניות. אנחנו משוכנעות כי בפועל אין הצדקה לאף אחת מתקרות הזכוכית, לא לזו החיצונית ולא לזו הפנימית. עצם העובדה שנשים 'יונקות' מהעולם המסורתי צריכה להעניק להן יתרון בשוק העבודה בזכות ולא בחסד. בהקשר הזה נשים חתרניות משתפות זו את זו ומרחיבות את גבולות האחריות המקצועית. באמצעות הפעלות האלו, הנשענות על מיומנות מסורתיות נשיות, הן מובילות את השינוי והבניה של שוק העבודה העתידי".

כיצד אפשר ליישם את המסקנות מהמחקר ומהתערוכה שלכן בפועל?
"המטרה שלנו היא יצירת שיח סביב מקצוענות בכלל וסביב מקצוענות נשים בפרט. זה יכול להיות שיח קהילתי, שיח במקום העבודה, שיח בתקשורת. השיח, מעלה את המודעות לנושא, מסייע למקצועניות להגדיר את עצמן ככאלה, ולקהילה – לטפח מקצוענות ומקצועניות. בעקבות המודעות, כך אנו מקוות, קורה שינוי תפישה שמוביל שינוי במציאות".  

 

התערוכה "מקצוענות נשים" תוצג במתנ"ס גוש עציון בין התאריכים 23.12.2017 - 7.1.2018


 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מיזם ספירת העומר: נשים כותבות למען השבת הבנים צילום: כיפה, באדיבות המשפחות

23 יום לעומר: שובו בנים

קרא עוד