שאלה
בפרשת ואתחנן אנחנו נפגשים עם אחת הפרשיות המפורסמות ביותר בתורה – קריאת שמע.
"שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלֹוקינוּ, ה' אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלוקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם*עַל-לְבָבֶךָ.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים, פרק ו, פסוקים ד' עד ט')
כמה שאלות עולות מהפסוקים האלה – התורה מקדימה את הפרשייה הזאת בכותרת קצת לא הגיונית:
"וְזֹאת [הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים], אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹוקיכֶם, לְלַמֵּד אֶתְכֶם*לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים, פרק ו, פסוק א').
מצוות חוקים ומשפטים קשורים ל"אהבה"?אהבה היא מצווה?
[מה זאת] אהבת השם שאנחנו שרים: "הקב"ה – אנחנו [אוהבים] אותך"?
ואם זאת מצווה – איך אפשר לצוות על רגשות? הרי יש אחד שאוהב מישו או לא סובל מישהו – אז איך אפשר [לצוות] עליו אהבה?
אז התשובה היא – כן!
התורה, ובעצם – הקב"ה, מאמין ביכולתו של האדם ובפוטנציאל הטמון בו, ושהאדם יכול לשלוט על רגשותיו ברגע הנכון, ולכוון אותם ברגעים הנכונים.
דבר זה בעצם נותן לאדם [חירות] כי הוא לא תלוי ברגשותיו.
וזה נכון בכל אירוע בחיים, ובמצוות של בין אדם למקום ושל בין אדם לחברו.
אז מה זאת בעצם "אהבת השם"?
האם היא שייכת רק לאנשים יחידי סגולה כמו רבי עקיבא?
"בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה - זמן קרית שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים.
אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן!?
אמר להם:
כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: בכל נפשך
אפילו נוטל את נשמתך; אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו! ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?
היה מאריך ב'אחד' עד שיצתה נשמתו ב'אחד'; יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך ב'אחד' (גמרא מסכת ברכות, דף ס"א עמוד ב').
עונה הרמב"ם על השאלה:
"אינו (נקרא) אוהב (את) הקב"ה אלא ב[דעת שידעהו], ועל פי הדעה תהיה האהבה! אם מ
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו