הסבר על תפילות

הקדמה לתשובה:
דבר ראשון יש להבין מה משמעות התפילה בכלל. אנחנו יודעים שיש הבדל בין אם אנו חושבים על משהו לבין אם אנחנו מבטאים אותו, למשל: אני יכול לאהוב מישהו בכל ליבי (אישה,ילדים וכד´) אבל כל עוד לא אמרתי את זה, כל עוד לא ביטאתי את זה בשפתי, אין לזה אחיזה במציאות מבחינתי, אין לכל ההרגשה הזו על מה לחול. ברגע שאני אומר לאישתי, לילדי, להורי וכד´: אני אוהב אותך פתאום משהו משתנה. דבר ראשון: זה יוצר בי רושם מאוד חזק, הרגשה של "הנה, אמרתי את זה". הרושם הזה מחזק אצלי את אותן רגשות שהיו קיימים בי. דבר נוסף, מה שאמרתי עשה משהו במציאות, נגעתי ברגשותיו של אדם אחר, שיניתי משהו בקשר שיש בינינו, יצרתי עומק מיוחד בינינו. לקחתי משהו שהיה נסתר ונתתי לו להופיע.

כך גם התפילה (עוד לפני שנדון בנוסח התפילה). התפילה באה לבטא את עולמו הרוחני הפנימי של האדם (כל אחד ואחד לפי דרגתו). ברגע שהאדם מתפלל הוא לא רק מבטא את עולמו הרוחני אלא גם מחזק אותו אצלו (בדיוק כמו הדוגמא שהובאה קודם) ולכן על ידי התפילה האדם מתעלה. אבל לא רק שהאדם מתעלה אלא הוא גם פועל על המציאות. מכיוון שהקב"ה שומע תפילותינו, על ידי התפילה אנו מחזקים את הקשר עם הקב"ה, מעמיקים אותו.

אוסיף משפט, מכיוון שהקב"ה רוצה להיטיב עם בריותיו, ברגע שאנו מעמיקים את הקשר איתו, גם אנו רוצים בהטבה הזו. רצון זה משפיע בחזרה על תפילתנו וכן על זו הדרך.

לאחר הקדמה זו ניגש לעצם העניין:
על מנת להתפלל כמו שצריך דבר ראשון יש להבין מה אנו אומרים, מילולית, מה כתוב כאן? מהם ה"צרי והציפורן וכו´". אתן כאן כותרות, מה העקרון שאנו רוצים לבטא, ומעבר לזה צריך לפתוח בפירוש לסידור ופשוט ללמוד (יש פירושים מילוליים, יש פירושים עמוקים, יש גם כוונות קבליות).

לגבי אותן נק´ ספציפיות ששאלת:

א) לגבי ה"פתח אליהו" שאומרים לפני תפילת מנחה: מכיוון שאליהו הנביא נענה בתפילתו בשעת המנחה (ראה בספר מלכים א´ פרק י"ח) מזכירים את תפילתו.
בנוסף, מה שאומרים קורבנות לפני מנחה ואת פרשת הקטורת כנגד קרבן התמיד שהיה מוקרב גם בין הערבים (כלומר בשעת המנחה).

ב) הסיבה שאומרים שמונה עשרה בעמידה כיוון שזה הקטע העיקרי בתפילה שבו אנו עומדים כביכול לפני הקב"ה, כעבד לפני רבו, כל התפילה עד שמונה מהווה הכנה לקראתה, עולים מדרגה אחר מדרגה עד שמגיעים לדרגה הגבוהה ביותר (שמונה עשרה) וכל מה שאחרי שמונה עשרה מהווה ירידה מהעולם העליון אליו התעלינו בתפילה חזרה אל עולמנו זה באופן כזה שנשמר את אותו מטען רוחני אותו השגנו ונשפיע אותו חזרה בעולם הזה.

ג) ביחס לכריעות: בעזרת הכריעות אנו מביעים את שיפלותנו כלפי הקב"ה ולכן הן באות בזמן שאנו מזכירים את השבח ("הגדול הגיבור והנורא...") של הקב"ה ובזמן שאנו מודים לו על כל החסדים שהרעיף עלינו. זאת בניגוד לשאר הברכות המהוות בקשה.

ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך,
ישראל אלתר
altarisrael@gmail.com