מה זה אמונה?

שלום לכם, בגלל מרכזיותן של שאלותיכם בחייו של כל יהודי מסרנו אותן לכמה חברים שיכתבו תשובות, כל אחד מנקודת המבט שלו.
אנו מצרפים 3 תשובות . ישנן דברים שחוזרים על עצמם ביותר מתשובה אחת, וישנן נקודות שמייחדות כל תשובה. ביחד הן נותנות תמונה יותר שלמה של הנושא. ישנם דברים שיראו לחלק מכם כחידוש בקריאה ראשונה וישנם חלקים עמוקים שראוי לקרוא לאט ובעיון יותר מפעם אחת.
מי שירצה לשאול עוד ולברר בנושא חשוב זה יכול לשלוח לנו שאלה או להתקשר לקו.

תשובה מס' 1:
שלום וברכה,
להבין מה זו אמונה לכאורה זה דבר פשוט, שהרי כל אחד הוא מאמין. אולם מצד שני זה דבר קשה, שהרי עלינו לפתח את האמונה עד אין סוף. ונבאר את דברינו.
קודם כל צריך להבין שאין האמונה רק רגש, כאותם "המרגישים את ה'", שהרי רגש זה דבר שמשתנה פעם עולה ופעם יורד, ובחלוף הזמן הרי הוא יכול גם להתנדף כליל.
כמו כן אין האמונה רק שכל, כאותם "היודעים שיש ה'" מתוך הוכחות רציונליות והבנות קרות. שהרי הבנות והוכחות אלו כשהם בשכל בלבד הם חיצוניות לאדם, שאפשר לדעת שיש ה', אבל מה זה נוגע לחיים שלי?
אלא שהאמונה היא יחס וקשר בין האדם לקב"ה. זאת אומרת הקשר בין האדם הקטן לבין האין סוף, הכל יכול, המחיה את הכל, והאמונה זו הקליטה (הקשר) שלנו את האין סוף.
האדם החי, אין הכוונה שליבו פועם, דמו זורם ומוחו מעביר פקודות כימיות-חשמליות לאבריו, שהרי במותו אין רק קלקול של הגוף אלא חסרון של נשמה, מציאות אלוקית השוכנת בקרבו והיא הנותנת לו את חייו [הנשמה באדם היא "חלק אלוק ממעל" (איוב ל"א,ב') מציאות אלוקית באדם].
אם כן מציאות החיים היא מציאות אלוקית באדם פנימה. האדם החי הוא המאמין. על כן עלינו להבין שכל אדם ברורה לו עובדת קיומו, ברור לו שהוא חי, שהרי אדם שחושב שאינו חי יש לו בעיה פסיכולוגית קשה, וממילא כשמכיר שהוא חי, הוא מכיר בנשמה שבקרבו ובקשר שבו לאין סוף. ועל כן כל אדם הוא מאמין.
אבל בכל זאת עלינו לקלוט יותר ויותר על ידי השכל, על ידי הרגש ועל ידי כל כוחות החיים את המציאות האלוקית שה' מקור חיינו. עלינו לפתח ולשכלל קליטה זו – יחס, הבנה, הרגשה – עוד ועוד, וזו עבודת פיתוח האמונה המתמשכת עד אין סוף.
האמת שגם החי, הצומח, הדומם וכל המציאות "מאמינים", שהרי הם קיימים מכח האין סוף האלוקי. רק שהאדם מכיר את המציאות המחיה אותו והם אינם מכירים.
ל"אדם", הכוונה לאדם מישראל, יש וודאות פנימית, חוש מיוחד, קשר ויחס לאין סוף יותר מאשר לשאר האומות, וזו תכונה ישראלית.
ידוע שכל אדם מתקשר בקשר חזק לדבר שהוא טבעי לו, מתאים לתכונות נפשו. ולכן האמונה שהיא הטבע שלנו מביאה אותנו בצורה טבעית להוספת קדושה והתחברות לאלוקים.
יש עוד הרבה מה להאריך בעניין, כתבתי רק כמה נקודות בקצרה.
בברכה,
שמואל , חברים מקשיבים

תשובה מס' 2:
שלום לך,
ראשית, הנחת היסוד שלך הייתה ש"מדע הוא דבר מוצק ללא עוררין, ולכן מדע הוא מלשון ידיעה, ואילו אמונה היא לא דבר בטוח, שאם לא כן הייתה ידיעה ולא אמונה". הנחת יסוד זו אינה נכונה!
עוד קודם שנמשיך לדבר על המשך מכתבך, הגדרת המושגים אצלך, לעניות דעתי, אינה מבוררת דיה. באופן חריף יותר, אומר שהגדרת האמונה והידיעה כפי שעולה ממכתבך מושפעת מהגדרה כללית הרווחת בציבור, ואינה מדויקת כלל וכלל.
שנית- מדע הוא לא בהכרח דבר מוצק שלא ניתן לעוררין.

ועכשיו נעשה ברור במשותף על ה"מיתוס" של מדע ואמונה. ראשית, מדע הוא באופן כללי ידיעה או חכמה, או באופן יותר מדויק- "מחקר שיטתי במקצוע מסוים, מאורגן ומבוסס בעובדות על יסוד תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים", (זו הגדרת אבן שושן). אם כן- "מדע" יכול להתייחס למגוון נושאים כגון מדעי החברה- הכללים, סוציולוגיה, דמוגרפיה, ואף מדעי היהדות שהם שם כולל למקצועות הקשורים בחיי היהודים ובתרבותם (יש גם מדעי האמונה, אבל נמתין עם זה). אם כך, אם נדייק בשאלתך- אינך שואל באופן כללי שהאמונה היא איננה מדעית משום שישנם חוקים אף באמונה (כגון יג' העיקרים, ואין זה המקום להאריך), אלא אתה שואל שישנם חוקים או תאריכים פיסיקליים שסותרים את האמונה הדתית שלנו בעולם נברא.
אינני חפץ להיכנס אתך למו"מ ותירוצים אלו או אחרים בעניין זה משום שלטעמי אני מקטין בכך את הגדרת האמונה, ומנסה להפוך אותה לדבר משווק, ובכך אני מפספס את הגדרת האמונה האמיתית (שהיא בוודאי איננה סתם דבר שמאמינים בו , ומיד נדבר על כך).

בוא נחשוב על המדע- האם כל ההוכחות המדעיות עד כדי כך מוצקות שאתה יכול באופן ודאי לומר שהם אמת מוחלטת? האם אתה יודע למשל את השינויים בתפיסות הפיסיקליות ביחס ליצירת העולם או ביחס ליצירת חיים ע"פ כדור הארץ? (למשל אבולוציה- האם אתה יודע שלא כל המדענים מסכימים לתפיסה זו? ועוד ועוד). בעיניי הטענה הבסיסית היא שהמדע הוא נגזרת של התבוננות וניסויים. השאלה היא האם הכלים שפיתחנו מביאים אותנו לאמת האבסולוטית שאין אחריה כל אמת - התשובה האמיתית לכך (שגם המדענים טוענים אותה) היא - לא! .
אתה טוען שקנה המידה שלך לחיזוק השאלה- היא שלבטח אתה עכשיו יושב על כיסא, אך אינך יכול להיות בטוח שיש אלוקים. תודה בכך שבחרת בכלי שאף מבחינה מדעית הוא נחות. אם קנה המידה שלך הוא מראה עיניים, משמע אוזניים או חוש ומשוש, אז תסתכל על האוויר מולך, וכשתיווכח לראות שבחלל הזה אין כלום , תבין שהוא בעצם מלא גלי רדיו וטלוויזיה, מראות שונות ויצורים חיים. לפני מאתיים שנה היינו שואלים שאלה שכזו, התשובה הייתה שמבחינה מדעית אין כלום, אבל היום זה שונה, ובאמת שלא צריך ללכת כ"כ רחוק. ההוכחות הפיסיקליות משתנות ע"פ שכלולם של כלי המדידה השונים, וחלקם הם רק בגדר הנחות ותו לא.
אם כן, כיצד אתה יכול לטעון שמדע הוא דבר ודאי ומוחלט, כאשר בין המדענים עצמם ישנם נושאים שאינם בכלל תמימי דעים בהם.

נקודה נוספת חשובה ביותר היא שסיפור מעשה בראשית אינו סיפור כה פשוט המובן בקריאה ראשונה. חז"ל עמדו על העומק המסתתר במעשה בראשית ולכן הדריכו שאין לרב ללמד את מעשה בראשית למספר תלמידים בבת אחת אלא רק לתלמיד אחד בכל פעם בכדי להעמידו על הדקויות המיוחדות המסתתרות בו. ועל כן דווקא לפעמים תפיסה מוטעית במסתתר במעשה בראשית (שפעמים אף מחנכים לא מייחדים דיבור עליו, משום שהוא דורש עומק)- מביא לתפיסה מוטעית ביחס להבנת התורה בעניין זה.

ועכשיו בהתייחסות לעצם מושג האמונה. אמונה אין פרושה דבר שאינו בטוח, לפעמים עלינו להיזהר מההשפעה או מהתפיסה ההמונית של מושגי יסוד ביהדות (למשל בוודאי לא ידעת ש"חשמל" במקור ובלשון הקודש, הוא בכלל מלאך, ולא ע"פ המקובל היום, ולא חסרות דוגמאות נוספות). היום מקובל לחשוב ש"להאמין" פירושו שיש לך משהו שאין לך הוכחה עליו ואתה מניח או מסיק שהוא נכון מבלי ידיעה ברורה, אך האמת היא ש"אמונה" הוא דבר אחר, אמונה- משמעותה נגזרת מהשורש א.מ.נ שמשמעותו גם חוזק. ( לצורך הדוגמא: "אומנה" היא עמוד שהבניין נשען עליו). כלומר- אמונה היא ביטוי לאמת פנימית חזקה המתורגמת כלפי חוץ במעשים, כמו אמן שמבטא באומנות שלו (אם זה ציור כתיבה ועוד…) את האמת הפנימית שלו- בגילוי ומעשה. אבותינו חוו במעמד של המונים גילוי נבואה במעמד הר סיני, אותה נבואה ומתן תורה גילו להם את האמת הפנימית הטבועה בהם, והיא החיבור אל העניין האלוקי. הרגשת הוודאות הפנימית הזאת וגילויה כלפי חוץ היא עניינה האמיתי של האמונה. (שלא כמו אנשים ש"דתיים בלב", כלומר שהם "מאמינים שיש אלוקים", אבל בפועל הם לא מקיימים את מצוותיו). התורה והמצוות הם הגילוי של האמת הפנימית ביותר הטבועה בנו. הגילוי האלוקי היה בפני שישים ריבוא - לא בכדי שתהיה לנו הוכחה שיש אלוקים (למרות שבפועל גם זה קרה), אלא משום שבכל אחד מעם ישראל יש את האמת הטבועה בו שלמענה הקב"ה התגלה לעיניו.
אם אתה מבקש הוכחה גם לזה- הרי שאתה שולל כל אמת היסטורית, ואז נוכל לבקש גם הוכחה שנפוליאון היה או המהפכה הצרפתית או על קרב היסטורי וכו', ואז באמת אתה מעמיד אותנו על קנה מדידה נמוך- למה שהוא אמת או לא, והוא- רק מה שרואים ממש בעיניים, כלומר- "מה שלא ראיתי לא קרה", ותסכים איתי שזה לא מסתבר! .
שנית- יש הבדל ענק (למרות שמשום מה אתה לא מחשיב אותו לממשי) בין גילוי נבואי לרבבות שהוא בוודאות עליונה, כ"כ עליונה שרבבות מסרו נפשם עליו, לבין מישהו שירד מהר ואמר שמלאך ניגלה אליו ומסר לו כך וכך, והקיף עצמו בחברת שודדים שכפו את תורתו על אחרים, הלא הוא מוחמד, מה גם שביסוד האמת הדתית של המוסלמים עומדת הכפייה "כאמצעי שכנוע", ויש להם את האמרה המפורסמת- "דין (דת) מוחמד בסייף". יתר על כן, גם המוסלמים וגם הנוצרים לא שללו את מעמד הר סיני ואת גילוי הנבואה, הם רק הוסיפו "תוספות" משלהם.
ושוב חשוב לי להדגיש- אותו מעמד הוא יותר מסתם הוכחה, אלא הוא טבע בעם ישראל את החיבור הפנימי לקב"ה, וממילא לדרך להתקשר אליו בתורה ומצוות. אילו נזכה לקיים את התורה והמצוות תוך כדי מאמץ להגיע להבנתם והפעלתם – אזי האמת הפנימית הטבועה בנו תהיה כאלף הוכחות מדעיות על האמונה בריבונו של עולם המוציאנו ממצרים.

ועוד הערה לסיום: תרשה לי לציין שוב את הזהירות בלקיחת כל מסקנה מדעית לאמת ודאית, לא חסרים מקרים שמדענים חזרו בהם.
שנית- המדע מבוסס על תצפיות על העולם הפיסי, הוא אינו מביא בחשבון כי קיימת מערכת שמעבר לחוקים אלו (האף שהיום ישנה יותר פתיחות להכיר בכך).
דבר נוסף- עלינו לחתור תמיד להגדיר את המושגים כפי שהם בשורשם, ולא כפי שהם מורגלים בפי ההמון.
אשמח להמשיך להתכתב אתך!
יהודה, "חברים מקשיבים"


תשובה מס' 3: (הערה: כאן הבאנו רק את חלקה השני של התשובה. הדברים שבחלק הראשון דומים לתשובות האחרות)

שלום לך,
תורה מסיני
מה ששאלת מדוע לא נאמין בדתות אחרות שאף הן מאמינות בקיומו של בורא אך מפרשות אותו אחרת. ציינת תשובה מסויימת שמתבססת על כך שאצלנו לא קם "נביא" ובנה תורה חדשה, אלא עם שלם קיבל את התורה בנבואה.
זו תשובה נכונה ואמיתית, ואין להכחישה משום שלא ייתכן שמיליוני אנשים יצרו ביחד שקר אחד גדול. ובאמת, רוב מכריע של אנשי העולם מאמינים במה שכתוב בתורה. אבל, גם אם ירצה מי שירצה להכחיש את ההוכחה הזאת, הרי אמרנו שאיננו מתבססים על השכל, כי אם על האמונה. ובכן, במשקפיים של אמונה נדע את אמיתות תורתנו לא רק מתוך החוויה שהיתה אז, כי אם מתוך מה שאנחנו חווים היום שהוא המשך למה שנטבע בנו במעמד הר סיני.
אנחנו אמנם לא זוכרים בצורה גלויה את היותנו במתן תורה (אם כי נשמתנו זוכרת זאת), אבל אנחנו רואים כיצד לאורך כל ההיסטוריה, ובמיוחד בדורנו זה, הקב"ה מגלה לנו את אמיתות תורתנו - ונסביר זאת. כמו בעניין מציאות הבורא, גם התורה מתגלה אלינו ואנחנו צריכים לדעת לפרש את ההתגלות ולזהות אותה. התורה מבוססת על היות עם ישראל עם נבחר, עם נצח שמסוגל לחיות חיים קדושה אלוקיים בעולם-הזה, ולכך הוא מצווה בתרי"ג מצוותיה.
היותו של עם ישראל עם נצח מתבטא לאורך כל ההיסטוריה בעצם קיומו בתנאים על טבעיים. כל אומה בהיסטוריה, עוברת תהליך של התגבשות, התעצמות, הגעה לשיא ואח"כ נפילה והעלמות מעל בימת ההיסטוריה, הדבר כולל גם אומות ענקיות כמו בבל, אשור, מצרים העתיקה ועוד אימפריות רבות. באומתנו היה לכאורה תהליך זהה, היא התגבשה במצרים, הגיעה לארץ ישראל, הקימה ממלכה, הממלכה הלכה והתעצמה, וכשהגיעה לשיא התפוררה ויצאה לגלות. אלא שבאומתנו, כפי שנכתב בתורה, לא קרה המשך התהליך והיא המשיכה להתקיים, ואף לא שכחה את ייעודה להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" על אדמת ארץ ישראל. הקיום הזה הוא מופלא במיוחד משום שקיומנו לא היה בשלווה ובביטחון, אלא האומות התגרו בנו פעמים רבות והרגו בנו המונים רבים. נוסף לכך - הפיתוי להתבולל היה עצום. ובכ"ז כנגד כל חוקי ההיסטוריה המשכנו להתקיים כפי שייעדה לנו תורתנו.
בדורנו אנחנו רואים כיצד הכתוב בתורה מתקיים למרות היותו לחלוטין מחוץ לגידרי הטבע וחוקי ההיסטוריה. החוויה הזו שאנו חווים מפגישה אותנו עם נצחיות התורה ודברי הנביאים שידעו לומר בדיוק כיצד תהיה הגאולה שבתקופתה אנחנו חיים.
גם הגלות עצמה מורה על אמיתות התורה, כפי שאומר בספר הכוזרי, משום שהתלות בין מעשינו להימצאותנו בארץ היא תלות על-טבעית; אין עוד עמים שהימצאותם בארצם תלויה במצבם המוסרי, והם גולים כאשר עוזבים את המוסר.
כך גם ההשפעה של התורה על העולם כולו מורה שהיא אכן אמת נצחית. כל האידיאלים הגדולים שהעולם מדבר עליהם היום - התורה דיברה עליהם מאז ומתמיד. רעיונות מוסריים חדשים של טובי המוחות בעולם, הופיעו כבר בדברי חז"ל ומפרשיהם, משום שלמדו זאת מן התורה. כלומר, מוסר התורה הוא מוסר נצחי ואינו תלוי בגדרים האנושיים המוגבלים. מוכח שהעולם כולו מתקדם בדרך שהיתוותה לפניו תורתנו, אמנם באיטיות רבה, אבל זהו הכיוון.
נקודה נוספת היא ההתאמה בין התביעות המוסריות שיש בתוכנו פנימה, לבין מגמת התורה, שבכך אנו רואים מקירבנו את אמיתותה של התורה. דבר זה דורש לימוד והעמקה בתורה, ולמרות שלפעמים יש דברים בתוכנו שמסתירים את ההזדהות עם התורה - בסך-הכל כל נפש ישרה תזדהה עם המגמה הכללית של התורה - למלא את העולם באור חוכמה ויושר.

דת ומדע
לגבי הסתירה בין דת ומדע לכאורה ישנם תשובות רבות שנכתבו, ייתכן שרבות מהן נכונות, אבל אני אנסה ללכת בדרכו של הרב קוק זצ"ל שאומר שפשוט אין סתירה. מעשה בראשית אינו סיפור היסטורי, ואינו כולל תיארוך כרונולוגי של מציאות העולם. בהחלט איננו שוללים את קיומו של העולם מיליוני שנים קודם לכן. התורה מתארכת תיארוך ערכי, לפני 5761 שנים התחיל התהליך שמבחינתנו הוא בריאת העולם. אין זה משנה אם אלפי שנים לפני אדם הראשון עוד הסתובבו יצורים חיים על פני כדור הארץ, ההיסטוריה מתחילה מבריאת האדם הראשון הברוא בצלם א-להים, ומשם אנחנו סופרים. כל מה שקרה קודם אינו רלוונטי מבחינת ענינה של התורה.
לכן, אין לנו ויכוח עם המדענים לגבי גיל העולם ולגבי סוגיות אחרות, התורה מדברת במישור אחר לגמרי. מה שחשוב הוא שהקב"ה ודאי משגיח על עולמו, ומסדרו כרצונו. כלומר, הדיון בתורה הוא לא על העובדות, אלא על משמעותן. עובדות מדעיות והיסטוריות הנזכרות בתורה, באו כדי להדריכנו במימד המוסרי והרוחני, ולא כדי ללמד את המדע. ואם מצאנו על-ידי התבוננות מדעית מעמיקה, שאין שום מקום להבנה המדעית שבפסוקים על-פי פשוטם - עלינו להבין שהתורה אינה רוצה שנאמין בדברים שאינם נכונים מדעית, וכל כוונתה שנינק מאמירותיה הדרכה מוסרית מעשית. ואכן מדענים רבים ובראשם איינשטיין, הודו בקיומו של בורא, ואף אמרו שמדען אמיתי אינו יכול שלא להאמין.
אם נראה לך שזה לא עונה על שאלות מסויימות נסה להביאן. לדעתי, כל שאלות הסתירה בין דת ומדע נפתרות בהבנה שמדובר במישורים שונים לחלוטין. המדע דווקא עוזר לנו להבין את העולם שהקב"ה בראו, וללמוד את הסדר שהוא חקק בו.
הדברים שכתבתי בתשובה זו דורשים הרחבה רבה ולימוד רב, יש פה רק טעימה על קצה המזלג. נשמח להרחיב בע"פ או בכתב, עפ"י שאלותיך.
כל טוב
אריק, חברים מקשיבים


הערה: להרחבה בנושא מומלץ לעיין בספרים הבאים: דע מה שתשיב לעצמך, הרב זאב קרוב, עמ' 11-59,65-71, באהבה ובאמונה, הרב אבינר, פיס' נג-נז, שאל נא, עמ' 31-41, מצווה ולב ח"א, הרב בר שאול עמ' 32.
לאחרונה גם יצאה חוברת קטנה בשם "מכתבים לאח" - בירורים בעניני אמונה. מומלצת מאד לחבר'ה שרוצים קצת להעמיק בעניני אמונה. ניתן להזמין אותה בטל': 02-6526816.