שאלה
שלום כבוד הרב,
עצם היותי מדריכה בתנועת נוער מעורבת (בני עקיבא) גורמת לכך שהמון מהזמן אני נמצאת עם בנים, ושמעתי המון הלכות, איסורים והגבלות לקשר שבין בנים לבנות. אבל עם הזמן הבנתי שהנושא הזה מעסיק אותי המון ואני לא באמת יודעת את ההלכות כשלעצמן, ויכול להיות שאני מחמירה עם עצמי בקטעים מסויימים וגורמת לתסכול מיותר, או מקלה בדברים אחרים.
-דבר ראשון שמעסיק אותי כבר יותר משנה, הוא האיסור בלדבר שיחות עמוקות עם בנים, מהעניין של 'אל תרבה שיחה עם האשה'. שמעתי דעות קיצוניות לכאן ולכאן, שמותר לדבר על הכל ומנגד שאסור לדבר כלל, פרט לשיחות חולין יבשות (לדוגמא עם המד"ש -מדריך שאיתי- אז לדבר רק על הפעלה ועל החניכים ולא על שום דבר מעבר). אז מה האיסור הזה אומר בדיוק? שאסור לדבר עם אף בן שיחה שהיא לא שיחת חולין, כמו על משמעות החיים ושאלות על אמונה, לדון על נושאים מהותיים? יצא לי לעשות שיחות כאלה, אבל לפעמי אני מנסה לא להיכנס למקומות האלה כי אני חושבת שזה אסור (וזה מתסכל כי יש בנים שאני יודעת שיש להם המון מה לומר, ושיחה איתם יכולה להיות ממש טובה ומעמיקה). אבל הבנתי שאולי אני לא באמת יודעת את הגבולות שההלכה מציבה, ואולי אני מקלה או מחמירה וגורמת לתסכול מיותר.
-שאלה ששמעתי המון דעות לגביה, וחשוב לי לדעת את עמדת ההלכה בעניין הזה- מה ההלכה אומרת לגבי חבר בגיל הזה? (גילאי 17-18, בתיכון). שמעתי דעות שאומרות שקשר עמוק עם בן בגיל הזה אינו טוב, שכל צד צריך לפתח את עצמו בתקופה הזו... עד כמה זה נכון? והאם זה נכון לגבי כולם כמכלול? כי הרי אנחנו תמיד מפתחים ובונים את עצמנו (למרות שגיל הנוערים זו תקופה שבונים ומפתחים את עצמנו יותר מתמיד, אבל זו באמת הסיבה?). יש המון זוגות שאני מכירה שהתחילו את הקשר בגיל הזה והם מתחתנים, מה שמעיד על כך שחברות בגיל הזה זה לא רק לכיף, אלא באמת רציני עם מטרה לחתונה (ברור לי שלא אצא עם בחור בשביל הכיף, אלא רק למטרת חתונה). אז יש להלכה דעה על העניין הזה? או שזה משתנה מאדם לאדם?
בנוסף, איך יודעים שאהבה בגיל הזה היא נסיון או הזדמנות? כל מיני דברים שקורים ואי אפשר לדעת אם ה' שם אותם כדי לנסות ולבחון עד כמה אנחנו חזקים ויכולים לעמוד בניסיון הזה של אהבה, או שהוא נותן הזדמנות שאנחנו צריכים לקבל ולהפסיק לברוח? (ובכללי, לגבי כל דבר- אפשר להבדיל בין ניסיון להזדמנות? שאלה שהעסיקה וממשיכה להעסיק אותי המון).
תודה מראש!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לשאלתך לעניין שיחה. יש להבחין בין שיחה רצינית ובין קלות ראש.
אני מצטט לך כאן דברים של הרב אלימלך בר שאול זצ"ל מתוך הספר 'קדושים תהיו' של הרב שמואל כץ, עמ' 245
הרב מסביר מהו האיסור "לשחוק עמה": פירושו כפשוטו - 'עמה'. שחוק של קלות ראש, כלומר ללא תכן חיובי.
בהמשך משיב הרב לשאלה: האם מותר לדבר עם בנות על ענייני אמונה והשקפה, או שגם על כך נאמר "אל תרבה שיחה עם האישה"?
התשובה של הרב בר שאול זצ"ל: אין איסור חלילה לקרב לאמונה נשים, ואדרבא מצוה היא. בהם עם בנות יש לשמור על גבול, והדבר מסור ללב מהו גבול.
אין מקום לקשר קבוע והדוק בין נער ונערה אלא אם כן הם בשלים ומתכוונים להתחתן בהקדם (מגיל 18 ומעלה). הסיבה היא שקשר כזה עלול ברוב המקרים לגרום לעבירות שונות החל באיסור ייחוד והמשך בנגיעה...
האהבה היא גם קרבה רוחנית ויותר מכך קרבה רגשית ורוחנית. ביהדות קרבה כזאת מתממשת רק בחתונה. שם האהבה מתבטאת באופן השלם ומתחברת למטרה נוספת של נישואים - הקמת משפחה. האהבה, החיבור החזק של ההורים תורם הרבה מאוד ליצירת משפחה בריאה וחזקה ובטוחה לילדים.
כל עוד אינך בגיל וביכולת להתחתן, אין מה לעסוק בחיפוש אהבה מפני שאי אפשר לממש את האהבה בדרך יהודית בריאה שהיא חתונה.
מברך אותך בזיווג הגון וזרע של קיימא בעתו ובזמנו