אמה מטרידה בחיי נישואין

שאלה

שלום לרב! אני מצטער מראש שכתבתי כל כל הרבה, עברתי על כל ההודעה וניסיתי לקצר כמה שיותר. התחתני ב״ה לפני חצי שנה ובאמת זכיתי באישה טובה וצדיקה! הבעיה שלנו(יותר נכון שלנו עם אמה) התחילה לפני החתונה כאשר אמה של אישתי גרמה לסכסוך ביני לבין אשתי וכמובן ביני ובינה. שבועיים לפני החתונה הבנתי שאם אני לא יסכים עם כל מילה שאמה אומרת החתונה תבוטל וזה מה שעשיתי וב״ה התחתנו. לאחר החתונה הבנתי שבעצם אמה שלטה על חייה, אשתי וגם אחיה עברו התעללות פיזית ומילולית על ידי אמה כל חייהם (היו גם 2 איומים על סכין ועוד דברים שבאמת לא האמנתי שקרו). לאחר שלושה ימים מהחתונה באמצע השבע ברכות אשתי רבה עם אמה בגלל שלא התקשרה אליה לשאול על שלום אביה שהלך לעשות בדיקה שגרתית בבית החולים לאחר השבע ברכות של אותו היום(אשתי התקשרה בבוקר למחר, הריב בוצר כיוון שלא חיכתה עד שלוש בלילה כדי להתקשר אליהם). לאחר מה שקרה אמה של אשתי לא רצתה לדבר איתה ואיימה עליה שלא תדבר איתה שוב. לאחר התחננויות של אשתי אמה באה בסופו של דבר לשבת חתן עם פרצוף כועס. כשהיא באה אמרנו לה שלום ומה נישמע. בשבת בבוקר לאחר שאני רואה את אישתי בוכה בגללה שבוע שלם וגם את הפרצוף הכועס אמה והממשיך לכעוס לא היה לי חשק אפילו להגיד לה שבת שחום כשהיתראנו בבית כנסת(אשתי דחפה אותי כן להגיד אז הלכתי והיא אפילו לא הסתכלה עליי אז אמרתי לה וחיבתה השנייה למה אתם לא באים לשבת אבל לא קיבלתי תגובה) במוצאי השבת נפגשנו וכמובן שהיו תלונות מצד אמה כמו למה לא היה יין בשולחן או למה לא אמרתי לה שבת שלום בבוקר ולמה אנחנו שואלים אותה מה היא אוהבת לאכול אנחנו הרי צריכים להגיש בלי לשאול, באותו מוצאי שבת באמת שכבר לא יכלתי לסבול את כל מה שקורה והיתעמתי איתה יחד עם אשתי. באמצע העימות היא אמרה לי שהיא יכולה לקחת את ביתה גם עכשיו ושאני יזהר כמובן שגם אני דיברתי בתוקפנות וישירות אבל אני חושב שהייתי די מתון והסברתי לה שזה לא אפשרי. בקיצור בחצי שנה האחרונה אישתי לא מדברת עם אמה. היו שתי נסיונות לפיוס מצד אישתי בזמן הזה שגם נכשלו שבאחד מהם הייתי נוכח ובאמת שלא פציתי את פי רק אמרתי שאני מתגעג לבית שלהם ואין לי שום ויכוח איתה רק שלא תחשוב שהיא יכולה לקחת את אישתי(היא טענה שהיא לא מכירה אותי ופחדה שאני אלים ובגלל זה זכותה להגיד לי שהיא יכולה לקחת אותה) אישתי באותו הויכוח גם דיברה ואפילו צעקה עם הרבה בכי וכנראה שזו הייתה הפעם הראשונה שהיא הגיבה לאמה(היה חבר של המשפחה שהיה באותה השיחה). אמה באותה שיחה גם עובדת על שלה ואמרה לאישתי שהיא השתנתה והיא תקבל יחס בהתאם. לאחר שנגמרה השיחה אישתי עוד פעם מנסה להיתקשר לאמה בכל יום כדי לנסות לחזור לקשר ואמה מדברת אליה בצורה קרה. לאחר כמה ימים זה גם היתפוצץ ברגע שאמה אמרה לה שתפסיק להתקשר כי זה לא באמת מה שהיא(אשתי) רוצה. היום אנחנו נמצאים במצב ממש טוב. אני אוהב את אשתי והיא אותי ובאמת בכל התהליך הזה הכנסתי בליבי שהכל לטובה ובאמת זה רק חיזק אותי ואת הקשר שלנו. הבעיה היא שאשתי רוצה לחזור לדבר עם אמה והאמתי שגם אני מאוד רוצה שאיכשהו אמה תיתהפך ותרצה בקשר ותפסיק במשחקי אגו והכבוד האלו. יש לי ב״ה הורים יציבים שמאוד תומכים ועוזרים לנו והם אוהבים את אישתי מאוד ממש כמו הבת שלהם ואני יודע שלפעמים מציק לאישתי לראות את היחסים שלי עם הורי. לאחרונה אשתי שלחה הודעה ופרחים לאמה ביום הולדתה. לאחר שקיבלה את הפרחים אמה כעסה קצת שלא רשמנו כלום על הזר אבל לאחר מכן הבנו שההודעה לא הגיעה אליה כי היא חסמה את אישתי בוואטאפ אז אשתי שלחה שוב את ההודעה באופן רגיל ולפי מה שאביה סיפר היא שמחה וגם היחלה לנו ברכות בהודעה חזרה. אתמול נודע לנו מאחיה של אישתי שאמה אמרה לפני כמה ימים שאנחנו נצטער על זה שאנחנו לא מדברים איתה ושהיא דיברה עם רבנים שאמרו לה שאני יעשה משהו ואז אישתי תיפגע ותילך להתייעץ איתה ואז חס ושלום ניתגרש, אשתי והאמת גם אני מאוד נפגענו מיזה, אישתי כל הזמן בוכה בגללה כל פעם מחדש ובאמת שזה כבר נמאס, כמובן שאני משתדל לא להתייחס לזה אבל זה כמעט בלתי אפשרי ואישתי מפחדת שבגלל שהיא אמרה את זה אז יקרה משהו, הסברתי לאישתי שזה שטויות(גם ידוע שאמה משקרת המון) וגם היא תמיד הולכת לרבנים מגידי עתידות והם יגידו כל דבר בשביל כסף, ויש לנו את הברכה של רבי דוד(הייתי שמח אם תוכל לומר כמה מילים לגבי האמונה באותם רבנים) מתחילת החתונה אנחנו רואים שאמה של אישתי תמיד מנסה להוציא אותי בתור בנאדם רע, מנסה להרחיק את אישתי ממני, ואני באמת לא מבין מה היא רוצה ממני. עוד נקודה אביה של אשתי בנאדם מדהים, עדין נפש ככה שגם אין לא כל כך מילה בבית(הייתה תקופה שהאמה ציוותה עליו לא לדבר איתנו אבל הוא לא הקשיב לה). השאלה הכי חשובה שלי היא האם לנסות לחזור להיות איתה בקשר. אישתי רוצה שננסה לחזור להיות בקשר עם אמה(אף על פי שאמה אמרה לפני חודשיים שהיא לא מעוניינת להיות איתי בקשר אלא רק עם ביתה היא מוכנה לחזור לדבר ובאותה תקופה אשתי עמדה על שלה ואמרה לה שרק אם תקבל את שתינו אנחנו נבוא) וגם עכשיו הסיפור שהיא סיפרה על אותם רבנים לגבינו. הנושא הזה מטריד אותנו בקשר המון, הוא מחזק מצד אחד אבל מצד שני הייתי מאוד שמח שזה יפסיק להיות נושא שיחה. אני מרגיש שאישתי רוצה לנסות כל פעם מחדש לחזור לקשר עם אמה לא רק בגלל שסה חסר לה אלא בכדי להגיד שאחרים שהיא ניסתה ושלא יבקשו ממנה עוד פעם לנסות(ואז האבא או מישהו מהמשפחה אומר לה שתנסה והיא עוד פעם נכנעת לנסות אחרי כמה שכינויים) חשוב לציין שאמה גם לא דיברה עם הבן של תקופה ארוכה ורק עכשיו הם חזרו לדבר בגלל שהוא עבר ניתוח, רק אז היא באה לבקר אותו. עוד נקודה אמה לא תנסה(וגם לא ניסתה במהל החצי שנה האחרונה) ליצור עם אשתי קשר אלא אם כן יקרה משהו ממש דרמטי. אז לסיום השאלות הם: האם כדאי לנסות עוד פעם לחזור לקשר? מה יקרה עם נחזור ועוד פעם אישתי או אני נקבל יחס קר? האם זה שאמה כועסת או אולי אפילו מקפידה עלינו יכול להגיע למצב שבו יהיה לנו קשיים להביא ילדים, בחיי הזוגיות או בכל נושא אחר? האם צריך להאמין או לפחד מאותם רבנים שאמרו לאמה שניתגרש? תודה רבה לרב מראש ובאמת מצטער שרשמתי כל כל הרבה!!

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה