אבלות

אני יודע שאסור לעשות כך, אבל חמה של חבר החליטה לתרום את גופה, לאחר פטירתה, למחקר מדעי. הוא לא חושב שיציליח למנוע ממשפחת האשה לבצע את רצונה. האם אפשר לשבת שבעה עליה? האם מיד עם פטירתה? האם אבלות תתחיל רק בעת קבלת חלקי גוף אחדים חזרה לקבורה, אם זה יתאפשר?

תוכן התשובה:

שלום וברכה

נושא זה נידון באריכות בין פוסקי דורנו, וכמעט כל הדעות האפשריות נאמרו בדיון.

הדבר תלוי בראש ובראשונה האם בתרומת הגוף למדע נעשתה מרידה בכל האמונה בעולם הבא, בתחיית המתים וכדו', או שהדבר נעשה מתוך אמונה שזהו הדבר הטוב והנכון לעשותו למען האנושות וכדו'.

בהנחה שמדובר באפשרות השניה - יושבים שבעה, אלא שאז עולה השאלה ממתי יש לשבת שבעה.

יש שתי דעות עיקריות: הראשונה היא אכן כפי שכתבת, לאמור: משעה שהשימוש בגופה הסתיים, נקברו על האברים וכדו'. לעומת זאת, יש שסברו שיש לראות את המקרה הזה כ"נתייאשו מלקוברו", שהקבורה חלה מיד, ואין לראות את המצב כמצב שבו אין ייאוש מלקוברו (שאז האבלות עדיין לא חלה, ראו הגהות מיימוניות הלכות אבל ד ,ו), כי באמת אין לצפות שיהיה אפשר לקבור את הגופה כדין.

לפיכך נראה לי כך: אם אכן יש סיכום עם בית החולים או בית ספר לרפואה או מכון המחקר כי הגופה ניתנת לתקופה מסוימת, ואז תימסר לקבורה - יש להמתין לקבורה, ואז לשבת יום אחד כאבלות ישנה. אם לא ברור כלל כמה זמן הדבר ייקח, ולא ברור מה יהיה, והאם יימסר וכדו' - יש לשבת מיד שנתייאשו מהגופה (כלומר - משעת מסירתה), ולשבת שבעה.

כל טוב ונחמה

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פ"ת
ו בחשון התשעח
,
26 באוקטובר, 2017
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר