חדשות כיפה

תגובה: "אני לא יודעת לאיזה אנשים אנוכיים ומפונקים הרב התכוון"

הרב אבינר כתב כי הסיבה לבעיית הרווקות היא "שאנשים מפונקים ואנוכיים". מכיוון שהם רוצים שבן או בת הזוג יתאים להם בדיוק. רוית כהן שנמצאת בקשר עם מאות רווקים ורווקות כתבה: "אין בינם לאנוכיות דבר וחצי דבר"

הרב שלמה אבינר

צילום: באדיבות המצלם

בשבת האחרונה פורסם בעלון "באהבה ובאמונה" מאמר של הרב שלמה אבינר, שכותרתו: "כיצד לפתור בעיית הרווקות". רוב הראיון הוקדש לנושא השדכנות בתשלום, אך הוא נפתח כך:

"ש: כידוע קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. אך כיצד פותרים את הבעיה הזאת? יש בעם ישראל כל כך הרבה רווקים ורווקות שבאמת רוצים להתחתן ולא מוצאים את הנשמה המקבילה?

ת: הסיבה הראשית היא שאנשים מפונקים ואנוכיים, הם רוצים שבן זוג או בת זוג יהיה מתאים להם בדיוק, וזה מכביד מאוד".

 

איציק ורוית כהן, שהקימו כבר "הבית היהודי" בגואה ובדארמסאלה שבהודו, הקימו לפני כארבע שנים את  "הבית היהודי" בשכונת טלביה שבירושלים. הבית בירושלים משתדל לקיים כשלושה אירועים בשבוע אליהם מגיעים בדרך כלל כמאה איש לכל אירוע והרבה פעמים יותר מכך.

רוית פרסמה בעמוד הפייסבוק של הבית, פוסט שנפתח כך:

"בדרך כלל משתמשת בבמה הזאת רק לצרכי הבית, פרסומים וכאלה אבל הפעם חורגת ממנהגי..

אדגיש בראשית דבריי כי קטונתי מלבקר את הרב אבינר, קטונתי בתורה, קטונתי במעשים..קטונתי.

שישבתי עם הקפה בשבת בבוקר ועיינתי בעלוני השבת משכה את עיני הכותרת: "איך פותרים את בעיית הרווקות?" רגע אחרי כבר לא רציתי עוד לקרוא ובטח לא לשתות את הקפה.

התמונה לפניכם. אתם בטח מבינים למה. אני דנה את הרב לכף זכות,  אבל הניסוח אוי הניסוח.. אני לא יודעת לאיזה אנשים אנוכיים ומפונקים הרב התכוון אני כאן כבר ארבע שנים, ומאות האנשים שפגשתי אין בינם לבין אנוכיות דבר וחצי דבר".

ניכר שרוית מקפידה לשמור על כבודו של הרב אבינר וכמו שכתבה, דנה אותו לכף זכות. עם זאת, לאיציק ורווית היכרות עמוקה עם הרווקות הירושלמית, בשל הפעילות הקבועה של הבית והאידאולוגיה שמאחוריו.

רוית מספרת: "הגדרנו מחדש את קהל היעד לרווקים דתיים. רצינו לצעוד אתם בדרך בצורה משמעותית. החוויה שלנו היא להחזיק מעמד אתם בדרך הארוכה הזו בפשטות וענווה. בנוסף, התדר ב"בית היהודי" בתל אביב למשל, הוא שחשוב לדבר עם חילוניים ולא עם דתיים, אבל אנחנו שמנו את הדגש על רווקים דתיים עד סוף שנות ה-30 שלהם. הרגשנו שיש להם צרכים מיוחדים שאף אחד לא נותן עליהם את הדעת.".

וכך ממשיך הפוסט: "נכון, אפשר לנתח מצבים ובעיות ואפילו לעורר ולהצביע על נקודות לשיפור, לתיקון ולצמיחה. לכולנו נקודות שנשמח לתקן.

אבל השיח הביקורתי שמטיל את כל האחריות על הרווק\ה, שמכפיש את האנשים שהם, את המידות שלהם, שיח ששיפוטיות זה הניחוח היחיד שעולה ממנו, שיח מכליל שהופך אנשים מתוקים לבעיה ולא רק זה הם ורק הם אשמים בה?!

אני בטוחה שהרב לא התכוון, אולי הכתב לא הבין את דבריו, לא יכולה לחשוב אחרת..אבל גם לא יכולה לשתוק.

אדם שעדיין לא התחתן עובר ניסיון לא פשוט בכלל ויש שיאמרו קשה. אפילו קשה מאוד. אתה הולך בדרך ואין לך מושג אם היא תסתיים ממש בעיקול הבא או שמא תמשיך ותתארך עוד זמן רב..קשה להולך שאין הוא יודע מתי יגיע ליעדו. הדרך אז ארוכה וקשה יותר.

אנחנו זוכים לצעוד בדרך עם מה שקרוי בפי כל רווקים. ואנחנו מעריצים אותם.

על האמונה על אף הדרך המתמשכת.

על החיוך ושמחת הלב למרות הקושי וגם על דמעה שצריך.

על הרצון לעזור ולהיות ולתרום תמיד לאחר.

על העין הטובה והרגישות.

על שאינם מתפנקים ולא מקטרים וממשיכים לצעוד וגם אם הם מרוסקים מבפנים הם יראו לכם שהכל בסדר רק כדי שלא תצטערו או תדאגו..

על זה שכל אחד מהם הוא עולם ולא קבוצה ולא בעיה, החיסרון היחיד בחייו הוא שטרם מצא את שאהבה נפשו.

אנשים. תשנו את השיח, תבחרו מילים אחרות.

לא עוד בררן, אנוכי, מפונק.

תעריכו את המסע שלהם לבניין ביתם הפרטי והכללי.

לא עוד מה הם..

אלא מה אני יכול לעשות בעניין ולא עשיתי..

נכון הם טסים פעמיים בשנה לחו"ל. אל תקנאו.

הם היו מתחלפים בשנייה עם המינוס שלכם בבנק וערימת הכלים במוצ"ש.. ( טוב, אולי עם הכלים לא..)

שבוע של עין טובה שיהיה. רוית".

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר